מצב כלכלי קטסטרופלי: תושבי קרית שמונה זועקים נגד המצב

שנה לאחר הפסקת האש וסיום המלחמה בצפון, קריית שמונה רחוקה משיקום. מה שהיה אמור להיות חגיגת שיבה הביתה הפך בדצמבר 2025 למפגן של ייאוש, חסימות כבישים ופשיטות רגל של עסקים מקומיים.

בשעות אלה (שני) מתקיימת הפגנה גדולה של תושבי העיר הזועקים נגד המצב וחוסמים את צומת גומא הסמוכה לעיר במחאה על מה שהם מגדירים כ"הפקרת העיר למוות קליני".

למרות השקט הביטחוני, הנתונים הדמוגרפיים מציירים תמונה עגומה: כשליש מתושבי העיר טרם חזו לבתיהם, ורבים מאלו שחזרו שוקלים עזיבה סופית. התקווה שהיתה לתושבים השבים, התחלפה במהרה ליאוש, כשהעסקים בעיר נסגרו אחד אחרי השני, וחלק מהבתים שספגו פגיעות טילים טרם שופצו. התיאור הרווח למצב העיר היא "עיר רפאים".

המצב הכלכלי בעיר מוגדר כקטסטרופלי. כ-60% מהעסקים המקומיים סגורים, ואלו שמנסים לשרוד מתמודדים עם היעדר קונים וצבירת חובות. "אנחנו נלחמים על הלחם", זעקו המפגינים שאחזו בשלטים עליהם נכתב "אנחנו המגן – מי מגן עלינו"? ו"העסקים סגורים אבל ארנונה – משלמים". המוחים דורשים חקיקת חוק שיקום מיוחד לצפון, אותה הם מכנים "חקיקה מצילת חיים", ושיקום ארוך טווח, מעבר לסיוע זמני, כדי למנוע את קריסת העיר. כמו כן, דורשים התושבים פטור מלא מארנונה לעסקים ולתושבים לשנת 2026, ומע"מ אפס בעיר, בדומה למצב באילת, כדי לעודד צריכה וחזרה של משפחות צעירות.

חיצי הביקורת מופנים לממשלה, על כך שתוכנית "צפונה" לא חלחלה לשטח, אך גם להנהגה המקומית. ראש העיר, אביחי שטרן, ניצב מול ביקורת קשה מצד תושבים שטוענים כי העירייה אינה מספקת שירותים בסיסיים ומתמקדת בגבייה אגרסיבית במקום בשיקום . לטענתם, מי שאינו עומד בתשלומים נאלץ לשלם ריבית פיגורים גבוהה.

בעקבות המחאה, נחסמו צמתים באזור קרית שמונה. אליאב מלכה, בן 44, תושב קרית שמונה, בדרכו בשיירת של כמה מאות רכבים מצומת גומא לבניין העיריה, להפגין נגד ראש העיר. הוא מספר על תחושת תסכול ואכזבה מראש העיר. "לא באמת אכפת לו מהתושבים. הוא מדבר בסיסמאות ובקודים במקום לעשות. הוא צריך מזמן לסגור את העיר, לסגור בעצמו, לא לחכות לנו, להוריד את הארנונה ואגרות הרישוי לעסקים, להוריד ארנונה לתושבים ב 50%. אז שהעירייה תכנס לגירעון, לא יקרה כלום".

גם הוא מתאר את העיר הצפונית כעיר רפאים. אחרי שנה ושמונה חודשים במרכז, הוא מרגיש כאילו המשפחה עברה מהעיר למושב. "הבן שלי בן 16 אומר לי שאחרי 7:00 אין מה לעשות בקרית שמונה חוץ מבאולינג, וזה ממש עצוב. כשמגיע החושך – אין מה לעשות. וקרית שמונה זאת עיר לא מושב".

ומבחינה אישית? "אני מנהל אירועים, היום אני מתנהל מהבית, כי אין לנו כמות אירועים בשביל להחזיק משרד, ובין לבין אני עובד כשכיר, כי כעצמאי אי אפשר לסגור את החודש".