"נפרדת ממורת דרך". רג'יניאנו עם מרים פיירברג־איכר | צילום: ללא

מרים היתה פורצת דרך אנושית

זכיתי לעמוד לצד מרים שנים כמנהלת אגף רבעים ושכונות - ראיתי מנהיגה שחיברה חזון עירוני גדול לדאגה אישית לכל תושב • היא דרשה לפגוש את הציבור פנים אל פנים, בשטח, בכל שעה • תכננה עיר עתיד אבל הלב שלה תמיד היה באדם הבודד • פרידה ממורת הדרך שלי

כמנהלת אגף רבעים ושכונות (לשעבר) בעיריית נתניה, זכיתי לעמוד לצידה של ראשת העיר שנים רבות ולהיות עדה למהפכה האדירה שהובילה. נתניה בראשותה הפכה לעיר של שותפות קהילתית, פיתוח יצירתי ואכפתיות אישית בלתי מתפשרת.

חודשים ספורים לפני פטירתה%3A מרים פיירברג-איכר חונכת את האצטדיון על שמה %2F%2F חשבון האינסטגרם של מרים פיינברג איכר

מרים - כך אהבה שיפנו אליה, בשמה הפרטי, ללא מחיצות - היתה עבורי הרבה מעבר לראשת עיר. היא היתה דמות מעצבת חיים, מורת דרך ומודל למנהיגות אנושית ונשית.

יום־יום ראיתי את החיבור הייחודי שהיא יצרה בין חזון עירוני נועז לבין ראייה חברתית עמוקה, כמעט אינטימית, של כל תושב ותושבת.

בתפקידי פעלתי איתה בשדה המורכב של שיתוף הציבור, תהליכים שלא היו מובנים מאליהם בשלטון המקומי, ששיקפו את אופייה ואת השקפת עולמה של מרים - דאגה אישית לתושבים.

פנים אל פנים, בכל שעה

נתניה, תחת הנהגתה, היתה מן הערים המובילות בארץ בשילוב התושבים בקבלת החלטות, בתכנון שכונות, ובבניית מענה מדויק יותר לקהילה. מרים נתנה גב, עודדה יצירתיות, ודרשה מאיתנו לא לפחד לפגוש את הציבור, פנים אל פנים, בשטח, בכל שעה.

"נתן אלבז הוא דמות מופת". מרים פיירברג, צילום: גדעון מרקוביץ'

מרים היתה בעלת נוכחות ממגנטת, אנרגיות של עשייה בלתי פוסקת, נחישות של מתכננת ומובילה, ורגישות של עובדת סוציאלית, כפי שהיתה בתחילת דרכה.

היא חשבה ותכננה במושגים של עיר עתיד, פיתוח שכונות חדשות, התחדשות עירונית, חיזוק מרכזים ותיקים, חיבור בין חוף הים לבין השכונות, ותפיסה הוליסטית של קהילה, מרחב ציבורי וחיים עירוניים איכותיים. אבל בתוך כל תוכנית אב וכל פרויקט תשתית, הלב שלה היה תמיד באדם הבודד במשפחה, בילד, בקשיש.

מרים נהגה לומר: "מאחורי כל גבר מצליח בקריירה שלו עומדת אשתו, ומאחורי כל אישה מצליחה עומדת אמא שלה". עבורי היא היתה ה"אמא"

רגעים קטנים ליוו את העבודה המשותפת: שיחות טלפון בערבי חג, מתוך הרכב, בדרכה חזרה, רק כדי לוודא שעוד תושב לא יישאר בלי ארוחה על שולחנו; דאגה אישית לשכונה שמתקשה; שאלה פשוטה: "איך התושבים מרגישים עם זה?". אלה לא היו מחוות יחסי ציבור, אלא מהות עמוקה של מנהיגות רווחה, גם כשהיא מובילה פריצת דרך עירונית.

מחזיקה את החלום ואת הכאב

מרים נהגה לומר: "מאחורי כל גבר מצליח בקריירה שלו עומדת אשתו, ומאחורי כל אישה מצליחה עומדת אמא שלה". עבורי, ועבור רבים ורבות מנתניה, היא היתה ה"אמא" של העיר - זו שמחזיקה את החלום הגדול ביד אחת, ואת הכאב הקטן של התושב ביד השנייה.

היום, כשהיא איננה, נתניה נפרדת מראשת העיר שלה, ואני נפרדת ממורת הדרך שלי, מתוך תודה גדולה על הזכות ללכת לצידה חלק מהדרך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...