בפאנל מרתק בוועידת “ישראל בונה חוסן” של “ישראל היום” שנערכה היום (שני) בירושלים, דנו בשאלה המרכזית: מי באמת בונה חוסן קהילתי - הממשלה או השטח?
הממשלה לשטח- מי באמת בונה חוסן קהילתי-ישראל בונה חוסן 2025
בפאנל, שהנחה עדי רובינשטיין, השתתפו בני ביטון, ראש עיריית דימונה, הרב שי פירון, נשיא תנועת “פנימה”, מיכל כהן, מנכ״לית קרן רש״י, וטל בסכס, מנכ״ל החברה למתנ״סים.
הדיון התמקד בשינוי שחל ביחסי אזרח-רשות בחמש השנים האחרונות ובאתגרים העומדים בפני דור הנוער.
“אנחנו שרי חינוך, שרי תחבורה, הכל”
בני ביטון פתח בתיאור המהפכה שעובר השלטון המקומי: “בחמש השנים האחרונות הייתה מהפכה גדולה. מי שמנהל את המדינה, זה השלטון המקומי ולא ממשלת ישראל. בקורונה ראינו משבר אמיתי. ראינו את המלחמה האחרונה. אנחנו רואים בסקרים - אנחנו פי שניים מהממשלה. אנחנו שרי חינוך, שרי תחבורה, הכל.”
ביטון, שזכה להצעה מראש הממשלה נתניהו להיות חבר כנסת ושר, הסביר את בחירתו: “אני רוצה להיות ראש ממשלה. אותך ביבי אי אפשר להחליף.” והוסיף: “חמישים אחוז מתקציב עיריית דימונה הולך לחינוך.”
הממשלה כגורם מדכא
הרב שי פירון הסביר את הבעייתיות בריכוזיות השלטונית דרך סיפור אישי: “השבת, הזמנו את הילדים לשבת. הבת שלי לא הגיעה לארוחה, כי היא ראש הרשות שלי והייתה הצפה בשתי רחובות. היא עמדה לראות שהמים יורדים ודיברה עם כל אזרח.”
לדבריו, “הדבר הכי עמוק שקיים זה העובדה שהממשלה, שהייתה אמורה לבטא אמון, היא הגורם שמדכא מכל גורם אחר יכולת של אנשים להוביל. דימונה היא לא באר שבע, באר שבע היא לא חדרה. לכל יישוב יש את הייחוד שלו.”
פירון הדגיש: “מי שיודע מה רוצה, מאציל סמכויות. מי שנותן אמון באחרים, מאציל סמכויות. חשוב שיתנו סמכויות לקהילות. מי שמשחרר יודע מה הוא עושה.”
מיכל כהן, מנכ״לית קרן רש״י, אישרה את המגמה אך הוסיפה אזהרה חשובה: “אנחנו רואים את ההתחזקות של השלטון המקומי בחמש השנים האחרונות. אולי מחולשה של שלטון מרכזי, של משבר פוליטי. לכן, ראשי הרשויות הפכו להיות הכוח המניע במדינת ישראל.”
אולם היא הזהירה: “יחד עם זאת, יש רשויות מוחלשות וחלשות. אסור לחשוב שהכל זה בני ביטון. גם הרשויות כמו אשדוד, דימונה, באר שבע שצמחו - הפכו את הערים שלהם למובילות. יחד עם זאת, יש הרבה רשויות שלא נמצאות במצב הזה. כשמבזרים, צריך לראות מי קולט. ואם הוא לא יכול לקלוט, יש לשים לב לעזרה.”
כהן הדגישה את האתגר המרכזי: “ב-10 השנים הבאות, אם ישראל לא תשקיע בדור הזה, של הנוער, ישאר פער מאוד גדול. רואים את המשבר של הנוער, כולל התמכרויות. אולי גם אנחנו לא השכלנו. חשבנו שמירושלים נשלוט בבתי הספר. היום המוטיבציה לתת יותר כוח לרשויות המקומיות.”
נתונים מדאיגים על הנוער
טל בסכס, מנכ״ל החברה למתנ״סים, חשף נתונים מדאיגים: “הנוער עבר טלטלה עצומה. ראינו את זה ממחקר שמובילים חמש שנים. אנחנו בודקים באופן קבוע קרוב ל-100 רשויות. ראינו נתונים על הנוער, על נשירה גדולה ממערכת החינוך ושל פערים רגשיים וחברתיים.”
בסכס הסביר: “זה בדיוק המקום בו החברה למתנ״סים מגיעה לבני הנוער מהר. כשהבנו במלחמה האחרונה, הקמנו עם מחלקות החינוך ברשויות המקומיות, מערכות מחוץ לשעות הלימודים. החוסן מחייב לעשות פעולות אופרטיביות.”
בסכס הדגיש את הייחודיות של כל קהילה: “לא כל רשות תוכל לעמוד בזה. אצל הדרוזים, הבדואים והצ׳רקסים והיהודים הכל שונה. אנחנו יושבים במהלך החמש השנים האחרונות ומנסים לתפור לכל רשות ולכל שכונה את הצרכים המקומיים שלה.”
בסיכום תפקידו, אמר בסכס: “החברה למתנ״סים עסקה בחוסן של הפרט שמשפיע על החוסן הקהילתי ומשרת את האינטרסים הלאומיים. זו הייתה זכות להוביל את החברה עם משרדי הממשלה השונים והרשויות המקומיות.”
ביטון סיכם את הדרישה המרכזית: “העבירו את הסמכויות לשלטון המקומי. הם המנהלים הטובים ביותר. כולם מדברים על העברת סמכויות. בפועל, זה לא מתבצע. זה מראה על חולשת השרים. מה אנחנו מבקשים? דברים פשוטים. תתוו את המדיניות. לא באנו להתוות. זה תפקיד השרים. אבל תעבירו לנו את המשאבים כי אנחנו יודעים להשתמש במשאבים כמו שצריך.”
ביטון הוסיף בנימה אופטימית: “אם מדברים על חוסן ועל אחווה - ערבים, דרוזים, צ׳רקסים, כולנו יושבים ביחד תחת מטרייה אחת. כוחנו באחדותנו. תבואו תראו מה נעשה באופקים, בנתיבות, בשדרות, בדימונה. דימונה היא עיר בהתפתחות אדירה. חינוך מצוין, הטבות מס, שטח מוניציפאלי ענק.”
"חמש יחידות מתמטיקה זה לא הכי חשוב”
פירון סיכם בהצהרה חדה על סדרי העדיפויות: “אנחנו נמצאים במקום שבו סוגיית הטיפול חייבת לתפוס מקום מרכזי בחינוך. חמש יחידות מתמטיקה זה לא הכי חשוב. השריטה הנפשית של הילדים זה הכי חשוב.”
עם זאת, הוא הוסיף אזהרה: “אני מציע לא להסתכל על אזורים. יש לא מעט רשויות שנמצאות במרחק 4 דקות נסיעה מסביון, ואין יכולת להשוות בניהם. הדרך היחידה היא להאציל סמכויות אבל הרשויות המקומיות יהיו חייבות בקריטריונים ובשקיפות. צריך לבנות את כל המנגנונים כדי שלא נקבל את מה שקיבלנו בשלטון המרכזי. מאוד חשובה היושרה, חשוב להקפיד על הכללים.”
הגישה המאוזנת
כהן סיכמה את הגישה המאוזנת: “אני מסכימה שצריך להעביר סמכויות לשלטון המקומי. אבל לא לשפוך את התינוק עם המים. צריך שיהיו תבחינים מאוד ברורים מי יכול לנהל את עצמו ומי לא. השלטון במדינת ישראל ריכוזי מדי, חלש מדי, לא מושל מדי ולכן צריך להעביר סמכויות לשלטון המקומי. אבל צריך לעשות את זה בצורה חכמה עם סל מוצרים שיחזק את המקומות החלשים. הצפון והדרום צריכים לקבל עדיפות.“
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו