"תמיד היה הראשון לצאת והאחרון לחזור": בתיכון בו למד רן גואילי מחכים לשובו

בתיכון מיתרים מחכים לחזרתו ומתכוונים להצדיע לו בשרשרת הדגלים שתכבד אותו כשישוב • לדברי המחנכת שלו מאיה סיבוני: "לא חשבנו שזה יגיע למצב הזה, הוא אף פעם לא השאיר אף אחת או אחד מאחור"

בתיכון מיתרים מחכים לשובו של רן גואילי . צילום: ללא

רן גואילי, גיבור ישראל תושב מיתר, הוא בוגר מחזור א' של בית הספר של ברנקו וייס מיתרים שבמיתר, וגם שם מחכים לשובו. בין נשות הצוות בולטות מאיה סיבוני שהייתה המחנכת שלו במשך שלוש שנים (בכיתו ת י-יב') ועמית ביג׳וואי, בוגרת השכבה שלו שסגרה מעגל והפכה למורה למוזיקה בבית הספר.

אביו של החטוף החלל רן גואילי בעצרת במיתר// ללא קרדיט

לדברי המחנכת שלו מאיה סיבוני: "לא חשבנו שזה יגיע למצב הזה, למרות שזה כזה רני - הראשון לצאת והאחרון לחזור. זה תמיד היה ככה אם בערבי כיתה, הוא תמיד ליווה את הבנות הביתה, ואז הלך, הוא אף פעם לא השאיר אף אחת או אחד מאחור. זה נשמע קלישאתי, אבל זה נכון. בשנתיים פלוס האחרונות ניסינו לעזור ולחזק את המשפחה".

רן יצא מביתו ללא פקודה ב-7 באוקטובר, נלחם כגיבור בקיבוץ עלומים והציל רבים, נהרג וגופתו נחטפה לעזה. לדברי עמית, בת השכבה שלו: "חודשיים אחרי שנחטף הקמנו קבוצה שקראנו לה - המטה להחזרת רני, שכללה אנשי צוות ותלמידים מהשכבה שלנו, מחזור א' בתיכון מיתרים, היו לנו ימי שישי שהיינו מתכנסים במרכז היישוב, וקיימנו כל מיני אירועים סמליים כדי להראות להם שאנחנו איתנו ושלא שכחנו אותם".

רן גואילי, צילום: ללא

לדברי מאיה, זה חנוכה השלישי שרן עדיין לא בבית: "חילקנו מגנטים, הפרחנו בלונים, עשינו הדלקת נרות וחילקנו סופגניות, אם רני לא יחזור אז לצערנו זו כבר תהיה הפעם השלישית שאנחנו יוצרים חנוכייה ענקית ליד הבית של ההורים, ומחלקים סופגניות כדי שהאור ימשיך להאיר, זה נער שכל הישוב הכיר".

מאיה מורה כבר 27 שנים, אבל את רן, רני, אותו לימדה מ- 2014 ועד 2017 היא זוכרת בבירור: "רני זה אחד התלמידים שהם זכורים לי לעד, הוא היה מעבר לתלמיד. הוא תמיד היה איתי בכיתה. מהילדים שאי אפשר היה לכעוס עליהם, שוחר שלום, חבר של כולם. יש דבר שלא אשכח, הייתה תלמידה שלא הצליחה להתחבר לכיתה ובהפסקות הוא היה יושב לידה כדי שהיא לא תרגיש לבד".

רן גואילי, צילום: ללא

עמית, בת השכבה של רני סגרה מעגל והפכה ברבות השנים למורה וחזרה למד בתיכון בו למדה. גם היא עדיין זוכרת את רן ומספרת שהתלמידים שלה היום מגלים בו עניין: "למדתי עם רני בשכבה, היינו מחזור א', המחזור הראשון שהיה מחזור קטן, מעט תלמידים. עברנו ביחד דרך, 12 שנים עם אותם תלמידים, כולם מכירים את כולם. כשרני נחטף, אז כולם שאלו אותי אם הכרנו, אם היינו חברים טובים. ואני מספרת שלמרות שלא היינו חברים טובים, יצא לי להיות כמה פעמים בבית שלו, בגלל שהוא היה מארגן בערבי שישי ישיבות אצלו בבית וכל מי שרוצה להגיע מוזמן, לא היה דבר כזה להזמין אחד כן ואחד לא. בית שתמיד היה מלא באנשים, מי שבא, ברוך הבא. הוא תמיד היה חלק מהנוף שלי, היום כשתלמדים מדברים ושואלים אותי על רני הם אומרים לי - אתם המחזור של רני, אנחנו כבר לא מחזור א'".

בתיכון מיתרים והמנהלת אפרת בשירי מחכים לחזרתו ומתכוונים להצדיע לו בשרשרת הדגלים שתכבד אותו כשישוב. מאיה המחנכת: "אסור לוותר על רני. אסור לעבור לשלב ב' בלי להחזיר את רני. הוא עשה המון למען ישראל, המון למען המולדת. כל הזמן בשיחות האישיות שלי הוא אמר - אני הולך להיות לוחם, כי מדינה יש לנו רק אחת".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר