הלוחם חיים טנג'י בן 21 מצפת, נפצע אנוש במהלך הלחימה בבית חאנון בעזה לפני כחצי שנה. זו הייתה תקרית קשה ביותר - ארבעה מחבריו לצוות מחטיבת כפיר נפלו במקום, ולוחם נוסף מכוח אחר נהרג, כאשר 14 חיילים נפצעו כתוצאה ממטענים שהופעלו עליהם בשילוב ירי מחבלים. מאז אותו יום, חיים מאושפז במרכז השיקום בבית החולים שיבא תל השומר.
שנה של געגועים
בעקבות הפציעה וההתמודדות עם השיקום הממושך, במסגרתו מנסה חיים לשוב ללכת על רגליו, הוא לא הצליח לראות את סבו האהוב, יוסף ביטון, במשך שנה שלמה. גילו המתקדם של הסב והקושי בהתניידות הקשו על הגעתו לבית החולים.
"אני מאוד קרוב לסבא שלי ולא ראיתי אותו שנה שלמה מאז שנפצעתי", הוא מספר. "אני יודע כמה הוא דאג לי והתגעגע, ואני כמובן התגעגעתי מאוד מאוד".
הדרך למפגש
כדי להיפגש עם סבו, פנה חיים אל עמותת "סביונים" הפועלת למען רווחת חיילים פצועים ומסיעה אותם לכל מקום. בעקבות הפנייה, מתנדבי העמותה נרתמו למשימה המרגשת ודאגו להסעה באחד מאמבולנסי העמותה שקרן עזריאלי ישראל סייעה לרכוש. כך התאפשר המפגש המרגש של חיים עם סבו בביתו ביישוב יצהר.
"המפגש איתו נתן לי עוד יותר כוח לעבוד חזק על השיקום שלי, כדי שאוכל לבקר אותו בהמשך גם באופן עצמאי", הוא מסביר. "אני מודה מאוד לסביונים שאפשרו לי את הפאוזה הזו מהשיקום הפיזי לטובת השיקום המנטלי".
יוסף ביטון, הסב, אמר אחרי הפגישה: "אין מילים. רק דמעות. שנה חיכיתי, שנה דאגתי, וסוף סוף יכולתי לחבק אותו ולהגיד לו: 'נכד שלי, גיבור שלי'".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו