משותקת ולא יכולה לדבר: קטיה עלתה לארץ לבדה, שירתה במג"ב וכעת נאבקת על חייה

מצילים את הלוחמת הגיבורה: בגיל 14 עלתה קטיה פיליפסקיה לבדה לארץ מאוקראינה אחרי שאביה נפטר. קטיה עלתה לארץ כחלק תוכנית "נעלה", במסגרתה קיבלה משפחה מאמצת שליוותה אותה עד גיוסה למג"ב וגם אחרי כן. קטיה, שחייתה בארץ לבדה, הפכה ללוחמת משמעותית במג"ב, כשלא ניתן לפרט על היחידה בה שירתה. אלא שמספר ימים אחרי שיחרורה בחודש האחרון, קרה לקטיה אסון נורא - היא קיבלה דום לב פתאומי.

"אני ממש הייתי אח מאמץ עבור קטיה. ליוויתי אותה לאורך כל השנים ונפגשתי איתה לפני שבועיים במועדון בתל אביב. קטיה נכנסה, אמרה שלום והתמוטטה. מיד לקחתי אותה החוצה, ועם עוד חברים עשינו לה החייאה עד שמד"א הגיעו. אמרתי להם שאין לה דופק והם נתנו לה שלוש מכות חשמל עם דפיברילטור, הדופק שלה חזר והיא הובהלה לבית החולים איכילוב כששם היא מונשמת ומורדמת למשך ארבעה ימים", מספר גיא פדורוב, שליווה את קטיה כמו אח גדול לאורך השנים.

פדורוב מספר כי הטיפול בקטיה בבית החולים דורש כסף רב מסיבות רבות. "היא רק השתחררה ממג"ב ולא היתה רשומה עדיין בשום קופת חולים. אבל הטיפולים בה מצריכים כסף רב מאוד. רק קוצב לב עולה 70 אלף דולר. היה ממש מאמץ גדול לשייך אותה לקופת חולים, ורק אחרי מסע שכנועים ולחצים - אחת מקופות החולים הגדולות בארץ קיבלה אותה כחברה. זה רק ההתחלה במסע הטיפולים שלה".

האימא עזבה הכל בשביל הבת

במקביל, אימה של קטיה טסה לארץ מאוקראינה כבר למחרת דום הלב. לאימא אין אף גורם מסייע בארץ, כשבאוקראינה היא עבדה בשתי עבודות במקביל כדי לפרנס את עצמה. "סידרנו לאימא מגורים במלונית של איכילוב, אבל היא ככל הנראה תצטרך להישאר ולסייע לקטיה פרק זמן משמעותי, ולשם כך נצטרך לארגן לה דירה ואמצעי מחייה", מספר פדורוב.

כשאנחנו שואלים מה מצבה של קטיה כעת, עונה גיא פדורוב בעצב: "אחרי שהעירו את קטיה, היא נותרה משותקת בכל הגוף כשהיא גם לא יכולה לדבר. היא ממש חזרה להיות ילדה קטנה, והשיקום של הבחורה הזו ייקח זמן. היא תצטרך הרבה עזרה וגם מגורים מותאמים ודמי מחייה. זה מסובך מאוד כי אין לה קרובי משפחה בארץ או תמיכה מכל סוג שהוא. לכן אני וכל החברים פועלים כדי לאפשר לאימא ולקטיה להסתדר כאן עד שקטיה תחלים ותחזור להיות האדם הנפלא שהכרנו כולנו".

הצורך הבוער לסייע לצעירה האמיצה שעלתה לארץ לבדה הביא את החברים של קטיה לפתוח בגיוס המונים כדי לסייע לה ולאימא להסתדר בארץ.

"כל שקל הוא תקווה"

באתר הגיוס כותבים החברים: "קטיה, רק לפני שבוע השתחררה ממג"ב, ילדה של אור, קורנת אופטימיות, צניעות של פעם, נלחמת עכשיו על החיים שלה אחרי דום לב פתאומי, בלי סיבה, בלי היגיון. כשזה קרה, אמא שלה לא חשבה שנייה. לא בדקה חשבון בנק, לא שאלה מי יעזור, לא חישבה מסלול. היא פשוט עזבה הכל וטסה, בלי לדעת איך ממשיכים, איך משלמים, רק עם דבר אחד: 'הבת שלי צריכה אותי'".

"אנחנו, החברים, מרגישים שזה הרגע להיות המשפחה השנייה שלה. אם היא יכולה לעזוב הכל בשביל ילדה אחת, אנחנו יכולים להרים כתף בשביל שתיים. אנחנו לא מבקשים הרבה. לא מחפשים סכומים גדולים או מחיאות כפיים. אנחנו מבקשים לב. מבקשים שאנשים טובים יראו שיש פה משפחה שמנסה לעמוד מול סיפור גדול מדי לבד. כל עזרה, אפילו הקטנה ביותר, היא חלק מההחלמה. היא מאפשרת לאמא שלה להישאר קרוב למיטה של קטיה עוד יום, עוד לילה, בלי לחשוב אם זה 'כדאי' או 'אפשר'", המשיכו החברים.

"זה לא כסף. זה אוויר. זה לא תרומה. זה יד על הכתף. זה להגיד: 'אנחנו איתכם. אל תעברו את זה לבד'. אנחנו מאמינים שקטיה תחזור. לצחוק שלה. לחיים שלה. ובינתיים אנחנו צריכים אתכם. כל שקל הוא תקווה. כל תמיכה היא כוח. בואו נהיה החיבוק שהן צריכות עכשיו", מסיימים החברים.

לתרומות: https://giveback.co.il/project/88146