"מחדל של 20 שנה": דוח המבקר חושף - בעלי מוגבלויות נותרו ללא הגנה בחירום
תקנות נגישות מתעכבות כ-20 שנה, רשויות ללא מאגרי מידע ומקלטים לא מותאמים • "כלואים בבית כי לא היה לאן לרוץ באזעקה"
Your browser doesn’t support HTML5 audio
לרגל יום המודעות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, חשפה ועדת הכנסת בראשות חבר הכנסת אלון שוסטר ממצאים חמורים מדוח מבקר המדינה בנושא טיפול רשויות מקומיות באוכלוסיות מיוחדות במצבי חירום. הדיון חשף פערים משמעותיים בהיערכות הרשויות והממשלה, ובעיקר עיכוב של כמעט שני עשורים בהתקנת תקנות נגישות חיוניות.
איחור של 20 שנה בתקנות קריטיות
הממצא המרכזי: תקנות הנגישות לשעת חירום על פי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שאמורות היו להיות מותקנות כבר ב-2006, טרם הושלמו - איחור של קרוב לעשרים שנה. גם תקנות הצרכים החיוניים, שנמצאות באחריות משרד הביטחון, מעוכבות מאז 2018.
בדיקת מבקר המדינה בחמש רשויות - באר שבע, ראשון לציון, בת ים, נהריה וחצור הגלילית - חשפה כי ערב המלחמה לא היה קיים מאגר נתונים מדויק ומקיף לגבי האוכלוסייה עם צרכים מיוחדים הזקוקה לסיוע מיידי. בעיר בת ים ובמועצה המקומית חצור הגלילית אף לא היה קיים מתקן גנרטור ציבורי עבור חולים קשים התלויים במכשור רפואי חשמלי. נוסף על כך, בתי ספר המשמשים מקומות מוגנים בבאר שבע לא עמדו תמיד בתקנות הנגישות.
"לא היה לי לאן לרוץ בזמן אזעקה"
שון יורמן - חברת רשת לינק 20 מבית שותפויות רוטשילד,
שיתפה בעדותה האישית: "למשך חודש כמעט לא יצאתי מהבית - לא בגלל הפחד מהמלחמה, אלא כי לא היה לי לאן לרוץ בזמן אזעקה. כשמקלטים וממ״דים אינם נגישים, אנשים עם מוגבלות נותרים בפועל כלואים בבתים שלהם".
עוד הוסיפה כי דוח מבקר המדינה מצא שרק חלק קטן מהרשויות הנגישו מבני ציבור ומקלטים, ורבות ביקשו דחייה עד 2026. "במדינה שבה חיים מיליון ורבע אנשים עם מוגבלות, חוסר הנגישות בחירום הוא פגיעה ישירה בזכות לביטחון ולחיים".
פער בין רשויות חזקות לחלשות
מיכאל קבסה, ראש מועצת חצור הגלילית, הצביע על בעיה מבנית: "יש לקחת בחשבון שיש רשויות חלשות וגרעוניות שאין להן יכולת תקציבית להעמיד מתקן גנרציה. התוצאה היא פער בין רשויות חזקות לרשויות חלשות. נאלצתי לעמוד מול האוכלוסיות החלשות ולומר להן שאין לי מענה לתת להן".
דודו חיאני, מנכ״ל עיריית נהריה, תיאר את המאמץ העצום שנדרש: "מעל 17 אלף טלפונים נעשו לצורך מיפוי. זיקקנו את הרשימה ל-2,000 תושבים שזקוקים לפינוי בעת מצב חירום קשה ונמצאים בקצה, אולם לא ידענו לאן לפנות אותם".
קריאה להקמת מנגנון ייעודי
יו״ר הוועדה, חבר הכנסת אלון שוסטר, הדגיש: "השפעותיה של המלחמה האחרונה עדיין ניכרות על כלל האוכלוסייה בישראל, ואין ספק כי אוכלוסיות מיוחדות של אנשים עם מוגבלות ואזרחים ותיקים נפגעו במיוחד. אחד האתגרים הקשים היה לאתר את כלל האוכלוסיות הזקוקות לסיוע, כאשר לא כולן מוכרות לשירותי הרווחה".
שוסטר הוסיף כי כדי לסייע ביישום במלחמה, גויסו תומכים קהילתיים במימון חיצוני, וכעת עולה הצורך להסדיר את מעמדם ולהכריע האם להפוך את תפקידם מארעי לקבוע. "אני סבור כי יש לדון בבעיה הרחבה ולהקים מנגנון ייעודי שידע לפעול בשעת חירום באופן ממוקד עבור האוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים".
חברת הכנסת דבי ביטון, יוזמת היום המיוחד ואם לשתי בנות עם עיוורון, אמרה: "האוכלוסייה המיוחדת עם צרכים מיוחדים לא מספיק מטופלת, ולא מגיעים אליה בזמן. במלחמה האחרונה נוכחנו לדעת כי גם אזור מרכז הארץ פגיע, ולכן על כל רשות לדייק את הנושא של פינוי אוכלוסיה עם צרכים מיוחדים למקומות נגישים".
ד״ר עדית סרגוסטי מארגון בזכות הוסיפה: "תקנות נגישות לשעת חירום טרם הושלמו ומתעכבות כבר במשך מספר שנים. בעת מצב חירום צריך שיהיה תומך קהילה בכל רשות כדי לפנות לאנשים עם מוגבלויות. הצענו שאנשים יגוייסו לתפקיד באמצעות צו 8 בזמן חירום".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו