"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

גירעון, נמל מושבת ורפואה מקרטעת: אילת משמיעה זעקה בוועדה לביקורת המדינה

אילת נכנסת לגרעון בשל אי-פיצוי על אירוח המפונים • עד כה הועברו לעירייה רק 25 מיליון ש"ח עבור הוצאות תשתית, בעוד החלק המשלים, סכום נוסף של עשרות מיליונים, טרם הועבר • לנקרי, ראש עיריית אילת התריע על פערים אדירים בשירותי הבריאות והתחבורה בעיר

,עודכן
0השמעה
משפחות מפונים בבית מלון (ארכיון). צילום: אורן בן חקון

משרד האוצר מעכב 25 מיליון שקלים: אילת נכנסת לגרעון בשל אי-פיצוי על אירוח המפונים.בדיון שנערך היום בוועדה לביקורת המדינה, טען ראש עיריית אילת, אלי לנקרי, כי הממשלה ומשרד האוצר לא עמדו בהתחייבויותיהן להעביר את יתרת הפיצוי שהובטח לעיר בעקבות אירוח כ-60 אלף מפונים אחרי השבעה באוקטובר.

לנקרי הדגיש כי עד כה הועברו לעירייה רק 25 מיליון ש"ח עבור הוצאות תשתית, בעוד החלק המשלים, סכום נוסף של עשרות מיליונים, טרם הועבר. כתוצאה מכך, לדבריו, אילת נכנסה לגרעון כספי בשנים 2024-2025.

"לקחתי אחריות לאומית שאינה אחריותי האישית" - מפונים במלונות באילת (ארכיון),צילום: יהודה בן יתח

"לקחתי אחריות לאומית שאינה אחריותי האישית. במהלך המלחמה, העיר תרמה רבות. הקמנו 32 מוקדי סיוע נפשי, 84 גנים, 15 בתי ספר וטיפלנו ב-66 אלף מפונים. אבל עד היום, החלק השני של התקציב פשוט לא הגיע", אמר וציין כי החוב עומד על 2.8 מיליון שקלים.

לנקרי התריע על פערים אדירים בשירותי הבריאות והתחבורה בעיר: "אין קרדיולוגים או צינתורים, תושבים נאלצים לנסוע לבאר שבע או למרכז הארץ לצורך טיפולים שונים. שדה רמון הוקם בעלות של שני מיליארד שקלים - ואין בו כמעט פעילות. פעם המריאו 40 טיסות יומיות משדה דב, היום רק שמונה. הנמל מושבת שנתיים וחייב לעירייה כ-12 מיליון שקלים עבור ארנונה". לדבריו, "אילת לא רוצה להיות נטל - השקעה בעיר תחזיר את עצמה לכלכלה הלאומית".

"תושבים נאלצים לנסוע לבאר שבע או למרכז הארץ לצורך טיפולים שונים" - בית החולים יוספטל באילת,צילום: קוקו

אביב דויד, עורך דו"ח מבקר המדינה בנושא אילת, הציג תמונת מצב קשה: 72% מהחלטות הממשלה בנושא העיר לא יושמו, לרבות החלטת ממשלה 4662 משנת 2019 בתחום התיירות, וכן מימוש חלקי בלבד של פרויקטים חקלאיים. בנוסף ציין 290 נפגעים ו-20 הרוגים בשנים האחרונות במקטע שבו תוכננה רכבת לאילת - פרויקט שלא התקדם כלל.

יו"ר הוועדה, ח"כ אלון שוסטר, אמר כי אילת היא "עיר אסטרטגית בעלת פוטנציאל כלכלי עצום", אך נותרת פריפריאלית ותלויה בהחלטות ממשלה שלא מתממשות. הוועדה תקיים דיון מעקב בעוד חודשיים, והוא דרש מהממשלה לגבש תוכנית רב־שנתית כוללת לחיזוק העיר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר