80 שנה אחרי: המכתב ההיסטורי שחשף את מסורת החנוכה החלוצית

הדלקת משואות בראשי ההרים שימשה מאז ימי קדם אמצעי להעברת מידע, לקידוש ראשי חודשים ולהעברת מסרים חשובים בין יישובים מרוחקים. מסורת עתיקה זו, המזוהה עם הרי ישראל ועם רצף ההתיישבות היהודית, שבה לחיים בימי חנוכה ב-1945 - וכעת נחשפת מחדש במסמך נדיר שנמצא בארכיון כפר עציון.

במהלך ההכנות לכנס לציון 80 שנה לייסוד קיבוץ משואות יצחק, חשפו אנשי בית ספר שדה כפר עציון מכתב היסטורי שנכתב כחודשיים בלבד לאחר העלייה לקרקע של הקיבוץ, היישוב השני שקם בגוש עציון. המכתב משקף את רוח התקופה, את תחושת השליחות ואת ראשית התקומה היהודית באזור ההר, בתקופה מתוחה של מאבק על ההתיישבות בארץ.

במכתב פונים אנשי כפר עציון אל יישובים יהודיים בהרי ירושלים ובדרום השפלה, ככל הנראה גת וגלאון, ומבקשים מהם לשאת עיניים אל הרי חברון בליל חג החנוכה. על פי המתואר, שתי משואות עתידות להידלק - האחת בכפר עציון והשנייה בקבוצת משואות יצחק - ובתגובה מתבקשים היישובים השכנים להשיב בהדלקת משואות משלהם.

"נדליק משואות בראש חודש טבת, בחג חנוכת הנרות, על ההר שלנו, זכר למנהג העתיק להשיא משואות בהרי ישראל", נכתב במכתב. "נבקשכם להפנות בשעה זו את מבטכם להר חברון בכיוון ליישובנו, ומשתראו את משואותינו ענו לנו במשואותיכם. נפגין על ידי כך את אחדות היישוב בהר ובשפלה, במלחמה המשותפת לתקומת ישראל בארצו".

בבית ספר שדה כפר עציון מציינים כי המשואות סימלו באותם ימים לא רק אמצעי תקשורת, אלא ביטוי מוחשי לאחדות, לעמידה המשותפת ולחיבור שבין יישובי ההר והשפלה בשנות המאבק על ההתיישבות והקיום. לדבריהם, הצגת המסמך בפני הדור הצעיר מעניקה משמעות מחודשת לאור שהודלק אז: "האור הזה ממשיך להאיר כגשר בין עבר להווה, בין חלוצי תש”ו לבין תושבי גוש עציון כיום. זו תזכורת לכך שהאחדות והמחויבות לארץ אינן רק פרק בהיסטוריה, אלא סיפור מתמשך שאנחנו חלק ממנו".