"סווגתי בסיכון גבוה, אבל בבית הדין הרבני עברתי אלימות משפטית"

ברכה, אישה חרדית, מתארת איומים מפורשים של גרושה להצית את הבית עם הילדים בפנים באמצעות בנזין • "המערכת ידעה", היא כותבת, "והיא שתקה. ונתנה לו כוח"

בית הדין הרבני. צילום: דודי ועקנין

אישה חרדית, אם לילדים, שסווגה על ידי המשטרה כנתונה בסיכון חיים גבוה לאחר שגרושה איים להצית אותה ואת ילדיהם, חושפת עדות קשה על ההתנהלות שחוותה בבית הדין הרבני במהלך הליך הגירושין.

ח"כ מירב כהן למנכ״ל בתי הדין הרבניים: "לא אתן לך לקטוע דברים של נשים"

ברכה (שם בדוי) קיבלה הגנה מלאה ממשרד הרווחה ופורום מיכל סלה, כולל חברת אבטחה פרטית, מצלמות ולחצן מצוקה. בנוסף, בית המשפט הורה על מתן צו הגנה בפיקוח טכנולוגי. למרות ההכרה המלאה בסכנה המיידית לחייה, לדבריה, בתוך בית הדין הרבני היא נותרה חשופה, חסרת הגנה וחסרת קול.

הפנייה המחודשת שלה לפורום מיכל סלה הגיעה בעקבות פרסום של הרב הראשי לישראל בנושא אלימות כלפי נשים. "המכתב הזה עצבן אותי נורא", כתבה. "כי מי שחתום עליו אחראי גם על התנהלות הדיינים בבתי הדין, ושם חוויתי אלימות משפטית מזעזעת".

בית הדין הרבני, צילום: .

לדבריה, היא נכנסה להליך הגירושין בתמימות, ללא ידע משפטי, ובהמלצת רב השכונה פנתה לבית הדין הרבני. "בדיעבד זו הייתה הטעות הגדולה של חיי", היא כותבת. "במקום מערכת שמגינה על נשים וילדים, פגשתי דיינים שמתעלמים, מזלזלים, מבטיחים ולא מקיימים, ומקבלים החלטות שוב ושוב לטובת אדם אלים ולא יציב".

טענות לשוחד, עריכה וצנזור

ברכה מתארת איומים מפורשים של הגרוש להצית את הבית עם הילדים בפנים באמצעות בנזין. "המערכת ידעה", היא כותבת. “והיא שתקה. ונתנה לו כוח”. לדבריה, כל בקשה של הגרוש נענתה במהירות, בעוד בקשותיה שלה נותרו ללא מענה. היא מעלה חשדות לשוחד, פרוטוקולים שעברו עריכה וצנזור או שלא הועלו כלל לאתר בית הדין, ותיק שהתנהל כולו לטובת אדם מסוכן.

לטענתה, לא נפסקו מזונות זמניים, לא ניתן מדור או הוצאות מדור, לא נפסקו מחציות כנדרש בחוק, תסקירים מקצועיים לא קיבלו התייחסות, והסדרי ראייה נקבעו ללא בדיקת מסוכנות. בקשות חוזרות בנוגע לסיכון הילדים הוזנחו ולא נענו. חובות נמחקו ללא פסיקה מסודרת, בקשות להגדלת מזונות נדחו או לא זכו לתגובה, וכספים הועברו לגרוש ללא דיון, גם במהלך פגרת הקיץ.

אשה שהוכתה על ידי בן זוגה (אילוסטרציה), צילום: Getty Images

"אמרו לי ברשעות ללכת להוצאה לפועל ולבקש שם את הכסף שלי", היא מתארת, "אחרי שכבר נתנו לו כספים ממכירת הדירה, בלי הגיון ובלי אחריות". לדבריה, במשך שנתיים לא שולמו מזונות, תיק ההוצאה לפועל תפח, ובית הדין לא לקח אחריות.

"הרגשתי שמערכת שלמה סוגרת עליי דלת אחר דלת, עד שלא נשאר לי אוויר”, כתבה. "היום אני אחרי הגט, אבל לא אחרי העוול. אני מגדלת ילדים לבד, בלי תמיכה ראויה, ועם תחושה שאין דין ואין צדק במקום שאמור להיות הכי מוסרי שיש".

בפוסט שפרסם פורום מיכל סלה צורפה תמונה של שני טלפונים ניידים. באחד מערכת האבטחה של “סיירת מיכל” עם לחצן מצוקה, ובשני מערכת הפיקוח הטכנולוגי של יחידת משגב. שתיהן נועדו להגן עליה מפני בן זוג שאיים לרצוח אותה.

"סיירת מיכל". מתקן המעקב של ברכה, צילום: ללא

“זה לא סיפור פרטי. זו לא תופעה חריגה”, מסכמת ברכה. “זו מציאות. מציאות שבה אישה שיוצאת מנישואין אלימים לא רק נלחמת על החיים, אלא גם על הזכות הבסיסית לצדק, ביטחון ושפיות. בית הדין הרבני איבדתם את הזכות לקרוא לעצמכם בית של צדק. אנחנו רואות. אנחנו שומעות. ואנחנו מדברות. עד שאף אחת לא תעבור שוב את מה שאני עברתי”.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר