לאחר עשורים של הזנחה: האם השר קיש בדרך למהפכת חינוך בפזורה הבדואית?
הפזורה הבדואית בנגב מתחלקת לשלוש קבוצות עיקריות: תושבי הערים המוסדרות; כ-25% המתגוררים בפזורה מוכרת אך לא מוסדרת בתחומי מועצות נווה מדבר ואל-קסום; וכ-25% נוספים החיים בפזורה בלתי מוסדרת לחלוטין, ללא רשות מקומית. משמעות הדבר היא שמחצית מהאוכלוסייה הבדואית אינה שייכת למסגרת מוניציפלית שמסוגלת לספק שירותי חינוך בסיסיים.
כתוצאה מכך, כ-35 אלף תלמידים לומדים תחת רשויות עניות ושכנות, שאינן אמורות להיות אחראיות עליהם. משאבי הרשויות הללו דלים, יכולת הפיקוח של משרד החינוך מוגבלת, והמערכת מתקשה להבטיח סטנדרט אחיד, תכניות לימודים מוסדרות ונגישות לעברית - מרכיב מרכזי בחיבור לזהות ישראלית.
מסמך פנימי שהגיע לידי "ישראל היום" מצביע על עבודת מטה מקיפה שביצע משרד החינוך יחד עם חברת ארנסט אנד יאנג, לבחינת הקמת רשות חינוך ייעודית לפזורה הבדואית. מדובר במהלך שנבחן כבר במסגרת תוכנית החומש בשנת 2017 אך לא יושם - וכעת מקבל תנופה מחודשת.
דו"חות מבקר המדינה הצביעו לאורך השנים על פערי תקציב, על נשירה גלויה וסמויה ועל תכניות חינוכיות שאינן עומדות בסטנדרט של מערכת החינוך המפוקחת. במשרד החינוך טוענים כי חלק מכספי התקצוב אינם מגיעים ליעדם וכי אין פיקוח פדגוגי מסודר.
אחת הבעיות המרכזיות שעלו היא הכשרת כוח האדם: רבים מהמורים במערכת החינוך הבדואית למדו את מקצועם ברשות הפלשתינית - לא מתוך אידאולוגיה, אלא בשל קשיי שפה והיעדר עברית שמנעו מהם להתקבל למוסדות אקדמיים ישראליים. הדבר משליך ישירות על יכולתם ללמד עברית ועל חיבור התלמידים למערכת הישראלית.
לכן, במשרד רואים בהקמת רשות חינוך עצמאית מהלך קריטי: גוף אחד שיטפל ישירות בפדגוגיה, בבינוי וברכש, ללא תלות ברשויות שאינן מייצגות את התלמידים בפועל וללא חסמים ביורוקרטיים שמונעים פיקוח אמיתי.
ל"ישראל היום" נודע כי השר יואב קיש נתן לאחרונה אור ירוק לקידום המהלך, וכי הרשות החדשה עשויה להחליף את המנגנון הנוכחי - המסתמך על חלוקת כספים דרך נווה מדבר ואל-קסום לרשויות אחרות.
במקביל מקודמת הצעת חוק של ח"כ אביחי בוארון וח"כ עמית הלוי, המבקשת לשלול רישיון הוראה ממי שלמדו ברשות הפלשתינית - מהלך שנועד לתמרץ הכשרה במוסדות ישראליים ולשפר את איכות הוראת העברית. עם זאת, לא ברור כיצד תטופל מצוקת כוח האדם שתיווצר בעקבות זאת.
חגי רזניק, ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב, אומר ל"ישראל היום": "לצד עקירת מטענים זרים, יש לחזק חינוך לזהות ישראלית. חינוך הוא הבסיס, וכל חוסר הסדר מתחיל משם. בתוכנית ריפמן טענו מזמן שיש צורך דחוף בהקמת רשות חינוך".
"הצעד של השר קיש הוא צעד בכיוון הנכון - זה מהלך שלא ניתן לוותר עליו, כי לילדים הללו אין רשות מקומית. במקביל להסדרה חייבים לטפל בחינוך, כדי לתת לדור הבא בנגב חלום ותקווה", הוסיף.
תגובת משרד החינוך: "משרד החינוך מוביל מהלך אסטרטגי לחיזוק מערך השירותים החינוכיים עבור ילדי הפזורה הבדואית המתגוררים מחוץ לתחום שיפוטן של רשויות מקומיות. במסגרת זו המשרד בוחן את האפשרויות להקמת רשות חינוך מקומית שתהיה אחראית על ילדי הפזורה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו