בעיצומה של מציאות ישראלית מורכבת, יש מי שמייצרים תקווה עבור אחרים באמצעות מעשים קטנים של חסד. בישראל, עשרות אלפי אנשים מעניקים, מדי שנה, מזמנם למען קהילה, רווחה, חינוך, חירום, קשישים, בעלי חיים ועוד. לצד ההתנדבות הקבועה, צמחו בשנים האחרונות גם מודלים חדשים: התנדבות נקודתית, התנדבות מרחוק וליווי אישי.
אחת העמותות הבולטות בתחום היא הקרן לרווחת נפגעי השואה, שמפעילה מערך מתנדבים ארצי המונה כ־3,000 מתנדבות ומתנדבים, משיחות טלפון קבועות ועד ביקורי בית שבועיים. רבים מהם מלווים ניצול או ניצולת שואה במשך שנים, עד כדי קשר משפחתי של ממש.
"התנדבות היא שליחות חיים"
רחל ברוך, דור שני לשואה, הצטרפה להתנדבות זמן קצר לאחר מות אמה, שורדת אושוויץ. “ראיתי מקרוב את הקושי של ניצולים בגיל מבוגר”, היא מספרת. “כשנכנסתי לקרן - הבנתי שזה הייעוד שלי”. רחל ליוותה שלוש ניצולות במקביל, ביקרה אותן בקביעות וריככה עבורן את הבדידות. בנוסף היא חלק מ”סיירת המתנדבים” ומטפלת בעשרות פניות חירום בשנה.
מטי בן סימון, בן 64 מאשדוד, מתנדבת כבר שמונה שנים: “כשאדם באמת רוצה לתת - הוא מוצא את הזמן”, היא אומרת. מטי מלווה ניצולים בשגרה ובחגים, אך שיחה אחת לא תשכח לעולם: “ניצולה אמרה לי שהיא לא רוצה להמשיך לחיות. דיברתי איתה הרבה, הזכרתי לה שהיא לא לבד. בסוף היא הודתה לי. זו הייתה תחושה שלא אשכח בחיים”.
אמיר גולוב מלווה כבר שמונה שנים את ניצול השואה עזריאל ציפרברט. השנה הם צעדו יחד במצעד החיים באושוויץ. “לעמוד שם לצדו, לשמוע את סיפורו במקום שבו הכול קרה - זו חוויה שלא ניתן לתאר”, אומר אמיר. “ההתנדבות הזו נתנה לי הרבה מעבר לשליחות. היא העניקה לי חבר”.
יעל זית, מנהלת מחלקת התנדבות והקהילה בקרן לרווחת נפגעי השואה: “ניצולי השואה חיים לעיתים בבדידות עמוקה. המתנדבים שלנו הם קרש הצלה, הם מגיעים, מתקשרים, מכירים את האדם שמולם. זו לא רק עזרה, זו מערכת יחסים שמעניקה חום, משמעות וביטחון”.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו