"הסתובבנו בין הקברים ולא האמנו": גלי וזיוי ברמן על הרגע שבו גילו שחבריהם אינם

"מהמנהרות העצובות - לעם ישראל" - כך פתחו האחים התאומים גלי וזיו ברמן מכפר עזה את דבריהם בעצרת בצומת הקשתות, ימים ספורים לאחר ששוחררו מהשבי לאחר 738 ימים. האחים,שהשתחררו מבית החולים שיבא בתל השומר ביום ראשון, עמדו מול תושבי העוטף והודו למי שלא הפסיק להאמין בשובם.

"כמה חיכינו לחזור הביתה", אמר זיו. "כמה חיכינו לרגע שבו נוכל לעמוד מולכם - לא כתמונה, לא כסיפור - אלא כזיו וגלי, בשר ודם".

גלי הוסיף: "הדרך לפה - הנסיעה בכביש 232, הכביש שעברנו בו כל יום - החזירה לנו פתאום את כל הזיכרונות. כל עץ, כל פנייה, כל מטר בדרך הזאת הזכיר לנו כמה התגעגענו הביתה. הביתה. מילה פשוטה, אבל עבורנו היא התגשמות של תפילה, של מאבק, של תקווה שסירבה להישבר".

"זה עדיין לא נתפס"

בעצרת, האחים שיתפו את רגשותיהם הקשים מהשבוע האחרון. "השבוע הגענו לראשונה לבית העלמין של כפר עזה", אמר זיו. "הסתובבנו בין הקברים ולא האמנו. איך הגיעו שמותיהם של החברים הטובים ביותר שלנו להיות כתובים על מצבות? חברים שלנו ב'דור צעיר' - אנשים שישבו איתנו, צחקו איתנו, חלקו איתנו את החיים - ופתאום השמות שלהם חרוטים על אבן. זה עדיין לא נתפס".

גלי הוסיף: "אנחנו רוצים להקדיש רגע של כבוד למשפחות השכולות - משפחות שנושאות פצע שלא מתרפא, ובכל זאת עומדות לצידנו. הגדולה והאצילות שלכן מאירות את כולנו".

תודה לכוחות הביטחון

האחים הודו לכוחות הביטחון: "תודה עמוקה לצה"ל, למשטרה, למד"א, לכבאות - ולכל מי שפעל במסירות אין-סופית כדי להחזיר אותנו. בזכותכם אנחנו כאן".

הם הקדישו מילים מיוחדות לאבי רוזנפלד, ראש מועצה אזורית שער הנגב: "אבי, היית עוגן עבור המשפחה שלנו. הנוכחות שלך, הדאגה, המסירות - כל אלה נתנו כוח אמיתי ברגעים שבהם היה קשה לנשום. ואת המשפט שאמרת לאמא שלנו לא נשכח לעולם: 'עד שהילדים שלך לא מחבקים אותך ואת מחייכת - אני לא עוצר'. והיום - אנחנו כאן. מחבקים. מחייכים".

גלי הוסיף בחיוך: "ודבר קטן, אבי יקר - עכשיו כשחזרנו הביתה, אפשר לחזור ולשחק כדורגל. רק תהיה מוכן - אנחנו באים לקחת עוד צלחת אליפות של שועלי כפר עזה".

"עד שהחטוף האחרון ישוב הביתה"

האחים הדגישו את מחויבותם למי שעדיין בשבי: "עכשיו, אחרי שחזרנו, אנחנו מבינים את המחויבות שנולדה בתוכנו: להמשיך להיות הקול של מי שעדיין לא זכה לחזור. עד שהחטוף האחרון ישוב הביתה".

האחים הודו גם למשפחות חללי צה"ל וכוחות הביטחון, והדגישו: "בזכות הבנים והבנות שלכם אנחנו וכל החטופים בבית". הם הזכירו את "הפצועים בגוף ובנפש", ואת "החיילים הגיבורים שלנו", והודו "על האומץ, המסירות והלב - תודה שנלחמתם כדי שנהיה כאן, שנוכל שוב לחבק, לנשום ולחיות".

האחים סיימו את דבריהם בקריאה משותפת: "עם ישראל חי".