הכרתי את מרים בשנת 2007, לפני כמעט שני עשורים. נפגשנו בראיון לערוץ 9, רגע לפני הבחירות המקומיות. היא הגיעה לשם כמי שהתמודדה על ראשות העיר עם הרשימה "נתניה 1", ואני כג'ודוקא. למחרת היא התקשרה אלי והציעה לי להצטרף לרשימה שלה, אמרה שרואה בי פוטנציאל לקדם את תחום הספורט בעיר. לא ידעתי מה זה אומר, אבל בלי לחשוב פעמיים אמרתי לה כן. כמה דקות לאחר מכן התקשרתי לטובה, הרל"שית של מרים, שאלתי אותה "מה זה בעצם אומר רשימה?".
חודשים ספורים לפני פטירתה: מרים פיירברג-איכר חונכת את האצטדיון על שמה // חשבון האינסטגרם של מרים פיינברג איכר
התברר כי מרים וטובה היו יחד ברכב, והשתיים פרצו בצחוק. עד יומה האחרון היתה מרים מספרת את הסיפור הזה עלי ומשתעשעת בכך שקודם אמרתי "כן", ורק לאחר מכן שאלתי שאלות.
הפכתי לפוליטיקאי בן־לילה
בהתחלה שובצתי ברשימה במקום 16, אך יום לפני הבחירות היא החליטה לעשות שינוי ולהציב אותי במקום 9 ברשימה. באותה מערכת בחירות היא קיבלה 9 מנדטים, ואני בן־לילה נהפכתי לפוליטיקאי ולמחזיק תיק הספורט בעיר. למדתי ממרים, בראש ובראשונה על האכפתיות שלה כמנהיגה. כל פנס שלא עבד, כל ספסל שהיה שבור, היא היתה דואגת לטפל בכך. היא היתה ראשת עיר שמעורבת בכל, שאכפת לה מהאנשים, מהתושבים. היא היתה יכולה להרים טלפון למנכ"ל בית חולים בשביל אדם שלא הכירה. רק כי בן אדם צריך עזרה.
כפוליטיקאי חסר ניסיון, בקושי בן 28, למדתי מהעבודה איתה לא לפחד, גם כשהיא צועקת. לקראת ישיבת התקציב הראשונה ביקשתי להכפיל את תקציב הספורט, האמנתי שצריך משאבים בשביל להוביל לשינוי. מרים התקשרה אלי והטיחה בי שביקשתי יותר מדי, על חשבון דברים נוספים שחשובים לקדם בעיר.
אף שחששתי, התעקשתי. בדרכה לישיבת המועצה, מרים עלתה במדרגות הנעות וחיבקה אותי, אמרה שתעזור לי לקדם את הספורט ושהיא גאה בי שאני יודע להילחם. ואכן כך היה, התקציב הוכפל ומרים נתנה לי את הגושפנקה להמשיך ולדבוק במה שחשוב.
לאורך השנים, גם כשנהייתי שר, שמרנו על קשר. היא הפכה עבורי לדמות אימהית בעולם הפוליטי, תמיד התגאתה בי כאילו הייתי בנה
לאורך השנים, גם כשנהייתי שר, שמרנו על קשר. היא הפכה עבורי לדמות אימהית בעולם הפוליטי, תמיד התגאתה בי כאילו הייתי הבן שלה. כשהיינו יושבים לקפה, תמיד היו ניגשים אליה תושבים להגיד לה תודה על שעזרה להם. היא עזרה להמון אנשים והיתה קשובה להם עד ימיה האחרונים.
בפעם האחרונה שבה נפגשנו, שהיתה לפני כמה שבועות, ישבנו לאכול ארוחת בוקר, וגם אז הגיעו תושבים להודות לה, וגם אז היא הוסיפה לספר לכולם ש"גידלה" אותי.
בן אדם עם לב ענק
אני אזכור את מרים כאישה חזקה, לוחמת, ראשת עיר דומיננטית בעיר לא פשוטה, וגם בן אדם עם לב ענק, אכפתי, שעזר ודאג לכולם. מרים לא רק החזיקה את העיר, אלא גם הובילה אותה ביד רמה להישגים וחוללה תהליכי שינוי משמעותיים. קיים הבדל ענק בין מה שהיתה נתניה לפני מרים, לבין העיר שהשאירה בלכתה. היא היתה מנהיגה אמיתית, והלוואי שנזכה לעוד מנהיגים כמותה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו