המילה "משילות" הפכה למנטרה ריקה מתוכן: היא חוזרת בנאומים, בכותרות ובמסיבות עיתונאים, כאילו די בכך כדי שהיא תתממש בשטח. אבל המציאות הישראלית מלמדת אחרת: משילות אמיתית לא נוצרת מתמונות עם וסטים כחולים או מסיורי שרים מתוקשרים בשכונות. היא נבנית בעבודה שקטה, סיזיפית, יומיומית - באכיפה עקבית, בתיאום בין גופים, בהחלטות שמחזיקות יום אחר יום ולא מתפוגגות אחרי מחזור חדשות אחד.
מופעי יח"צ מול מלחמה אמיתית
השנתיים האחרונות הוכיחו באופן חד־משמעי: מופעי יח"צ לא רק שלא עצרו את גל הפשיעה - הם אף עודדו אותו. פשיעה נעלמת רק כאשר מודיעין איכותי מגיע לשטח בזמן אמת, כאשר חקירות מתנהלות ללא דחיות ופיגורים, וכאשר כוחות משטרה נשארים בערים ובכפרים גם כשהמצלמות כבר כבויות.
בלי נוכחות רציפה ואמיתית, ארגוני הפשיעה מתאוששים מהר יותר מכל מבצע מרשים חד־פעמי. הם לומדים להתחמק, להסתגל ולחזור לפעילות מלאה תוך זמן קצר. העבריינות המאורגנת יודעת להבחין היטב בין הופעה תקשורתית לבין איום אמיתי.
המחסור שהזניחו כולם
המשטרה הישראלית סובלת כבר שנים ממחסור חמור ומתמשך בכוח אדם. ממשלה אחר ממשלה הזניחה אותה, העמידה אותה מול פשיעה הולכת ומתעצמת ללא הכלים הבסיסיים להתמודד איתה. הכלים הטכנולוגיים הדרושים נגזרים מהתקציבים, ומערכת המשפט מוסיפה שכבת קושי נוספת עם ענישה מקלה שכמעט ולא יוצרת הרתעה.
התוצאה צפויה וברורה: מאזן הכוחות בשטח השתנה לטובת הפשע. ארגוני הפשיעה הפכו חזקים יותר, ממושמעים יותר ומצוידים באמל"ח איכותי שמעניק להם תחושת עליונות ברורה. מנגד, ניסיונות גיוס שוטרים - ובמיוחד שוטרים מוסלמים שיכולים לשרת בתחנות בערים ובכפרים הערביים - נכשלו כישלון חרוץ.
אחריות משותפת
בנקודה זו חייבים להיות הוגנים: האחריות אינה רק על כתפי המשטרה או הממשלה. החברה הערבית עצמה רחוקה מלעודד שירות משטרתי, ולעיתים אף מפעילה לחץ חברתי הפוך על צעירים ששוקלים להתגייס. קהילה שמבקשת פתרון למצוקות הביטחון שלה, אך לא מצליחה ליצור את הכוח האנושי שיוכל לשרת אותה מבפנים - מעמיקה את הפער בינה לבין המדינה במקום לגשר עליו.
פעילות המשטרה בצפון (ארכיון)
פגיעה בהון - הנשק האמיתי
אם כסף הוא הדלק של הפשע, אז פגיעה בהון היא הדרך היעילה ביותר לנטרל אותו. מעקב פיננסי, תפיסת רכוש קבועה וחסימת מקורות מימון מחלישים ארגונים פליליים הרבה יותר מכל סיור מתוקשר או מסיבת עיתונאים. מערכת ענישה מתפקדת, שכוללת עונשים משמעותיים והרתעה אמיתית, היא נדבך הכרחי. בלעדיה, כל מאמץ אכיפה אחר פשוט מתפוגג.
המשטרה כשק חבטות
בשנים האחרונות, המשטרה הפכה לשק החבטות של כל תחלואי החברה הישראלית. פערים חברתיים גדלים, אלימות מתפשטת, תשתיות ציבוריות קורסות - והשוטרים מקבלים את מלוא הביקורת, דרישות בלתי אפשריות וציפייה בלתי סבירה שיפתרו הכול.
לכן, מופעי היח"צ - הסיורים המתוזמנים, ההצהרות הרועמות, התמונות עם השר - הם לא רק חסרי תועלת. הם מזיקים. הם יוצרים מצג שווא של שליטה בזמן שהעבריינים ממשיכים לפעול בחופשיות, מחזקים את תחושת הניכור של הציבור ממוסדות המדינה, ומרוקנים מתוכן את המילה "משילות".
העבודה האמיתית
העבודה האמיתית חייבת להתרחש גם ברמה האזרחית-חברתית. חינוך איכותי, טיפול בנוער בסיכון, תמיכה ממשית במשפחות מעוטות יכולת - אלה יוצרים מניעה אמיתית לפשיעה. זה פחות נוצץ מפעולה משטרתית מרשימה, אבל הרבה הרבה יותר יעיל לטווח ארוך.
מבט קדימה אמיתי דורש פעולה מתוכננת, מצטברת ויציבה. בלי קיצורי דרך, בלי רעש תקשורתי אלא רק דרך ארוכה, עקבית והחלטית שתייצר שינוי מבני אמיתי.
הכתובת האמיתית
הכתובת למשילות אמיתית נמצאת בשולחן הממשלה. משילות תגיע רק כאשר המדינה תבחר סוף סוף להעניק למשטרה את מה שהיא צריכה: כוח אדם מספק, משאבים תקציביים ראויים, טכנולוגיה מתקדמת ותכנון אסטרטגי ארוך טווח.
והכי חשוב, כאשר תפסיק את מופעי היח"צ המזיקים שמתחזים לשליטה ומסתירים את האמת: אנחנו עדיין רחוקים מאוד ממשילות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו