לא רק מבן גביר: הגורם המפתיע ממנו הבדואים בנגב לא מרוצים

סקר חושף: רוב הבדואים אינם מרוצים מהרשויות שבהן הם חיים • שני שלישים רוצים ראש מועצה מטעם המדינה • רובם מעידים על “שלטון החמולות” בניהול המועצות • ונתון אחד מעיד יותר מהכל על אובדן האמון

הפזורה הבדואית בנגב. צילום: דודו גרינשפן

סקר שנערך בקרב 300 תושבים בדואים מ־9 רשויות שונות בנגב מציג תמונת מצב חריגה בחומרתה לגבי האמון של הציבור הבדואי במערכות השלטון המקומי. הסקר, שנערך בתחילת דצמבר 2025 על ידי מכון סמית עבור מכון ריפמן, כלל ראיונות טלפוניים בערבית במדגם מייצג של תושבים בני 20 ומעלה מיישובי רהט, לקייה, כסייפה, חורה, שגב שלום, ערערה בנגב, תל שבע, ומן המועצות האזוריות אל-קסום ונווה מדבר.

ראש עיריית רהט מבקש מהמשטרה להגן על הציבור שלו בעקבות הירי הבלתי פוסק והרציחות//חוסין אלעוברה

הממצאים מצביעים על משבר אמון מתמשך בין התושבים לבין המועצות המקומיות. על פי הסקר, שניים מכל שלושה תושבים (65%) אינם מרוצים מתפקוד הרשות, ותחושת אי-האמון דומה גם בשאלה האם המועצה מטפלת בצרכי התושב – 64% סבורים שהיא אינה עושה זאת.

כמחצית מהתושבים הבדואים בנגב משתמשים בשירותים של מועצות שאינם חיים תחתיהן, בעיקר תושבי הפזורה שנתמכים במועצות אל קסום ונווה מדבר שאינן אמונות עליהם.

סקר הבדואים בנגב, צילום: ללא

הפערים כמעט ואינם משתנים בין הרשויות השונות, אך במועצות המקומיות הנתונים קיצוניים במיוחד: שם מגיע שיעור אי שביעות הרצון לכ-70%. ההבדלים בין קבוצות הגיל בולטים- צעירים מביעים אפילו פחות אמון מהמבוגרים בכל תחומי הסקר.

הסקר עוסק במספר נושאים- חינוך, תברואה ותעסוקה. תחת הרשויות הציונים נמוכים במיוחד תחומי הליבה של השירות המוניציפלי וזוכים לציונים שליליים במיוחד. כ-79% מההורים  העידו שאינם מרוצים מניהול מערכת החינוך, ונתון דומה נרשם בתחום התברואה והניקיון.  77% דיווחו על חוסר שביעות רצון. גם בתחום קידום התעסוקה והיזמות ביישובים, 64% מהנשאלים סבורים שהרשות אינה מקדמת מקומות עבודה.

לדברי מכון ריפמן שלושת התחומים קשורים באופן ישיר לתפיסות ניהול ולמבנה החברתי הפנימי ביישובים, והם משקפים חוויה מתמשכת של הזנחה ויעדר שירותים בסיסיים. אחד הנושאים הבולטים ביותר בסקר הוא תפיסת הציבור לגבי מעורבות חמולתית בניהול המועצות. 64% מהמשיבים סבורים שקיים קשר חמולתי משמעותי בניהול הרשות, ו-33% טוענים שניתן יחס מועדף למקורבים. יותר ממחצית (53%) מאמינים שלתושב שאינו נמנה עם החמולה השלטת יש סיכוי קטן לעבור מכרזים או להשתלב בעבודה במועצה.

חוויה מתמשכת של הזנחה ויעדר שירותים בסיסיים. עימותים בפזורה הבדואית (ארכיון), צילום: דודו גרינשפן

הנתונים בולטים במיוחד במועצות המקומיות ובמועצות האזוריות, שם התחושה של “ניהול פנימי” גוברת בהשוואה לעיר רהט. הפתרון של התושבים הוא מינוי מנהל מטעם המדינה. אחד הממצאים המשמעותיים ביותר: שני שלישים מהנשאלים מעדיפים שראש המועצה ימונה מטעם המדינה, ולא ייבחר בבחירות מקומיות. מדובר בממצא דרמטי המצביע על אובדן אמון עמוק במערכות הבחירה ובשיטה הדמוקרטית המקומית הקיימת. התמיכה הגבוהה במינוי ממלכתי ניכרת בכל סוגי היישובים, אך חזקה במיוחד במועצות המקומיות.

סקר הבדואים בנגב, צילום: ללא

הסקר מצייר תמונת מצב קשה של מערכת מוניציפלית הנתפסת על ידי רוב גדול מהתושבים כבלתי מתפקדת, מושפעת מלחצים חמולתיים וחסרת יכולת לספק שירותים בסיסיים בתחומי חינוך, תעסוקה ותברואה. במקביל, הציבור הבדואי בנגב מביע רצון ברור לשינוי עמוק עד כדי העדפת החלפת שיטת המנהל המקומית במנגנון ממונה מטעם המדינה בקריאה להתערבות ולשינוי מבני.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר