עובדים עלינו: חוק הפטור מבטיח - שכלום לא ישתנה

שלושה שבועות שהמדינה מחכה, ושלושה שבועות שממשלת ימין, עם שיא של חברי כנסת ציוניים־דתיים, ממתינה לחליל ולהחלטתם של מי שחרטו על דגלם: "נמות ולא נתגייס".

אתמול החליט הרב לנדו ומועצת חכמי התורה של ש"ס לתת אור ירוק, או יותר נכון צהוב: כן, אבל. מאשרים לדון בחוק הפטור מגיוס, אך דואגים לרוקן אותו מתוכן עוד קצת.

טיוטת החוק, שהוגשה לפני כשלושה שבועות, ממילא קשה לריקון נוסף. מדובר בבלוף גיוס, חוק פטור שנכתב בפועל בידי החרדים. על הנייר מופיעות סנקציות ויעדי גיוס של 5,000, אך הסעיפים שאחריהם מבטיחים שזה לעולם לא יקרה.

אין בחוק חובת גיוס לוחמים, ניתן לעמוד ב־75% מאילוץ היעדים, והגדרת עמידה כוללת גם זק"א. כך מגיעים ליעד גיוס של כ־3,000 בשנה - בדיוק כמו היום, גם בלי חוק.

הישיבות הופכות לערי מקלט

יו"ר ועדת חו"ב בועז ביסמוט, או השר לשעבר אריאל אטיאס שפעל מאחורי הקלעים, אף הרחיבו את הגדרת "חרדי", כך שגם לשעבר ייחשבו. הסנקציות הכלכליות נדחו, ונוסף איסור הוצאת רישיון וטיסות לחו"ל, כנדרש על ידי הרבנים. הישיבות הופכות לערי מקלט: אין פיקוח מי באמת לומד תורה, אין סנקציות ממשיות, והפרק לעידוד יציאה לשוק העבודה בוטל.

ואפילו לבלוף הזה מתנגדים. הרבנים והעסקנים דורשים שלא יופיעו בו כלל מילים כמו "גיוס חרדים" או "סנקציות". תמוה כיצד סמוטריץ' או ביסמוט מכנים זאת "חוק היסטורי", כשברור שהרבנים אינם מוכנים לחתום על שום חוק שיוביל לגיוס - אפילו של מי שאינו לומד.

כולנו מכירים את דילול הכוחות ביהודה ושומרון, את מצב הגבולות עם מצרים, ירדן וסוריה, ואת האתגרים בעזה. אך עצימת העיניים של ממשלת הימין כואבת: הבחירה לחזור לקונספציה של צבא קטן, להסתפק בחודשיים וחצי מילואים ולוותר על הגדלת הסדיר - היא סכנה ביטחונית.

ומה יהיה בעוד חמש או עשר שנים? היום אחד מכל ארבעה בני 18 יהודי הוא חרדי. מי ישמור על הגבול? מי יגן על הבית?

הקואליציה ממשיכה לחפש טריקים שיעבירו כסף למגזר החרדי ויאפשרו מימון השתמטות על חשבון הביטחון והמשרתים. דווקא הימין והציונות הדתית צריכים להוביל לחוק אמיתי - כזה שלא יאפשר להמשיך לממן השתמטות.

הכותב הוא יו"ר פורום המילואימניקים הדתי־לאומי