צה"ל והמנהל האזרחי העלו הילוך: ירידה חדה בהיקף שריפות הפסולת הפלשתינית

לראשונה מזה חודשים ארוכים, תושבי שוהם, מודיעין ויישובי קו התפר יכולים לחזור לנשום. בלי ריח חריף בגרון, בלי ענן אפור שנדבק לבגדים, לשיער ולריאות. אחרי תקופה ארוכה שבה שריפות פסולת ביהודה ושומרון הפכו לשגרה בלתי נסבלת, התושבים באזור מתארים תחושת הקלה של ממש.

כפי שפורסם לראשונה ״בישראל היום״, מאחורי השקט היחסי עומדת פעילות אכיפה חריגה בהיקפה של צה״ל והמנהל האזרחי, שנועדה לעצור את מה שמוגדר יותר ויותר כטרור סביבתי. מאז תחילת הפעילות נרשמה ירידה חדה בהיקף שריפות הפסולת והפסקה כמעט מוחלטת של הפעילות באתר נעלין, מוקד המאבק.

למקום ניסו להגיע מדי יום משאיות עמוסות פסולת שמרביתן הגיעו משטחי יהודה ושומרון, ולצידן גם חלק קטן של משאיות משטחי מדינת ישראל, שביקשו להיפטר מהפסולת בדרך לא חוקית וזולה יותר.

האתר שפעל מעל עשרים שנה שימש פלט עשן רעיל כמעט מדי יום והשפיע ישירות על איכות האוויר במרכז הארץ, שעתה נושמים לרווחה כאשר האירועים בשטח ממחישים כי כאשר מופעל לחץ מבצעי רציף, הכולל אכיפה, סגירת צירי גישה ופגיעה במנגנון שמזין את אתרי הבעירה, ניתן להביא לשינוי מיידי ומוחשי.

אלא שככל שהמאבק נמשך, מתחדדת שאלה מרכזית אחת: מי אחראי על האירוע? בפועל, כוחות הביטחון הם אלה שנושאים כיום כמעט לבדם בהתמודדות עם טרור שריפות הפסולת, אך המחיר הוא השקעה מתמשכת של כוח אדם, אמצעים וקשב מבצעי. במתכונת הנוכחית יהיה קשה להמשיך לאורך זמן באותה אינטנסיביות, וברור כי כדי שהמאבק לא יהפוך למבצע נקודתי בלבד, נדרש גורם מדינתי נוסף שיעשה צעד קדימה וייקח אחריות כוללת על האירוע.

כאמור, במהלך השבועיים האחרונים חל מפנה משמעותי בצל פעילות אינטנסיבית של צה״ל והמנהל האזרחי. אתר הפסולת בנעלין לא הודלק כבר כשבועיים ולא נכנסו אליו משאיות. במהלך תקופה זו נעצרו למעלה מעשר משאיות בדרכן לאתר, המשאיות הוחרמו ובעלי המשאיות זומנו לחקירה. מדובר בתוצאה ישירה של הפעולה שביצעו הכוחות בשטח בתחילת החודש, שכללה לראשונה הפעלת אמצעי תצפית והקצאת כוח משמעותי מול אתרי שריפת פסולת, לצד פעילות יזומה של מרדפים ועצירות במטרה לנתק את ציר ההזנה שמזין את אתרי השריפה הפיראטיים.

במקביל יושם פתרון הנדסי שנועד למנוע חזרה לשטח. כוחות ההנדסה של חטיבת בנימין בנו במקום מחסומי עפר ובטון גדולים החוסמים לחלוטין את דרכי הגישה לאתר.

הפסולת מושלכת ונשרפת ללא פיקוח

יחידת דוד, הפועלת תחת קצין מטה איכות סביבה במנהל האזרחי, מתמודדת מדי יום עם משאיות שיוצאות מאזורים שונים בארץ ומנסות להיכנס לשטחי יהודה ושומרון. המשאיות משליכות את הפסולת באזור ושם היא נשרפת ללא פיקוח וללא טיפול סביבתי. גם כיום נעצרות בממוצע שתי משאיות ביום המגיעות מפנים הארץ, נתון הממחיש את עומק התופעה. עם זאת, ההערכה היא שככל שאתרי שריפת הפסולת יושמדו וייסגרו באופן שיטתי, המשאיות יפסיקו להגיע, בשל היעדר יעד זמין להשלכת הפסולת.

לצד פעילות צה״ל והמנהל האזרחי, נשמעת גם ביקורת חריפה מצד תושבים על כך שמערך כבאות והצלה אינו פועל כלל לכיבוי שריפות הפסולת. לטענת התושבים, גם כאשר מוקדי הבעירה פעילים לאורך זמן ויוצרים זיהום אוויר חמור, צוותי כיבוי אינם מגיעים לשטח וההתמודדות מתבצעת ללא מענה ייעודי.

מבדיקת "היום" עולה כי בכבאות והצלה לישראל קיימת מורכבות משמעותית בכל הנוגע לפעילות המערך ביהודה ושומרון. כבאות והצלה מסרו כי פעילות הכיבוי באזור מוסדרת באמצעות צו ייעודי, שלפיו סמכויות כבאות והצלה נתונות לשטחי C בלבד ובכפוף לתנאי הצו, בעוד שבשטחי A ובשטחי B אין למערך סמכות לפעול.

גם כאשר השריפות מצויות בשטחי C, לעיתים הדרך אל מוקדי הבעירה עוברת דרך שטחי B, דבר המחייב תיאום מקדים עם המנהל האזרחי, אישור ביטחוני וליווי צבאי. בכבאות והצלה מדגישים כי מדובר באופרציה מורכבת וכי המערך ערוך לפעול בשטחי C להצלת חיים ולמניעת התפשטות שריפות, בכפוף לתיאום ולהבטחת ביטחון הכוחות הפועלים בשטח.

לצד הביקורת על חלוקת האחריות בין גופי הביטחון, נשמעת גם ביקורת חריפה מהשטח כלפי המשרד להגנת הסביבה והשרה עידית סילמן. פעילים וגורמים בארגוני איכות סביבה הפועלים באזור טוענים כי המשרד אינו עושה די להתמודדות עם תופעת שריפות הפסולת, וכי במקום להוביל מהלך משמעותי הוא מנסה לגלגל את האחריות לגורמים אחרים. לדבריהם, מדובר במפגע סביבתי ובריאותי מתמשך, המחייב הובלה אזרחית ברורה ומעורבות עמוקה יותר של המשרד.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה כי המשרד רואה בשריפות הפסולת ביהודה ושומרון מפגע חמור הפוגע בבריאות הציבור והסביבה באזור ובמדינת ישראל כולה.

"על רקע החרפת התופעה, ואף שסמכויות הטיפול והאכיפה מצויות בידי משרד הביטחון והמנהל האזרחי, גיבש המשרד תוכנית אסטרטגית בהתאם להחלטת ממשלה 592. התוכנית כוללת תגבור אכיפה בשטחי C ו-B, הקמת מוקד 24 שעות ביממה לדיווחי מפגעים, חיזוק מערך ניטור איכות האוויר וקידום תשתיות, והיא הוצגה לאחרונה בכנסת".

עוד נמסר כי "הוקצה תקציב חירום מיידי בסך 38.5 מיליון שקלים לחיזוק האכיפה, הפיקוח והניטור במוקדי השריפות, וכי חלק מהתקציב כבר מיושם בשטח, בין היתר גם לצורך מניעת הברחות פסולת. בנוסף צוין כי בצל ההשפעות שניכרו השבוע באזור שוהם, שיגרה השרה פנייה דחופה לשר הביטחון ולשר האוצר, המשמש גם שר במשרד הביטחון, בדרישה להסרת חסמים, לתקצוב מיידי ולקידום צעדים אופרטיביים ליישום התוכנית ולמיגור התופעה".

כפי שפורסם לראשונה בישראל היום בתחילת החודש, שר האוצר והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ׳ הורה לקדם טיפול ממלכתי ומתמשך בתופעת שריפות הפסולת, והנחה לבחון העברת תקציבים ייעודיים למאבק בתופעה, בין היתר מכספים המיועדים לרשות הפלשתינית. המהלך נועד לייצר מקור תקציבי קבוע שיאפשר לא רק פעולות אכיפה נקודתיות, אלא טיפול שורש ארוך טווח, הכולל שיקום אתרי פסולת, חסימת צירי גישה ומניעת חידוש מוקדי הבעירה.

על רקע הדברים, מטה המאבק בשריפת הפסולת ברשות הפלשתינית מסר כי "מחר יתקיים דיון מכריע בראשות שר הביטחון ישראל כ״ץ והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ׳, בנושא הסיכון הבריאותי החמור שנוצר בישראל כתוצאה מטרור הצתת הפסולת הפלשתינית".