"נשק יום הדין" הכלכלי של החרדים - הקפאה המונית של תשלומי המשכנתא

מסמך פנימי של בכירים במפלגות החרדיות חושף תוכנית פעולה חסרת תקדים כתגובה לסנקציות על עולם הישיבות: עצירה מתואמת של החזרי המשכנתאות במגזר כולו. המשמעות: בור תזרימי של חצי מיליארד שקלים ביום אחד למערכת הבנקאית. בכיר ביהדות התורה: "המהלך נוצר בהתייעצות צמודה עם הרבנים".

המאבק סביב גיוס בני הישיבות והסנקציות הכלכליות הנלוות אליו עולה שלב. הפעם הזירה אינה הכנסת או בג"ץ, אלא הכיס של כלל אזרחי ישראל והמערכת הבנקאית. בבתי הרבנים החרדים נשקלת ברצינות האפשרות להפעיל חרם כלכלי מאורגן, שבמרכזו עיכוב המוני של תשלומי המשכנתאות.

מסמך פנימי שהגיע ל"ישראל היום" חושף את התוכנית המתגבשת בימים אלו בחדרי־חדרים. המסמך, הכולל חוות דעת של כלכלנים ועסקנים חרדים שמקורבים לבתי הרבנים, מנתח את היתכנות המהלך ואת פוטנציאל הנזק שלו למשק הישראלי אל מול הסיכון למשקי הבית החרדיים.

ביטול הוראת קבע

על פי הנתונים המוצגים במסמך, כ־45%-40% ממשקי הבית החרדיים מחזיקים במשכנתא פעילה. מדובר ביותר מ־100 אלף משפחות, כאשר ההחזר החודשי הממוצע למשפחה עומד על כ־5,000 שקלים.

השורה התחתונה של המסמך מציגה מספר דרמטי: כוח הקנייה (או ההחזר) של המגזר החרדי בתחום המשכנתאות נאמד ביותר מ־500 מיליון שקלים בחודש. סכום זה מהווה כ־15% מסך החזרי המשכנתאות החודשיים של כלל הציבור בישראל (העומד על כ־3.3 מיליארד שקלים).

התוכנית המפורטת במסמך מציעה מנגנון פעולה פשוט אך הרסני מבחינת הבנקים: הוראה גורפת לציבור לבטל באופן עצמאי, דרך אתרי האינטרנט של הבנקים, את הוראת הקבע (הו"ק) למשכנתא לחודש אחד בלבד. "גם אם יש כסף בחשבון הלקוח", נכתב במסמך, "הבנק לא יכול לגבות את החזר המשכנתא ללא הוראת קבע פעילה".

מחברי המסמך מעריכים כי גריעת סכום של חצי מיליארד שקלים מתזרים המזומנים הצפוי של הבנקים ביום אחד תיצור זעזוע במערכת. "הבנקים מסתמכים על תזרים ההחזרים לצורך תכנון מתן הלוואות ופעילות פיננסית", נכתב בדוח, מתוך הבנה כי השיבוש ייצור לחץ מיידי על ראשי המשק להסיר את הסנקציות מעל תלמידי הישיבות.אחת השאלות המרכזיות שנידונו היא הפגיעה האפשרית במשפחות החרדיות עצמן.

הניתוח הכלכלי במסמך קובע כי כל עוד העיכוב בתשלום אינו עולה על 30 יום - הנזק ללקוח זניח.

"תגובה לסנקציות"

גורם בכיר ביהדות התורה אישר את הפרטים ומסר כי המהלך אינו יוזמה מקומית, אלא כזה שנשקל בכובד ראש על ידי גדולי הרבנים. "הרבנים אישרו להתקדם לאחר התייעצות ומחשבה", מסר הגורם, "זאת כתגובה ישירה לסנקציות הכלכליות אם יוטלו על הציבור על ידי בג"ץ".

עוד עולה כי ארגז הכלים הנשקל אינו מסתכם רק במשכנתאות. נבחנת במקביל האפשרות להטיל חרם צרכני ממוקד על רשתות שיווק הפועלות בריכוזים החרדיים, או חרם על מוצרי צריכה ספציפיים, כדי להפעיל לחץ נוסף על בעלי ההון והמשק הישראלי.

בשבוע שעבר פרסם בנק ישראל התנגדות לחוק הגיוס. "העברת החוק במתכונתו הנוכחית עלולה לא להביא לשינוי משמעותי בהיקף הגיוס, ובכך לשמר את הנטל הכלכלי האישי והמשקי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים. לכך יש עלויות מקרו־כלכליות משמעותיות שיבואו לידי ביטוי בהמשך הפגיעה בתפקוד שוק העבודה", נכתב.