בית המשפט העליון קבע היום (רביעי) פה אחד כי על משיבי המדינה לפעול בהקדם האפשרי לגיבוש מדיניות אכיפה אפקטיבית כלפי משתמטים בני הציבור החרדי, אשר תכלול צעדי אכיפה משמעותיים במישור הפלילי, ולצידם פעולות משלימות נרחבות במישור הכלכלי-אזרחי. זאת לאחר שבדגל התורה התקבלה הבוקר ההחלטה לתת "אור ירוק" להצבעה בעד חוק הגיוס.
"המדינה אינה מוסמכת להימנע מגיוסם של תלמידי הישיבות, בלא הסדר חקיקתי שמאפשר להבחין בינם לבין יתר חייבי הגיוס", נכתב בפסק הדין. בג"ץ הדגיש גם כי על הממשלה להימנע מלהעניק הטבות כלכליות למשתמטים: "ככלל, אין לאפשר המשך מתן הטבות שניתנות בקשר ישיר, או עקיף, להשתמטות מחובת הגיוס".
הפסיקה עוררה תגובות חריפות משני הצדדים. בכיר במפלגת אגודת ישראל קרא "לחוקק חוק שמסדיר את מעמד בני הישיבות במיידי", בעוד ששר העלייה והקליטה אופיר סופר אמר: "מדינת ישראל זקוקה לחיילים ולוחמים, צריכים מעשים ולא מריחת זמן. לא נסכים לשום חוק לא ראוי". מנגד, תנועת "אמא ערה" הגיבה: "לא עוד כוונות ריקות ולא עוד קומבינות שמתגמלות השתמטות. הגיע הזמן לשוויון אמיתי בנטל".
השאלה המרכזית שעולה היא האם מדיניות האכיפה שבג"ץ דורש מהממשלה לגבש תצליח להיאכף בפועל מול המציאות הפוליטית והקואליציונית. מצד אחד, תנועות אזרחיות ואנשי ביטחון טוענים שמדובר בצורך ביטחוני דחוף כשלצה"ל חסרים אלפי חיילים. מצד שני, במגזר החרדי סבורים שנדרש הסדר חקיקתי מקיף שישמר על אורח החיים של לומדי תורה.
מה דעתכם? האם מדיניות האכיפה שעליה פסק בג"ץ תיאכף בפועל ותביא לשינוי משמעותי בגיוס החרדים - או שהיא תיכשל מול השיקולים הפוליטיים והלחצים הקואליציוניים? הצביעו ושתפו אותנו בתגובות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו