"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"שנה חיכיתי, שנה דאגתי": המפגש המרגש של הלוחם הפצוע עם סבו

אחרי שנה של געגוע והתמודדות עם שיקום ממושך, חיים טנג'י שנפצע אנושות בבית חאנון נפגש סוף סוף עם סבו האהוב • "המפגש איתו נתן לי עוד יותר כוח לעבוד חזק"

,עודכן
0השמעה
חיים טנג'י וסבו. צילום: עמותת סביונים

הלוחם חיים טנג'י בן 21 מצפת, נפצע אנוש במהלך הלחימה בבית חאנון בעזה לפני כחצי שנה. זו הייתה תקרית קשה ביותר - ארבעה מחבריו לצוות מחטיבת כפיר נפלו במקום, ולוחם נוסף מכוח אחר נהרג, כאשר 14 חיילים נפצעו כתוצאה ממטענים שהופעלו עליהם בשילוב ירי מחבלים. מאז אותו יום, חיים מאושפז במרכז השיקום בבית החולים שיבא תל השומר.

חמשת הלוחמים שנפלו באסון בבית חאנון,צילום: באדיבות המשפחה

שנה של געגועים

בעקבות הפציעה וההתמודדות עם השיקום הממושך, במסגרתו מנסה חיים לשוב ללכת על רגליו, הוא לא הצליח לראות את סבו האהוב, יוסף ביטון, במשך שנה שלמה. גילו המתקדם של הסב והקושי בהתניידות הקשו על הגעתו לבית החולים.

"אני מאוד קרוב לסבא שלי ולא ראיתי אותו שנה שלמה מאז שנפצעתי", הוא מספר. "אני יודע כמה הוא דאג לי והתגעגע, ואני כמובן התגעגעתי מאוד מאוד".

הדרך למפגש

כדי להיפגש עם סבו, פנה חיים אל עמותת "סביונים" הפועלת למען רווחת חיילים פצועים ומסיעה אותם לכל מקום. בעקבות הפנייה, מתנדבי העמותה נרתמו למשימה המרגשת ודאגו להסעה באחד מאמבולנסי העמותה שקרן עזריאלי ישראל סייעה לרכוש. כך התאפשר המפגש המרגש של חיים עם סבו בביתו ביישוב יצהר.

"המפגש איתו נתן לי עוד יותר כוח לעבוד חזק על השיקום שלי, כדי שאוכל לבקר אותו בהמשך גם באופן עצמאי", הוא מסביר. "אני מודה מאוד לסביונים שאפשרו לי את הפאוזה הזו מהשיקום הפיזי לטובת השיקום המנטלי".

יוסף ביטון, הסב, אמר אחרי הפגישה: "אין מילים. רק דמעות. שנה חיכיתי, שנה דאגתי, וסוף סוף יכולתי לחבק אותו ולהגיד לו: 'נכד שלי, גיבור שלי'".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר