מתחת לרגליים שלכם: ההיערכות לרעידת אדמה הרסנית - בלב ירושלים

אירוע יוצא דופן נרשם בגן הלאומי עיר דוד בערב רביעי האחרון כאשר חופרי המקום בעלי הקסדות, הפנסים ואתי החפירה התחלפו, לראשונה, בעשרות חיילי צה"ל החמושים באותם הכלים בדיוק ובמוטיבציה לא פחות גבוהה; בסיוע ציוד קל וכבד גם יחד, הגיעו כשלושים לוחמי סיירת "אלון" שבחטיבת החילוץ על מנת לתרגל אירוע המדמה תזוזה של הקרקע וקריסה של חלקה באזור ההיסטורי.

בתנאים הייחודיים של המקום המותאמים בדיוק מושלם לאופי פעילות המחלצים, הוקפצו בהפתעה לוחמי החילוץ מבסיסם שברמלה, תודרכו בזריזות על ידי המהנדסים המלווים אותם ונכנסו בשני צוותים לתעלות עיר דוד ההיסטוריות – הכל כחלק ממשימה המדמה חילוץ נפגעים מתוך המנהרות ש"קרסו" באופן פתאומי בשל רעידת אדמה שפקדה, כביכול, את האזור.

המדינה לא מוכנה: ישראל על סף רעידת אדמה הרסנית - מהו הצפי למספר הנפגעים? >>

"אנחנו חייבים להיות במוכנות הטובה ביותר לכל אירוע", מסביר לי עם הגעתי סגן ב', מפקד הסיירת, ביום התרגיל בו הורגשו בצפון הארץ שתי רעידות אדמה. "בין אם מדובר ברעידת אדמה, בקריסת מבנה ואפילו בחילוץ תוך כדי תמרון – נדע להגיע לכל מקום ולכל נקודה בעזרת כל הכלים שיש לנו, ואם נראה שאנחנו צריכים להיכנס עם כלים קטנים או גדולים יותר, כך נעשה". בהמשך דבריו מפנה אותי מפקד היחידה, מהאנשים היחידים שמכירים את פרטי התרגיל באותו הערב,  אל קבוצת הלוחמים שבינתיים מכינה את עצמה לקראת הכניסה אל הלא נודע.

״אני לא יודעת מה אנחנו הולכים לעשות הערב״, אומרת לי סמל ז׳, לוחמת בהכשרה, שאמורה לסיים את המסלול לסיירת בעוד כשבוע ולהצטרף אליה כלוחמת מן המניין.

״זו הפתעה, אבל אני מניחה שתהיה פה משימת חילוץ מתוך האתר עצמו. אם זה חילוץ מתוך המנהור שפה, זה יצריך מאיתנו להשתמש באלונקות מיוחדות, לתפעל את האירוע בהפרשי גבהים משתנים ולהתמודד עם מחסור באוויר. בכלל״, היא מוסיפה, ״הצפיפות לפעמים יכולה להכניס ללחץ, גם את הצוותים וגם את הפצוע – ואם הוא חי, הוא יכול להיכנס אפילו עוד יותר ללחץ בשל הסיטואציה״.

״תחשוב שאתה בעצמך לא ישר״, היא מסבירה לי. ״קשה להרים את הפצוע כשאתה על הברכיים או זוחל. קשה להרים אותו לאלונקה במקום כל כך צר, ולהצליח לסחוב אותו לבחוץ. אלה אתגרים שאנחנו לומדים להתמודד איתם ואני מאמינה שיהיה טוב״. יחד עם הלוחמת רוויית האופטימיות, אנחנו מגיעים אל החפ"ק המאולתר שהוקם בבריכת השילוח הקדומה – שם המחלצים מתאספים לתדרוך לקראת התרגיל.

"הוזנקנו לעיר דוד, דיווחו לנו על שלושה לכודים מנותקי קשר בשתי המנהרות. אנחנו צריכים לסרוק את השטח, למצוא את הנפגעים ולחלץ אותם".

השטח המדובר עליו מדברים בתדרוך מורכב למדי לחילוץ, אך הוא בהחלט מהווה את הסביבה המושלמת לדמות קריסה בעקבות רעידת אדמה ובדיוק על כן נבחר לתרגיל; תעלה אחת בו, המתוארכת לתקופת בית שני ומשתרכת לאורך 700 מטרים צרים, שימשה מקום מסתור מפני חיילי הלגיון הרומי, ותעלה שנייה היא למעשה נקבת השילוח המלאה מים עד מעל לקו הברך, אורכה 533 מטרים והיא שימשה להעברת מי מעיין הגיחון בעיר הקדומה.

"בתעלה הזו הסתתרו יהודים שביקשו למצוא מסתור מפני הרומאים שאיימו לכבוש את ירושלים", אומרת אוריה דסברג, סמנכ"ל עיר דוד. "על המטבעות שגילינו בתוך התעלה מופיעות המילים 'לחירות ציון' שמבטאות את משאלת הלב של אותם יהודים", מציינת, ומוסיפה בהתרגשות על אודות התרגיל שנבחר להתקיים דווקא במיקום ההיסטורי: "כעת, 2,000 שנה אחרי, חיילי צבא ההגנה לישראל חוזרים אל אותה התעלה בדיוק כדי לתרגל את השמירה על העם ועל המדינה שלנו. זו היא כבר לא משאלת לב, אלא עובדה קיימת – אנחנו פה, בירתנו היא ירושלים, ועם ישראל חי וקיים".

במילים המרגשות הללו ותוך בקשה לשמור על האתר הארכיאולוגי מפני נזקי כלי העבודה, מתארגנים המחלצים התארגנויות אחרונות – ונכנסים.

״המנהרות צרות וקשות למעבר״, מציין סגן ב׳. ״לכן, אנחנו מגיעים עם כלים מיוחדים ומפנים את הדרך על מנת שנוכל לפנות את הלכודים בצורה הטובה ביותר. יש לנו מנהרה אחת קטנה וצרה שחייבים ללכת בה בשפיפה, וניקבה רטובה בה קשה מאוד לעבור עם כלים גדולים״.

תוך כדי דהירת הצוותים קדימה בסריקות מאומצות בשטח הסגור, החשוך והצר, אנחנו מתעכבים בעל כורחנו מאחור. כבדרך אגב, כשקולות המחלצים עוד נשמעים מלפנים, אנחנו שומעים הד מתוך הסתעפות חשוכה. שם, אנו מבחינים באחת החיילות שמדמה בעצמה נפגעת ומבינים לעומק עד כמה חד צריך להיות בעבודה מהסוג הזה.

"אני מחכה שימצאו אותי", היא אומרת לנו תוך כדי שאנו ניגשים אליה. "הצוותים עברו פה והסתכלו לעברי, אבל בגלל שאני נמצאת מאחורי סרט סימון שאותו, כביכול, אסור להם לעבור - הם פספסו אותי כי לא חשבו שזה שטח רלוונטי, אז לא התעמקו באמת".

תוך כדי השיח עם סמל א', המדמה נפגעת, אנו שומעים מחלץ ומחלצת מתקרבים אלינו. "מה יש לנו פה?", שואלת המחלצת שנמצאת במרחק ספורים מאיתנו. "פה זה לא", עונה לה המחלץ תוך שהוא מתלבט עמה האם להיכנס לשטח מסומן במילים "חפירות, אין כניסה".

כמה דקות לאחר מכן, הצוותים שהמשיכו בינתיים לסוף המנהרה חזרו כשהם סוחבים עמם פצועה נוספת באלונקה מיוחדת. "אני שומעת רעשים", אומרת להם אחראית התרגיל שמצטרפת אליהם למשימה. בהנפת פנס הם מוצאים אותנו, נדהמים מהמיקום בו שוכבת הנפגעת המדומה ומתחילים לתכנן כיצד לטפל בה.

"יש לה שתי פציעות ברגליים אבל עצרנו את הדימום", הם מתארים לי אחרי תשאול קצר שלה. "יש לה דימום פנימי, הבאנו לה 'אקטיק' כדי להפחית את הכאב. היא מחוסרת הכרה לסירוגין", הם מציינים לי ולמחלצים שנמצאים בצד השני של מכשיר הקשר, "והיא הדחופה ביותר שיש לנו".

בפעילות מרשימה ומהירה פורסים המחלצים את האלונקה הייעודית, מעמיסים את הפצועה ומתקדמים לכיוון היציאה, שם מחכים הצוותים הרפואיים שאמורים לקלוט את הנפגעות. "הצלחנו למצוא גם את הפצועה השלישית שהייתה אצלנו", אומרים לי בחוץ המחלצים מהצוות השני, שנכנס לניקבה הרטובה, ומסכמים את החילוץ בסיפוק רב.

בעוד שבוע חלקם יסיימו את ההכשרה המפרכת ויצטרפו לחלקם השני, שכבר נמצא בשירות סדיר בסיירת, ונראה שבהחלט ישתמשו במיומנויות שרכשו ותרגלו במהלך הערב גם במקרי אמת. "כמו שאמרתי לך", מציין ב', "אנחנו מוכנים לכל תרחיש. בחושך, בצפיפות או בזחילה – נצלח את המשימה".