במרחב שמעבר לקו הירוק חיים כיום יותר מ-700 אלף יהודים, כחצי מיליון מתוכם ביהודה ושומרון. פסיפס מגוון של קהילות, יישובים, ערים, חוות צעירות וגבעות חלוציות. אלו משפחות שמגדלות ילדים, בונות בתי ספר, פותחות עסקים, ומחזקות את אחיזתנו בארץ ישראל בעבודה יומיומית של עשייה, ציונות ומסירות.
המציאות בשטח ברורה - רוב מוחלט של התושבים הם אזרחים שומרי חוק, שמשרתים בסדיר ובמילואים, אנשי מעשה שהמדינה יכולה להתגאות בהם. בחוות ובגבעות, שמרבים לדבר עליהן בהכללות, חיים אלפי צעירים ומשפחות שבחרו בחיים של חלוציות אמיתית, חקלאות, שמירה על הקרקע, התיישבות מתוך אמונה וציונות. הם עובדים קשה מבוקר עד לילה, משלמים מחיר אישי וכלכלי כבד, ורובם ככולם מהווים את חומת המגן הלא מדוברת של מדינת ישראל.
אלא שבצד כל הטוב הזה קיימת קבוצה קטנה, עד מאה צעירים ולא יותר, שחסרים מערכות תמיכה, כיוון וחינוך, ולעיתים גם גבולות בסיסיים. חלקם מידרדרים להתנהגויות עברייניות ואלימות כלפי ערבים. מעשים אלה חמורים, מסוכנים, מנוגדים לחלוטין לערכי ההתיישבות והמוסר היהודי ולדרכה של הציונות. צעירים אלה לא מייצגים דבר - לא את הערים, לא את היישובים, לא את החוות, ובוודאי שלא את החלוצים ההגונים והחרוצים שעובדים מדי יום בבניית הארץ.
הגינוי שלנו, ראשי ההתיישבות, הוא ברור ולא משתמע לשני פנים: אין שום הצדקה לאלימות - לא יהודית, לא ציונית, לא מוסרית ולא ערכית - ואסור לתת למיעוט אלים ומצומצם להשחיר ציבור עצום, ציוני ושומר חוק
לעבור ממילים למעשים
כדי להבין עד כמה הם מיעוט זעום, מספיק להביט בדמויות שמייצגות באמת את ההתיישבות הצעירה. דוד ליבי, חלוץ מהגבעות שנפל בעזה כשהפעיל כלי הנדסי בשירות צה"ל, מסמל את הסיפור האמיתי - מסירות, הקרבה, אהבת הארץ ואחריות לאומית. הוא לא לבד: מאות בני גילו מהמקומות שכה קל להשמיץ התייצבו בחודשים האחרונים לקריאה, נלחמו כתף אל כתף, ושילמו בחייהם או בגופם למען מדינת ישראל. אלו הגיבורים האמיתיים של ההתיישבות.
דווקא משם, מהמקום שמכיר מקרוב את המורכבות, את האתגרים ואת המחויבות המוסרית, עולה הקריאה הברורה ביותר: הגינוי שלנו, ראשי ההתיישבות, לאלימות הוא חד-משמעי, ברור ולא משתמע לשני פנים - אין שום הצדקה לאלימות, לא יהודית, לא ציונית, לא מוסרית ולא ערכית. מיעוט של צעירים אלימים לא יכתים את הרוב העצום של אזרחים טובים ומסורים.
כעת הזמן לעבור ממילים למעשים. אין פתרון קסם אחד, ולכן דרוש שילוב של שלושה מרכיבים: חינוך - בניית מסגרות ערכיות ומשמעותיות לנוער במצבי סיכון; רווחה - ליווי מקצועי ומשפחתי, טיפול במצוקות, חיזוק נפשי וקהילתי; ואכיפה - פעולה משטרתית נחושה נגד עבירות אלימות, ללא הנחות וללא גיבוי לתופעות שוליות ומסוכנות.
לשם כך יש להקים צוות לאומי ייעודי בשיתוף משטרת ישראל, משרד הרווחה והרשויות המקומיות, שיוכל לספק מענה שורשי, ממוקד, מקצועי ומתמשך - בדיוק מה שנדרש כדי לטפל במי שיצאו מהמסלול, אך בלי לפגוע באלפים שמקדישים את חייהם לבניין הארץ.
מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה שקבוצה קטנה תוביל את השיח הציבורי, ואסור לתת למיעוט אלים ומצומצם להשחיר ציבור עצום, ציוני ושומר חוק. ההתיישבות איננה הבעיה - היא הפתרון.
הכותב הוא סגן ראש המועצה האזורית שומרון וקצין מילואים בגדוד 71 של חטיבת הצנחנים
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו