החקלאות הישראלית עדיין צריכה גשם. צילום: אורן בן חקון

גם במאה ה-21: החקלאות הישראלית עדיין צריכה גשם

בעידן שבו ישראל מובילה עולמית בהתפלת מי ים - מדוע המגזר החקלאי עדיין תלוי כל כך בגשם? • הגשמים הם מרכיב קריטי לקיומה של החקלאות בישראל - כולל שטחים המבוססים על השקיה • גם בעידן ההתפלה, שנת בצורת משפיעה באופן ישיר ומשמעותי על החקלאות

הסופה ביירון: אם יש התפלה - למה החקלאות עדיין זקוקה לגשם?

הסערה ביירון בעיצומה, וגשמים משמעותיים יורדים בימים האחרונים ברחבי הארץ. לצד השמחה וההקלה, עולה שאלה מתבקשת: בעידן שבו ישראל מובילה עולמית בהתפלת מי ים - מדוע המגזר החקלאי עדיין תלוי כל כך בגשם?

מתקן התפלה, צילום: איתי דודי רשות המים

את השאלה הזו הפנינו לברכיה רוזנברג, העומד בראש ארגון "חיבורים בחקלאות", המסביר כי גם כיום, הגשמים הם מרכיב קריטי לקיומה של החקלאות בישראל - כולל שטחים המבוססים על השקיה.

"מים הם משאב יקר שעולה כסף, והחקלאות היא צרכן המים הגדול ביותר במשק", אומר רוזנברג. "המים לחקלאות מבוססים, בין היתר, גם על מי גשמים. אגירת מי הגשמים היא נדבך משמעותי בתכנון משק המים החקלאי ומשפיעה ישירות על מחיר ואיכות המים".

לדבריו, ישנם גם אזורים מרוחקים והרריים שבהם תשתית להעברת מים מותפלים יקרה במיוחד, ולכן הם נשענים על גשמים ומעיינות מקומיים.

מה קורה בשנות בצורת?

גם בעידן ההתפלה, שנת בצורת משפיעה באופן ישיר ומשמעותי על החקלאות. "בשנים שחונות איכות המים יורדת, מחירי המים עולים, והחקלאים נתקלים גם ברגולציות יקרות בדרך למים מותפלים", מסביר רוזנברג. "לא לכל נזק יש פיצוי, והמורכבויות רבות".

מה קורה בשנות בצורת? הכינרת. , צילום: צילום: גיל אליהו

הפגיעה ניכרת גם באיכות התוצרת: פירות שלא מקבלים מספיק מים נפגעים בגודל, בעסיסיות, במרקם, בטעם, ואף מועדים יותר למחלות ולחיי מדף קצרים. לדבריו, אמנם קיימות טכנולוגיות מתקדמות לחיסכון וייעול השימוש במים - אך לא כל משק, ובוודאי לא משקים קטנים, יכולים להרשות לעצמם את ההשקעה.

המלחמה והחקלאות: משבר וחוסן

מעבר לבצורת, רוזנברג מצביע על השפעה דרמטית נוספת - המלחמה. "בתחילת המלחמה אזורים שלמים לא היו נגישים, חקלאים גויסו, עובדים זרים עזבו, והיה חשש ממשי לביטחון המזון של ישראל".

כאן נכנס לפעולה ארגון "חיבורים בחקלאות", שגייס עשרות אלפי מתנדבים - גם מיותר מ-20 מדינות - וסייע במגוון משימות: קטיף, אריזה, שתילה וליווי שוטף של מאות משקים מדרום ועד צפון.

ארגון "חיבורים בחקלאות", גייס עשרות אלפי מתנדבים (ארכיון-חקלאים), צילום: ללא

"פתחנו חמ"ל מבצעי שחיבר בין צרכי החקלאים למתנדבים, ולקחנו אחריות מלאה על סיוע לחקלאים מילואימניקים כדי לאפשר המשך ייצור תקין".

חקלאות כערך ציוני

לדברי רוזנברג, הפעילות אינה מסתכמת בסיוע מיידי בלבד. "חקלאות היא ציונות. לא רק ביטחון מזון, אלא חיבור לאדמה, לשורשים ולערכים". הארגון מפעיל תוכניות חינוכיות בעשרות תיכונים ומכינות, המשלבות התנדבות חקלאית עם לימוד ועשייה ציונית.

"ההשפעה על בני הנוער מדהימה - ערבות הדדית דרך עשייה חקלאית, והפידבק מהחקלאים מדבר בעד עצמו".

ארגון "חיבורים בחקלאות" פועל למעלה מעשור בתחומי חקלאות, התיישבות ותוכניות שיקום, כולל סיוע למאות משקים חקלאיים ברחבי הארץ. מאז פרוץ המלחמה, הרחיב הארגון משמעותית את פעילותו כדי לתמוך בענף שנפגע קשות - אך ממשיך להחזיק את ביטחון המזון של ישראל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...