"עניין של זמן": גן ילדים לחינוך מיוחד קרס הבוקר (ראשון) ברחוב בן עזאי בבית שמש. באותה העת שהו בכיתת הלימוד שתי גננות וארבעה ילדים בגילים שונים, כששלושה נוספים שאמורים היו להיות בגן לא הגיעו אליו. האירוע הסתיים בפציעתם של ארבעת הילדים ששהו במקום, כשאחת נפצעה באורח בינוני כשהיא סובלת מחבלת ראש.
רב רשף נתן סולטן, קצין המבצעים של מרחב בית שמש, על קריסת המבנה ששימש כגן ילדים // דוברות כבאות והצלה
תחקור ראשוני של האירוע העלה תמונת מצב עגומה, שתושבי בית שמש כלל לא מופתעים ממנה: ראשית, שהמבנה נבנה בבנייה קלה, מוכרת ברחובות העיר, כאשר חלקו קרס אל הקרקע – בזמן שחלקו השני נותר עומד; שנית, שהמבנה לא הוכר לכוחות הביטחון וההצלה כגן ילדים על אף ששימש כזה בפועל, וייתכן שכלל לא עמד בבדיקות הבטיחות הנדרשות (נושא אותו בודקים בשעות אלה ממש).
במשך שנים מתלוננים תושבי העיר על הבנייה הלא חוקית בה ועל אי-הסדרת הנושא, שלאחרונה הגיעו למימדים בלתי-נתפסים. הבוקר, אותן קריאות חשפו את המחדל ממנו התושבים מתריעים זמן רב. זה רק עניין של זמן עד האסון הבא.
"יש פה תופעה בלתי נסבלת", מציין בשיחה עם "ישראל היום" אחד מהתושבים שבחר להישאר בעילום שם. "אין אחד שלא מכיר את התופעה הזו, זו בנייה בלתי-חוקית בהיקפים שאני לא יודע אם קיימת כך במקומות אחרים. יש פה השתלטויות על הקצאות קרקע, בנייה של רבי-קומות מפנלית, מבנים שלא קיבלו אישורי כבאות ובטיחות. אלה ערימות של מבנים מסוכנים שנבנו בפיראטיות ומסכנים את הילדים".
תושב העיר מוסיף לתאר את התופעה, ומציין כי "יש פה יותר מבנים לא-חוקיים שילדים לומדים בהם, מאשר מבנים חוקיים. זו תופעה חמורה, אין פה שום פיקוח ושום אישורים שניתנים כמו שצריך. כל הורה ששולח את הילד שלו למקום כזה, מסכן אותו במודע. אז עכשיו זה קרה, אבל זה היה צפוי. זה עניין של זמן".
למעשה, רק בחודש יוני האחרון התראיין ראש עיריית בית שמש, שמואל גרינברג ל"ישראל היום", בין היתר בנושא אכיפת הבנייה בעיר; אז, העלינו בפניו את הטענה שהגיעה אלינו מתושבי העיר, לפיה זרמים שונים בעיר מרגישים מקופחים בשל העובדה ש"גרינברג מטפל באזורים פוליטיים בהם משתלם לטפל", לשונם.
אז דחה ראש העירייה את הטענות וציין ש"אני נאבק בתופעת חריגות הבנייה ואני גם משלם על זה מחיר. אין אכיפה בררנית. כשיש אכיפה היא נגד כולם. יש צווי הריסה ולצערי הרב, ואני אומר זאת בצער, הרסו גם מבנים או מתקנים כאלה ואחרים, מה שהציבור לא רואה בעין יפה. חוק זה חוק, ולכולם". אותו תושב, אגב, הגיב בשיחתנו היום לדבריו של גרינברג דאז ואמר כי "זה שקר וכזב. חניות נגנבות מתושבים ושמים שם בתי כנסת ומוסדות לימוד, אין שום אכיפה, 'איש הישר בעיניו יעשה'. זה סדום ועמורה, וכולם רואים ומבינים את זה".
ראיון עם ראש העיר בית שמש שמואל גרינברג | יוני ריקנר
לצד האמירות על האכיפה בעיר, יש מי שטוענים כי זו פשוט לא מספקת – גם מתוך מועצת העיר עצמה. תמי זוסמן, חברת מועצת העיר בית שמש ממפלגת "עיר מאוחדת" שבאופוזיציה, מתריעה על הסכנות הטמונות בעניין אי-הסדרת נושא הבנייה כבר זמן רב. "אני לא מופתעת בכלל מהקריסה הבוקר. יש פה כל כך הרבה מקומות אחרים שנבנים בלי אישורים, בצורה פיראטית, ולא מדובר רק על מוסדות חינוך בהם נפתחת כיתה בכל יום אלא על מבנים למגורים, בתי כנסת, חניות וכיוצא באלה".
בדבריה, מציינת זוסמן כי גם למבנים היבילים הפרוסים ברחבי העיר דרוש אישור – שפעמים רבות פשוט לא קיים. "הפרטים על הגן הספציפי ואישוריו עוד בבדיקה. נכון שלא כל מבנה הוא מבנה קבע, אבל גם מבנה יביל חייב להיות עם אישורי בטיחות ותכנון נכון. מחלקת הפיקוח על הבנייה עושים עבודה נהדרת, אבל איך הם יכולים לעבוד אם יש להם בסך הכל שמונה פקחים, בלי אדריכל ובלי מתכנן לעירייה? במשך שנתיים אני צועקת שרק בונים פה ושהכל נעשה בלי חשיבה".
בשיחתנו, מציינת תמי כי בבית שמש אין-ספור מבנים שנבנו בצורה לא חוקית, ללא ההיתרים המתאימים וללא פיקוח – כשבינתיים האכיפה לוקה בחסר.
"כבאות מחוז ירושלים נתנו מספר צווי סגירה למבנים לא בטיחותיים. בעירייה קיבלו את הצווים האלה מזמן, אבל ממשיכים לטעון שמי שצריך לאכוף את קיומם של הצווים אלה אנשי הכבאות. אני תוהה לעצמי – מה זה בכלל משנה? גם אם העירייה צודקת, לא אכפת לכם מהתושבים בעניין הבטיחות? זה עניין של אחריות, אלה חיי אדם. למה להפיל אחד על השני? יש פה המוני מבנים יבילים, חלקם רבי קומות, קירות תמך שנשברים ולאף אחד לא אכפת".
"אני אשמח לשמוע שראש העיר לקח את העניינים לידיים והחליט לפקח על כלל המוסדות", מוסיפה. "גם על מוסדות החינוך, גם על המגורים וגם על מבני הציבור והכל מתוך ההבנה שאם צריך להרוס אז הורסים, בין אם אלה אנשי שלומו ובין אם לא. בנוסף, חייבים להגדיל את כוח האדם המקצועי ובעיקר לעצור את הבנייה המטורפת, כיוון שלפני שבונים חובה לתכנן. לחברה החרדית היה את אסון מירון", היא מסכמת. "למרות הכאב, האבל והזעקה נדמה שעדיין לא למדנו את הלקח. שוב ושוב אנחנו מגלים שבמקום בו אין אחריות, שקיפות וניהול תקין יש פגיעות, סכנה ויש את מי שיישא את המחיר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו