שימוע ראשון בקונגרס על יו"ש: מומחים מסתייגים מפתרון שתי המדינות

בכינוס רשמי ראשון מסוגו בקונגרס האמריקני על יהודה ושומרון עלו עמדות קוראות לבחינה מחדש של מודלים מדיניים באזור • ראשי מועצות מישראל התייחסו לזיקה הישראלית לשטח • מומחים הציגו את הערכתם למצב הקיים ואת מגבלות פתרון שתי המדינות

הקונגרס. צילום: ללא

בפעם הראשונה התקיים בקונגרס האמריקני שימוע רשמי שעסק כולו באזור יהודה ושומרון. את הדיון יזמה ועדת המשנה למזרח התיכון של ועדת החוץ, בראשות חבר הקונגרס מייק לולר, והוא התמקד בהיסטוריה של האזור ובהשלכותיה על ההווה המדיני, הפוליטי והביטחוני. לשימוע הגיעו ראש מועצת יש"ע וראש מועצה אזורית בנימין, ישראל גנץ, וראש מועצת שומרון, יוסי דגן.

השניים מסרו הצהרה משותפת בפתח הדיון והתייחסו לחשיבותו מבחינת יחסי ישראל-ארצות הברית והדיון הציבורי סביב עתיד האזור. גנץ אמר כי הוא מייצג את תושבי האזור וכי תפיסתו היא שיהודה ושומרון מהווים חלק ממדינת ישראל. דגן ציין את ממדיה הסימבוליים של הישיבה ואת המשמעות שהוא מייחס לעצם קיומה במוסד רשמי בקונגרס.

תיעוד הפיגוע בצומת רמות // מצלמות אבטחה

יו"ר ועדת המשנה, מייק לולר, מסר בדבריו כי הנושא מהווה אתגר מרכזי ביחסי ארצות הברית וישראל. לדבריו, הבנת הרקע ההיסטורי היא חיונית לדיון במדיניות אמריקנית עתידית כלפי האזור.

בדיון השתתפו מספר מומחים: פרופ' מורטון קליין, פרופ' יוג'ין קנטרוביץ' וד"ר ג'ון אלטרמן. שלושתם הבחינו בקשיים במדיניות הנהוגה כיום. אלטרמן, שתמך לאורך השנים בעקרון פתרון שתי המדינות, אמר כי הנסיבות הנוכחיות מציבות מגבלות משמעותיות בפני מימושו. לדבריו, יש לחשוב מחדש על המסגרת המדינית ולבחון מודלים שאינם מבוססים על חלוקה לשתי מדינות.

חבר הקונגרס דארל עיסא ציין כי יש לשקול פתרונות שאינם כוללים מדינה פלצינית עצמאית. לדבריו, יש לפתח מודלים של אוטונומיה ומשילות המתאימים למציאות בשטח, תוך בחינת מערכות שליטה וגבולות שאינם סופיים.

פרופ' מורטון קליין אמר כי האזור מהותי בזהותה ההיסטורית של ישראל, והדגיש את חשיבותו האסטרטגית. הוא התייחס למדיניות הרשות הפלשתינית ולמתחים ביטחוניים באזור, וציין כי צעדים מדיניים צריכים להביא בחשבון את סוגיות הביטחון.

בשלב הסיכום התייחסו גנץ ודגן למהלך כולו. גנץ הודה לשותפים בישראל ובארצות הברית שלדבריו פעלו לאורך זמן לקידום השימוע. דגן אמר כי הוא רואה בדיון תחילתו של שינוי במעמד הסוגיה ביחסי ישראל-ארצות הברית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר