זיני בדיון על יו״ש: "מבוגרים מזרימים כסף ומכוונים את הנערים לאלימות" | הנתונים שנחשפו

ביום חמישי האחרון התקיים בלשכת ראש הממשלה דיון ביטחוני על גל הפשיעה הלאומנית ההולך וגובר ביהודה ושומרון. בדיון השתתפו ראש השב"כ דוד זיני, אלוף פיקוד מרכז אבי בלוט, שרים, בכירי פיקוד מרכז ונציגים ממשרדי החינוך והרווחה. הדיון התמקד בחיפוש פתרונות חינוכיים ואכיפתיים להתמודדות עם קבוצות נוער קיצוניות, לצד דרישה לייצר מהלך ממשלתי מתואם.

מיד לאחר פתיחת הדיון הוצגו בפני ראש הממשלה נתונים עדכניים של ראש השב"כ ואלוף הפיקוד על היקף התופעה. ביהודה ושומרון מתגוררים יותר מחצי מיליון ישראלים, ומתוכם כאלף בני נוער שנשרו ממסגרות חינוך. מתוך הקבוצה הזו, כ-800 עובדים בחוות חקלאיות ונמצאים במעקב ובטיפול של הפרויקטור, ורק כ-300 מעורבים באירועים אלימים. בתוך אותם 300 זוהו כ-70 "ליבתיים" שמובילים את האירועים, ורבים מהם אינם בני נוער אלא מבוגרים שמסיתים צעירים. 230 מוגדרים "נגררים".

עוד דווח כי חלק מהמעורבים כלל אינם תושבי יהודה ושומרון - "חוצניקים" שהגיעו מאזורים אחרים בארץ "בשביל האקשן".

בדיון הודגש כי העלייה באלימות בקרב חלק מהצעירים נובעת משילוב של כמה גורמים: ניתוק ממסגרות חינוך בתקופת המלחמה, היעדר דמויות חינוכיות ורווחתיות שנמצאו במילואים, עלייה כללית ברמות החרדה של בני נוער בישראל וביהודה ושומרון החרדה גבוהה במיוחד בשל הקרבה לכפרים הפלסטיניים והחשש שתרחישי 7 באוקטובר יחזרו על עצמם.

אלוף פיקוד מרכז אבי בלוט תיאר את ההתמודדות המבצעית ואמר כי "אין אפשרות ליישם כלים חינוכיים סטנדרטיים על נוער שאינו חלק ממערכות רגילות". לדבריו, "הצעירים הללו לא יגיעו מרצונם למוסדות חינוך חיצוניים ולכן המדינה חייבת להגיע אליהם אל הגבעות והחוות עצמן. בלוט הדגיש את חשיבות החוות מבחינה ביטחונית ואמר כי הן משמשות מכפיל כוח למאמץ הישראלי על הקרקע וכי הן חלק בלתי נפרד מהמאבק על השטח". לדבריו, "החוות הצליחו לבלום לראשונה השתלטות פלסטינית על שטחים אסטרטגיים".

ראש הממשלה נתניהו התייחס לדבריו של בלוט ואמר כי הוא רואה בחוות יעד ראוי לחיזוק. "חוות מוסדרות זה דבר חיובי. זה מתחיל לתת מענה לפעילות של הרשות הפלסטינית בשטח", אמר - אמירה חריגה לאור העובדה שעד היום נמנע מתמיכה פומבית כה ברורה בחוות.

ראש השב"כ זיני הרחיב על התופעה ואמר כי האתגר המרכזי אינו הנערים בלבד אלא המבוגרים הפועלים ברקע ומשפיעים עליהם. לדבריו, ישנן דמויות בוגרות המוכרות במרחב "שמזרימות כסף, דוחפות לנוכחות בשטח, ומכוונות את הנערים לקווי פעולה אלימים". הוא הדגיש כי רמת התמיכה של המבוגרים היא גורם ישיר להתנהגות הנערים: כאשר המבוגרים אינם מגבים את האכיפה הדבר מעודד את הצעירים להמשיך באלימות. לכן, לדבריו, נדרשת אכיפה שתהיה גם יעילה וגם לא תייצר תגובת נגד ציבורית שתיתפס בעיני הנוער כ"רוח גבית".

השרה אורית סטרוק התריעה בדיון כי היכולות של הצוותים הטיפוליים בטח מוגבלות, ודרשה להרחיב משמעותית את התקנים. היא הדגישה כי לכל עובד בשטח חייב להיות רכב שטח וציוד מתאים, וכי היעד צריך להיות מספרי: להוציא ככל האפשר מתוך 300 הצעירים המוגדרים כבעייתיים למהלך של טיפול ויציבות בדומה ל-800 האחרים.

שר הביטחון ישראל כ"ץ התייחס לסוגיית המעצרים המנהליים, שהועלתה בשבועות האחרונים מצד גורמי ביטחון ופוליטיקאים מהאופוזיציה. כ"ץ אמר כי הוא מתנגד נחרצות לחזרה לכלי הזה, וטען כי ביטול המעצרים המנהליים היה החלטה נכונה. לדבריו, המעצרים רק הגבירו עימות, חוסר אמון ואלימות ואינם מסייעים בטווח הארוך.

במהלך הדיון הציג הפרויקטור לנוער הגבעות, אל"מ (מיל') אביחי תנעמי, הצעה להקים מנהלת מיוחדת שתאגד את כל הטיפול בנושא. המנהלת תכלול מערך חינוכי, רווחתי וארגוני, בעלות מוערכת של כ-100 מיליון שקלים. לדבריו, רק מהלך רוחבי ויציב יוכל לשנות מגמות.

הדיון עבר גם להיבטים משפטיים ואכיפתיים. השר בן גביר, שבעבר שימש כסנגור של צעירים מהגבעות, לא התנגד לעמדות המקצועיות. לאורך הדיון הוסיף מעצותיו המשפטיות על מה עובד ומה נכשל בשטח, על סמך ניסיון העבר שלו. רק כאשר הוצג סרטון שבו נראית ח״כ לימור סון הר-מלך בעת פינוי גבעה בגוש עציון הוא התפרץ ודיבר להגנתה כנפגעת טרור, אך לא חלק על הנתונים או ההמלצות שהציגו ראש השב״כ ואלוף הפיקוד.

בעוד בלשכת ראש הממשלה דנו בדרכי בלימת ההידרדרות, מהשטח כבר עלה רעש אחר: עוד אירוע "תג מחיר" בחווארה, שהתרחש בדיוק בזמן הדיון. במערכת הביטחון מזהירים כי האירועים הללו אינם רק פגיעה ביטחונית - הם מכה תדמיתית קשה לישראל בעולם, המזינה נרטיבים עוינים. אך הם מדגישים כי הבעיה עמוקה אף יותר: הנערים האלימים אינם רואים בראשי הרשויות ביהודה ושומרון או בנבחרי הציבור את המנהיגות שלהם. מבחינתם אין סמכות, אין היררכיה ואין גבולות. כל עוד המצב הזה נמשך, המדינה אינה יכולה להרשות לעצמה לגרור רגליים, וחייבת לייצר דרך פעולה - חינוכית, משפטית וביטחונית - לפני שהמיעוט הקיצוני יגרור את כל האזור אל תהום שאיש אינו רוצה להגיע אליה.

במסגרת המאמץ לבלימת אירועי האלימות הקיצוניים ביהודה ושומרון, הוגשה הצהרת תובע נגד חשוד קטין שנעצר על ידי כוח צה"ל בזירת האירועים בבית ליד ובית שרף, כחלק מפעילות המפקדה החקירתית החדשה במחוז ש"י.

כתב אישום יוגש מחר, ובכך מצטרף למעל 50 כתבי אישום שהוגשו מתחילת השנה. החקירה, שהובלה על־ידי הימ"ר, כללה שורה ארוכה של פעולות מודיעיניות וגלויות לאיתור מעורבים נוספים ולביסוס תשתית ראייתית מוצקה. בקשת הערר שהגיש סנגורו של הקטין נדחתה אתמול בבית המשפט העליון, והחלטת הערכאה הקודמת נותרה בעינה. במשטרה מדגישים כי ימשיכו לפעול בנחישות למיצוי הדין עם כל המעורבים באירועי האלימות החמורים בגזרת יהודה ושומרון.