סעיף נשכח בתקנון שינה את החברה הממשלתית: איך זה קרה ומה המשמעות?

70 שנה עברו מאז נוסדה החברה הממשלתית לתיירות, ורק בשנתיים האחרונות גילו מנהליה סעיף כמעט נשכח בתקנון ההיסטורי שלה. שם, בין שורות שהודפסו במדינה צעירה בהרבה, מסתתר משפט אחד שהפך למפנה דרמטי: לחברה יש סמכות לשמש זרוע ביצוע כלל-ממשלתית. לא רק משרד התיירות אלא ממש של כל משרדי הממשלה.

הגילוי הזה שינה את עתיד הארגון מן היסוד. אם במשך עשרות שנים היה הגוף הזרוע הטכנית של משרד התיירות בלבד, שאחראית לפיתוח אתרים ושדרוג תשתיות תיירות, בשנתיים האחרונות המפה נפרסה מחדש. היום, אחרי התרחבות של 83% בהיקפי הפעילות, החברה הפכה לשחקן ביצוע מרכזי עבור משרדי ממשלה נוספים, בהיקפים שישראל לא הכירה עד כה.

"אין הרבה משרדים שיש להם זרוע ביצוע אמיתית", מסביר המנכ"ל אלעד ארנפלד, שנמצא בתפקיד שנתיים ולפני כן שימש סמנכ״ל הכספים של החברה. "אנחנו יודעים להביא מיומנויות ותהליכים שהמדינה לא מסוגלת לבצע לבד. מהירות, יעילות, ומערכת כמעט נטולת בירוקרטיה".

החברה מפעילה מאגר עצום של 1,300 יועצים מקצועיים, אדריכלים, מהנדסים, מומחי שימור, מתכננים וקבלנים. כולם חתומים מראש על מחירון מוזל ב-20%-25% ממחירון דקל, מה שמאפשר להתחיל תכנון כמעט מיידית. "אם משרד ממשלתי צריך צוות תכנון וקבלן אצלנו מחרתיים זה כבר עובד", אומר אלעד. ללא מכרזים ארוכים, ללא שכבות מנהליות מסורבלות. כשמוסיפים לכך את העובדה שהחברה אינה גוזרת רווח על הפרויקטים וכל התקציב מושקע בביצוע עצמו מה שמכפיל את יעילות.

בשנתיים האחרונות החברה הפכה לגוף המרכזי בשיקום הדרום. החיבור בין תיירות למורשת הפך בעיני החברה לחוט המקשר בין רוב הפרויקטים: כל תשתית, כל שיקום וכל אתר, גם אם הוא מוסדי או לאומי משרתים בסופו של דבר את הציבור, את הנגישות ואת היכולת לספר את הסיפור הישראלי.

הכניסה לשיקום העוטף הפכה את החברה לשחקן מרכזי גם בתחום שלא היה חלק מעולמה המקורי. משרד החקלאות, משרד התיירות ואף מנהלת תקומה מעבירים אליה עוד ועוד פרויקטים, משום שהיא הגוף היחיד שנמצא בשטח ומסוגל להוציא לפועל יוזמות בקצב מהיר.

דווקא מתוך הכאב העצום של ה־7 באוקטובר נולד מושג חדש: תיירות הנצחה. שיתוף הפעולה בין משרד התיירות למשרד המורשת יצר מודל משולב -שחלקו שיקום, חלקו הנצחה וחלקו יצירת חוויה שתאפשר למבקרים מהארץ ומהעולם להבין את ממדי האירוע.

ב-20 יישובים בעוטף מתבצעים כיום פרויקטים של בחירת אתרי הנצחה בשיתוף מלא עם התושבים. כל קהילה בוחרת כיצד היא רוצה לשמר: בית שנשרף? מוזיאון מים שהופעל בעבר? מונומנט חדש? הכל נבנה מלמטה.

בשדרות, לדוגמה, תחנת המשטרה שספגה מתקפה קשה הפכה למוקד הנצחה. באזור מצפה קובי מוקם מרכז מבקרים עם נקודת תצפית על עזה ומשקפי VR המציגים עדויות של תושבים – שילוב של זיכרון וידע, הנצחה ותיירות.

אחד האתרים המשמעותיים ביותר הוא מגרש הרכבים של נפגעי הטבח, שטח של 1.2 ק״מ שאליו רוכזו כל המכוניות הפגועות מ־7 באוקטובר. חלקן עדיין מלאות חורים, חלקן נושאות בוסטרים של תינוקות או גלשנים. לכל רכב מוצמד סיפור; בהמשך יתווספו ברקודים שיאפשרו לצפות בעדות או בסיפור המשפחה.

המקום מושך כ-3,000 מבקרים ביום - מספרים שמעל שני מיליון איש כבר הגיעו אליו.
המגרש, שנחשב לאתר קדוש בעיני רבים, דורש גם התמודדות לוגיסטית: מציאת דלק שנותר במכלים, הגברת אבטחה אחרי ניסיונות גניבה ועד התאמת המקום לבטיחות המבקרים. "אנחנו לומדים תוך כדי תנועה", אומר אלעד.

רק בשנה האחרונה ביצעה החברה בעוטף עבודות בהיקף של 147 מיליון שקלים. כל התקציב כך מושקע בפרויקטים עצמם. החברה הובילה את שיקום חוף זיקים, כולל תשתיות, חניה, שירותים, הצללות ושביל שמוביל לנתיב העשרה; באשקלון היא יצרה רצועת חוף חדשה עם ריהוט רחוב, פודטראקים ותכנון שמייצר מרחב תיירותי־קהילתי; בשדרות הקימה שביל אופניים ייחודי שאין דומה לו בישראל, וכן משדרגת את רחוב היוצר שנפגע ב-7 באוקטובר.

במקביל, היא הקימה חמישה שערי תיירות חדשים למועצות האזוריות מוקד התכנסות, מידע ופודטראקים לכל מי שמגיע לראות את השיקום ולהשתתף בסיורים. החזון קדימה רחב הרבה יותר. החברה מתכננת פיתוח מלונאות וגלאמפינג באזור הדרום, כדי לאפשר למבקרים לשהות יותר מיום אחד ולהכיר את הסיפור במלואו.

"היכולת שלנו לספר את המסע הישראלי מאז 7 באוקטובר", אומר אלעד. "תלויה ביכולת לחבר תיירות, הנצחה ומורשת לתמונה אחת". למרות היקף העבודה, אלעד מדגיש שהחברה עדיין רק בתחילת המימוש של הפוטנציאל שלה. "זה כבוד גדול לקחת חלק בפעילות הזאת. זה אחריות עצומה- לשקם, להנציח ולבנות מחדש את מה שנפגע".

אלעד עצמו מדבר על השליחות של החברה מתוך מקום אישי. הוא ירושלמי, רואה חשבון, בעל תואר ראשון ושני במנהל עסקים. אשתו מנהלת מעבדה לחקר הסרטן, והוא אב לארבעה ילדים - ביניהם ילד בן עשר עם שיתוק מוחין. "בסיורים שעשיתי הבנתי כמה אתרים בישראל לא מונגשים", הוא מספר. "יש חוק הנגשה מ-2018, אבל אתרים ישנים פשוט לא עומדים בו".

מתוך ההבנה הזאת יזם פרויקט ענק: הנגשה של 60 אתרי תיירות בעלות של 20 מיליון שקלים. "זה לא כסף גדול בקנה מידה לאומי", הוא אומר. "אבל הערך הוא אדיר". ההנגשה אינה מיועדת רק לכיסאות גלגלים, אלא גם לאנשים עם אוטיזם, עם עיוורון, עם לקויות שמיעה. "זו הנגשה של חוויות", הוא מדגיש.

אחד הפרויקטים הבולטים הוא גשר ומעלית באורך 300 מטר בחוף הים שמאפשרים לראשונה ירידה אל המים למי שלא הצליחו להגיע לשם שנים. "מאז המלחמה אנשים עם פציעות לא יכולים ללכת בחול. זה פתח דלת לעולם חדש". חגיגות ה-70 לחברה, אגב, יוסבו לאירוע בעל ערך חברתי: יום חוויות בים לילדים עם צרכים מיוחדים, שלפני כן מעולם לא יכלו להגיע לים. כולל ליווי מלא, ציוד ייעודי ותרומה כספית.

בין אם מדובר בחוף ים חדש, במרכז מבקרים, באתר מורשת או במגרש רכבים מצמרר עבור החברה הממשלתית לתיירות כל פרויקט הוא חלק מאותה משימה: לחבר את אזרחי ישראל ואת אורחיה לסיפור של המקום הזה, ולבנות מחדש לא רק תשתיות, אלא משמעות

ההתרחבות לכלל משרדי הממשלה הולידה פרויקטים חדשים שהחברה לא עסקה בהם בעבר. בין היתר, החברה ממתינה להחלטת ממשלה שתאפשר לה להפוך את הכנסת לאתר תיירות מלא, מהלך שיכלול שדרוג אגפי הוועדות, יצירת מסלולי מבקרים ותשתיות שיאפשרו ביקורים בהיקפים גדולים.במקביל, בבית הנשיא מתוכנן מרכז מבקרים בעלות של 28 מיליון שקלים, פרויקט ענק שיחשוף את מוסד הנשיאות לציבור הרחב בפורמט חדש לחלוטין.