הורים שכולים נגד חוק הגיוס: "אנחנו לא ניתן לכם"

"החוק הזה לא יעבור! לכל חברי הכנסת, אנחנו, קבוצה של משפחות שכולות, אומרים לכם: בשם בנינו שחרפו נפשם למות כדי שהעם הזה ימשיך לחיות, החוק הזה, הנקרא בטעות 'חוק גיוס', במתכונתו הנוכחית - לא יעבור. ככה. פשוט. כי אנחנו לא ניתן לכם". כך הצהיר אמש (שלישי) מייסד תאטרון אספקלריא, חגי לובר, ברשומה בפייסבוק. לובר שכל את בנו, יהונתן, לפני שנתיים ומאז מרבה להתבטא בעד שוויון בנטל. הוא טוען שהחוק במתכונתו הנוכחית מסכן אותנו ביטחונית, מפלג אותנו חברתית ומאפשר השתמטות במימדים עצומים.

"אנחנו באים בשם עוצמה מוסרית שאין שניה לה - בשם בנינו הנופלים". חתם לובר את דבריו. לובר הוא חלק מקבוצה ובה ארבעים הורים שכולים, רובם בני הציונות הדתית, המתנגדים לחוק. לטענתם, בחוק אין סנקציות נגד מי שלא ישרת ואין תמריצים שיעודדו את מי שיבחר להתגייס. בימים אלה נפגשים חברי הקבוצה עם ח"כים מהציונות הדתית והליכוד בכדי לשכנע אותם להתנגד לו.

בקבוצה זו חבר גם מרק אביטבול, פיזיקאי שעלה בצעירותו מצרפת ובחר לגדל את ילדיו כאן. הוא מספר שבעוד שב-7 באוקטובר חמשת ילדיו קפצו למילואים והוא הלך לנחם משפחות שכולות שאפילו לא הכיר, הוא נדהם מהתנהגות החברה החרדית. "אני מנהל חברה שמעסיקה גם חרדים, וראיתי שם חוסר אמפתיה מוחלטת. זה הפעיל אותי, ירדתי לבני ברק והלכתי לדבר עם אנשים, לנסות להבין. הבן הקטן שלנו מתחתן מחר בערב. עליתי להר הרצל לספר לאליאב שאחיו מתחתן ושמעתי בכי של אימהות. איך אפשר להשאר אדיש לדבר הזה?! חברי הכנסת צריכים לעלות להר הרצל לפני שהם מצביעים וההיסטוריה לא תשכח מי שיצביע בעד".

בעיניו, החוק מיותר מיסודו. "לא שואלים אותי באיזו ישיבה למדתי כשאני עובר באור אדום, כי כולם שווים בפני החוק. אז למה צריך חוק נפרד לחרדים? מעבר לכך, אין בחוק שום מנוף על החברה החרדית, מה גם שההנהגה ממשיכה להצהיר 'נמות ולא נתגייס'. אם החוק היה מאלץ את ההנהגה להשתנות – מילא. אבל אין לחוק הזה שיניים, ובסוף מי שיתגייס הם כאלה שכבר לא חרדים. כל מי שעיניו בראשו מבין, שמהחוק הזה לא תבוא ישועה לעם ישראל, לא יהיה שינוי במעורבות של החברה החרדית בחברה הישראלית ולא יהיה שיוויון בנטל. המצב רק ילך ויחמיר. החוק משרת את המטרה להסדיר את מעמד בחורי הישיבות".

הוא נזכר בתקופה שנתניהו כיהן כשר האוצר בממשלת שרון וקיצץ בקצבאות הילדים. הדבר הוביל בירידה בילודה במשפחות חרדיות וערביות. "מי שלא מתגייס צריך להפסיק לקבל תקציבים מהמדינה. שיבחרו מה שהם רוצים, אבל שיקחו אחריות על הבחירות שלהם".

הדבר שחורה לו יותר מכל, זו התחושה של החרדים שהם לא חלק מהחברה הישראלית. "זה סימפטום לניתוק מהעם שלנו. אני לא ראש אכ"א ואני לא מסתכל על כמה חיילים חסרים לנו, אני מסתכל על החברה שלנו. הנושא הוא לא חטיבת החשמונאים אלא עתיד המדינה והחברה. נכון, החרבה החרדית צריכה לשמור על הצביון שלה, אבל הניתוק הזה לא יעמוד במבחן הזמן. ומי שמצביע בעד החוק הזה, הוא לא מסדיר בעיה פוליטית זמנית, אלא גוזר על החברה שלנו קרע גדול, וזה הנושא העיקרי".

אליאב בנו היה בן 36 בנופלו, אב לארבעה. בקרב בו נפל נפלו עוד ארבעה לוחמים, ונותרו 35 יתומים. "את המספר הזה צריך להגיד לחברים שלנו מבני ברק. אנחנו יודעים מה אנחנו משאירים מאחור ואנחנו לא יכולים להיות לבד, אנחנו רוצים אתכם איתנו". הוא אומר בכאב.

בנו התגייס לגדוד 50 של הנח"ל ולא לסיירת, כי לדבריו "רצה להיות עם עם ישראל". למרות שהוסמך כמהנדס בניין, "הוא ואישתו טל החליטו לתת כמה שנים לעם ישראל, והלכו לכפר נוער. שם היו משפחה אומנת ל 20 ילדים שהוצאו מהמשפחות שלהם בצו בית משפט, מקרים קשים ביותר. היום אחד בגבעתי אחד בסיירת גולני ואחד בעתודה וכן הלאה. בלילה הכי קשה בחיים שלי, אחרי שקברתי את בני, הגיעו  18 ילדים ואמרו לי שכל מה שאליאב וטל נתנו להם – הם מחזירים עכשיו לנו". הוא אומר בגאווה. בתום שש השנים תרם אליאב כליה ולכן היה פטור משירות, אבל ב 7.10 התנדב עם כולם.

"אני בא מבית דתי והילדים שלי יצאו לקרב בשם התורה. אין התנגשות בין ערכי התורה לבין השירות בצבא. הסיסמה ש'בשם התורה לא נתגייס', פשוט מוציאה אותי מדעתי. מצאנו בווסט של אליאב ספר לימוד תורה ספוג בדם שלו עם פגיעה של קליעים. הבן שלי יצא בשם התורה ולמד תורה במהלך התמרון. זה המסר שהבן שלח לנו".

"אני רוצה שאותם חברי הכנסת שיצביעו בעד חוק ההשתמטות הזה יסתכלו לנו בעיניים ויראו שאנחנו לא הולכים להעלם". חותם מרק.