גיוס חרדים? תנו לצעירות החרדיות לפרוץ את הדרך

בזמן שהוויכוח על גיוס חרדים רק הולך ומחריף, והפתרון למשבר הגיוס לא נראה באופק, ייתכן שהשינוי האמיתי עשוי להגיע דווקא מהמקום הפחות צפוי - הנשים החרדיות. בעוד הגברים נמצאים במוקד העימות הציבורי והפוליטי, החרדיות יכולות לעשות בשקט את המהפכה שמדינת ישראל כל כך צמאה לה. בעזרת כניסה למסגרות של שירות לאומי הן יוכלו לתרום, להתפתח מקצועית, ולהשתלב בצורה אמיתית ונכונה בחברה הישראלית. אני מאמין שדווקא מהן עשוי לצמוח הגשר שיחבר בין החרדים לשאר החברה הישראלית.

נתחיל בעניין מהותי - בשנים האחרונות ניתן לראות שינוי דמוגרפי משמעותי בחברה הישראלית, על פי הנתונים, יותר מ־25% מתלמידי כיתה א' בישראל הם מהמגזר החרדי. משמעות הנתון הזה אינה מספרית בלבד, הוא יעצב את פני החברה הישראלית בעשורים הקרובים, והוא אומר דבר אחד ברור - בלי שילוב צעירות וצעירים חרדים במסגרות השונות של המדינה, מדינת ישראל לא תוכל לעמוד באתגרי הביטחון, החינוך, הבריאות והרווחה בעתיד.

דווקא משום כך, שירות לאומי לבנות חרדיות הוא לא עוד 'מסלול אופציונלי', אלא אינטרס קריטי של המדינה, וגם הזדמנות אמיתית להתפתחות ולחוסן קהילתי בתוך החברה החרדית עצמה.

לאזרחי ישראל החרדים אומר שההשתלבות בשירות הלאומי אינה בהכרח ויתור על אורח החיים החרדי. אני מודע למחסום ההלכתי והחברתי שמונע מחלק מהציבור החרדי לראות בשירות הלאומי מסגרת לגיטימית. ישנו חשש מזליגה תרבותית-דתית ומאובן זהות, החשש הזה מובן ואסור לזלזל בו, אבל המציאות של השירות הלאומי שונה לחלוטין ממה שנתפס בציבור החרדי והכללי לפני שניים ושלושה עשורים. ראשית, ישנה הבנה הולכת וגדלה בקרב קהלים רחבים במגזר החרדי שיש צורך להשתלב יותר מבעבר ולהיות חלק, במיוחד אחרי 7 באוקטובר.

בנוסף, ישנו רצון, שלא היה בעבר, לתת אפשרות למגזר החרדי להשתלב. ניתן בשירות הלאומי, אשר  מצוי במרחב הציבורי, למצוא פתרונות גמישים שיאפשרו מסגרות מותאמות לחלוטין לצרכים ההלכתיים והקהילתיים של הצעירות החרדיות. במסגרות החרדיות ניתנת אפשרות להפרדה מלאה, מסגרות לנשים בלבד, בקרה רבנית, מקומות שירות חרדיים או קהילתיים, ליווי אישי ותנאי סביבה שנבדקים בקפדנות, וגם במסגרות הכלליות ניתן לעשות התאמות רבות, במגבלות הקיימות.

השירות הלאומי אינו מתחרה בזהות החרדית, הוא יכול לחזק אותה. מסגרת השירות הלאומי תאפשר לבנות לתרום מתוך אמונה, מתוך חסד אמיתי המושרש עמוק ב-DNA החרדי.

הטיעון הנפוץ במגזר החרדי אומר שמדובר על 'שנה מבוזבזת', כשבשטח המציאות הפוכה לחלוטין. חשוב להתמודד עם הטענה שאומרת למה שבחורה חרדית 'תבזבז' שנה בשירות לאומי בזמן שהיא יכולה להתחיל לימודים, להוציא תעודה, להתמחות, להיכנס לשוק העבודה מהר יותר, וכמובן להתחתן. בפועל, השירות הלאומי כולל מסלולי הכשרה מקצועית, לעיתים ברמה גבוהה יותר מהמכללות המוכרות במגזר.

בנות רבות מסיימות שירות לאומי עם תעודות, הכשרות מעשיות, ניסיון בעבודה בחינוך, בריאות ורווחה - ניסיון שלא יסולא בפז בשוק התעסוקה. דבר נוסף שחשוב לשים עליו דגש - שילוב תמריצים ממלכתיים כמו מלגות, קורסים מקצועיים ומסלולי תעסוקה מקוצרים, הופכים את השנה הזו לא ל'בזבוז', אלא להשקעה שמחזירה את עצמה פי כמה.

תרומה מעשית מעצימה את הביטחון העצמי, מפתחת אחריות, עצמאות, יכולת עבודה מול אנשים, ושפה מקצועית, כלים שהופכים את השירות ליתרון בשוק העבודה, במיוחד עבור צעירות שלא תמיד נחשפות לעולם שמחוץ לקהילה. שנה אחת של שירות יכולה להיות הקפיצה הגדולה בחיים, הרבה יותר ממהלך לימודים טכני.

חשוב גם להתמקד בתרומה האדירה לחברה הישראלית בכלל ולחברה החרדית בפרט. כאשר בת חרדית מתנדבת בבית חולים, בבית ספר, במרכז חוסן או בכל מסגרת רווחה, כולם מרוויחים. המדינה, החברה החרדית והבנות עצמן.

המדינה כמובן תרוויח עוד ידיים שמסייעות במערכות שנמצאות בעומס תמידי, ובשותפות אמיתית. החברה החרדית תרוויח מענה 'מותאם תרבות' בתוך הקהילה - בנות שירות חרדיות כמענה פנימי בבתי ספר חרדיים, בעמותות חרדיות, במערכות קהילתיות. וכמובן שהבנות מרוויחות מסגרת תורמת, בטוחה שתכווין אותן לתעסוקה ולשילוב ראוי.

בנוסף, יש כאן ערך לאומי עמוק, שפה משותפת של תרומה, מחויבות וערבות הדדית בין חלקי החברה הישראלית. לצד האתגר הידוע שבמרכזו חשש קהילתי ושמרנות טבעית. בשירות הלאומי, בעיקר בזכותו גמישותו, נוכל להציע פתרון כולל שבתוכו - מסגרות חרדיות (חלקן בתוך המגזר החרדי ממש) ורבנות מלווה לתהליך.

שילוב בנות חרדיות בשירות הלאומי יוכל להתקיים רק אם ייעשה ביחד עם הקהילה. לא מולה, לא מעליה - איתה.

"האגודה להתנדבות" יודעת להשקיע בבניית מסגרות ייעודיות לאלפי מתנדבות דתיות, לאלפי מתנדבים מהגזר הערבי, למתנדבים מהמגזר הכללי, ולמתנדבים עם צרכים מיוחדים, והיא תדע לעשות זאת גם לבנות ולבנים מהמגזר החרדי.

מקומות שירות במוסדות חרדיים, מדריכות ורכזות חרדיות, ליווי הלכתי, הדרכות מותאמות למנטליות ולצרכים, התאמות שעות, לבוש ונהלי צניעות. יש לנו את הכלים, ובעיקר את הרצון. המטרה היא אחת - לאפשר לבת חרדית להתנדב בלי לעשות שום ויתור על מי שהיא. כשאנחנו מביטים קדימה ורואים דור של מאות אלפי ילדים חרדים שייכנסו לחברה הישראלית כמבוגרים, חובה על כולנו לשאול איזה עתיד אנחנו רוצים להם.

שירות לאומי הוא הפתח לגשר אמיתי. גשר להתפתחות, גשר לשייכות, גשר לאחריות אישית ולאומית. זה אינטרס של המדינה, וזה אינטרס של הציבור החרדי לא פחות.

לסיכום חשוב לזכור ששילוב בנות חרדיות בשירות הלאומי הוא לא ויתור על דרך, הוא הדרך עצמה. הדרך לבנות חברה חזקה, מאוחדת, ערכית ומלאת חסד. זה טוב למדינה. זה טוב לחברה החרדית. וזה טוב לכל בת שרוצה לתרום, לגדול ולהתקדם.

ירון לוץ משמש מעל עשור כמנכ"ל האגודה להתנדבות.