"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
שב״ס במכתב חריג לגרדיאן: “הצגתם מידע מטעה, דורשים תיקון ופרסום מלא של תגובתנו”
שב״ס פונה לגרדיאן במכתב חריג ודורש תיקון ופרסום תגובה מלאה • המחלוקת סביב נתוני מקרי המוות והטענות לתנאי כליאה מחמירים מחריפה • בעיתון הבריטי טרם השיבו רשמית לפנייה
שירות בתי הסוהר. צילום: מיכה בריקמן

שב״ס במכתב חריג לגרדיאן: “הצגתם מידע מטעה, דורשים תיקון ופרסום מלא של תגובתנו”

שב״ס פונה לגרדיאן במכתב חריג ודורש תיקון ופרסום תגובה מלאה • המחלוקת סביב נתוני מקרי המוות והטענות לתנאי כליאה מחמירים מחריפה • בעיתון הבריטי טרם השיבו רשמית לפנייה

איציק סבן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

שירות בתי הסוהר שיגר בימים האחרונים מכתב תלונה רשמי לעיתון הבריטי The Guardian, בעקבות כתבה שעסקה בטענות על מקרי מוות ואירועים חריגים לכאורה בקרב אסירים פלסטינים מאז תחילת המלחמה. לטענת שב״ס, הכתבה כללה מידע חלקי, הציגה טענות לא מבוססות של גורמים חיצוניים, ופירשה באופן מסולף את התגובה הרשמית שנמסרה מטעם הארגון.

המכתב, שנשלח על ידי דובר שירות בתי הסוהר, גונדר משנה זיוון פריידין, מתריע מפני עריכה מגמתית של עמדת שב״ס, ובראשה שימוש במרכאות סביב המילה “examines” בתיאור בדיקות מקרי מוות במשמורת. בשב״ס טוענים כי ההדגשה שנעשתה במרכאות יוצרת רושם כוזב של ספק או ציניות ביחס להליכים משפטיים מחייבים. “המונח לא הופיע כך בתגובתנו המקורית, ושיבוצו פגע בדיוק ובאמינות הדברים”, כתב פריידין.

בכתבה נטען בו היתר כי לפחות 98 פלסטינים מתו מאז תחילת המלחמה כשהיו במשמורת ישראלית, על בסיס נתונים מארגונים פלסטיניים ובינלאומיים. הכתבה מייחסת את חלק מהמוות — על פי אותם גורמים לאלימות מצד סוהרים או כוחות הביטחוןכולל טענות על חבלות ועל שימוש בכוח בתנאי כליאה ובחקירות, והזנחה רפואית או טיפול רפואי בלתי מספק.

הכתבה הציגה גם עדויות אנונימיות של אסירים לשעבר הטוענים שלא קיבלו תרופות, הועברו באיחור לבית חולים או סבלו מפצעי לחץ, זיהומים ובעיות בריאותיות אחרות ותנאי כליאה קשים מאוד במהלך המלחמה ובהם צפיפות חריגה בתאים, מחסור במזון או מזון שאינו מתאים. מחסור במים וחשמל, “נעילה” ממושכת בתאים שלילת ביקורי משפחות ועורכי דין, מחסור בשקיפות לגבי מקרי מוות והעברת גופות כולל טענות על עיכובים בהחזרת גופות ועל נוהל נתיחות שלא מוצג לציבור, ועוד. בשב״ס טוענים כי הכתבה מבליטה בעיקר טענות של ארגונים כמו Addameer, PHRI וארגוני זכויות אדם בעזה ובגדה, ומציגה את ממצאי אותם גופים כנתון עובדתי — מבלי להביא את תגובת שב״ס במלואה.

שירות בתי הסוהר (אילוסטרציה), צילום: דוד כהן-ג׳יני

עוד נטען כי העיתון פרסם רק שני משפטים קצרים מתוך תגובה מלאה ומפורטת, תוך החסרת הסברים מהותיים על נהלים, פיקוח ותנאי החזקה. “החסרת חלקים מרכזיים בתגובה מנעה מהקוראים להבין את התמונה המלאה ופגעה בהוגנות הסיקור”, נכתב.

שב״ס דורש פרסום מלא של תגובתו, תיקון הציטוט המסולף ופרסום הבהרה רשמית. במקביל, נמסר כי פנייה ל־IPSO - הגוף הרגולטורי הבריטי - העלתה כי הגרדיאן אינו כפוף לו, ולכן מוטלת על העיתון אחריות מלאה לברר את התלונה ולתקן את הפרסום.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...