מאחורי המילה "מתנחלים": המדריך המלא להבנת ההתיישבות ביהודה ושומרון

מיישובים בורגניים דוגמת אריאל ומעלה אדומים ועד קבוצות קיצוניות בגבעות: המפה המפורטת של ההתיישבות ביהודה ושומרון • רוב מוחלט של התושבים חי חיים רגילים ומתנגד לאלימות, אך קבוצה קטנה של צעירים ללא מסגרת ו"חוצניקים" מבחוץ יוצרת את האירועים האלימים • הסבר מעמיק על היישובים, ההתיישבות הצעירה, החוות והגבעות - וההבדלים הגדולים ביניהם

כוחות צה"ל ביו"ש

הכותרות מדברות על "מתנחלים", אבל מאחורי המילה הזו מסתתר עולם שלם של קהילות שונות ומגוונות. כאשר התקשורת והפוליטיקאים מציבים את כולם בסל אחד, נעלמת התמונה האמיתית: רוב מוחלט של ההתיישבות חי חיים רגילים לחלוטין, ומיעוט זעיר בלבד עומד מאחורי האירועים האלימים שמבעירים את יהודה ושומרון בשבועות האחרונים. כדי להבין מי הם אותם גורמים, צריך קודם להבין מי הם כל השאר.

הצעת חוק החלת ריבונות בחבלי יהודה ושומרון אושרה בקריאה טרומית // ערוץ הכנסת

ארגוני שמאל וחברי אופוזיציה משתלחים בכל ההתיישבות ביהודה ושומרון, למרות שמדובר בקבוצה מסוימת ומצומצמת מאוד בתוך הפסיפס הרחב של האזור. למעשה, גם רבים בתוך ההתיישבות עצמה אינם מכירים לעומק את ההבדלים בין הקבוצות השונות. לשם כך ראוי לעשות סדר, מהיישובים הגדולים ועד לקבוצות ההארד קור.

מילון המונחים המלא

היישובים - לאורך עשרות השנים הוקמו ביהודה ושומרון עשרות יישובים, חלקם הפכו לערים של ממש כמו מעלה אדומים ואריאל. מדובר בקהילות בורגניות לכל דבר, המאכלסות אנשי הייטק, רופאים, עובדי ציבור, אנשי חינוך ועוד. רבים מהם עובדים במרכז הארץ או בירושלים וחוזרים בערב לביתם. בחלק מהיישובים יש אוכלוסיות מגוונות שאינן מזוהות כלל עם ימין קיצוני.

ההתיישבות הצעירה - לשעבר מאחזים, שעברו תהליכי הסדרה בשנים האחרונות. מדובר במקומות שנולדו מתוך מצוקת דיור או אידאולוגיה. חלקם הפכו לגושים גדולים, חלקם ליישובים סדורים. רוב התושבים בהם דומים בתפיסותיהם לתושבי היישובים הוותיקים, ורק בחלק קטן יש אופי חלוצי יותר.

"מקומות שנולדו מתוך מצוקת דיור או אידאולוגיה". חוות יאיר ביו"ש (ארכיון), צילום: שריה דיאמנט

החוות - בשנים האחרונות נוצר גל של חוות חקלאיות בשטחי C, שמטרתן חיזוק האחיזה הקרקעית מול השתלטות פלשתינית. מדובר במיזם שמובל על ידי משרד ההתיישבות ובשיתוף פעולה עם צה"ל. רוב החוות מאופיינות באוכלוסיות אידאולוגיות ועובדות אדמה, נמנעות מעימותים, ולעיתים משמשות מסגרת טיפולית לצעירים. חלק מהחוות צמחו ליישובים זעירים, אך רובן נשארו חקלאיות טהורות.

הגבעות - הקבוצה המדוברת ביותר, אך גם זו שצריך לדייק לגביה. הגבעות מתרכזות בעיקר בבנימין ומעט בשומרון. מדובר בקבוצות צעירים שמקימים נקודת התיישבות ללא תיאום, ללא אישור וללא בעל בית. לעיתים הם יושבים על שטחי C, ולעיתים בטעות או בזדון על שטחי B שבהם קיימת שליטה אזרחית פלשתינית. חלק קטן מהמוכים מבצע פעולות אלימות נגד פלשתינים ואף נגד חיילי צה"ל משום שלתפיסתם הצבא אינו נוקשה מספיק מול הפגיעה בההתיישבות. תופעה זו התעצמה בשנה האחרונה, בעיקר בגבעות הקרובות לכפרים פלשתינים.

ה"חוצניקים" - ובתוך התמונה הזו נמצאת גם קבוצת ה"חוצניקים": צעירים מירושלים, השרון ומרכז הארץ שמגיעים במיוחד לאזור כדי "לעשות אקשן". הם לא מכירים את המציאות המורכבת של האזור ולרוב אינם חלק משום מערך אידאולוגי. במקרים לא מעטים הם חלק עיקרי באירועי האלימות, ודוחפים קדימה את מעט הנערים מהגבעות שמצטרפים אליהם.

לרוב אינם חלק משום מערך אידאולוגי. אלימות בין מתיישבים לפלשתינים ביו"ש (ארכיון), צילום: Getty Images

מיעוט אלים ובלתי מייצג

בשורה התחתונה, המפה של ההתיישבות רחבה בהרבה מאותו קומץ זעיר שמופיע בחדשות. מרבית התושבים ביהודה ושומרון מתנגדים לאלימות בתוקף, וראשי המועצות מגנים אותה פעם אחר פעם. המיעוט האלים אינו מייצג את ההתיישבות וגם לא את הגבעות כולן, אלא קבוצה קטנה מאוד שמורכבת מצעירים ללא מסגרת ומאנשים מבחוץ שמגיעים כדי להצית את השטח. זו האמת שהשטח מכיר היטב, גם אם השיח הציבורי עדיין מתקשה לראות.

ובסוף, אחרי הסברים, טיעונים ומספרים, נשארת העובדה הפשוטה ביותר: רוב ההתיישבות עסוקה בבניית חיים, ומיעוט קטן מאוד עסוק בהריסתם. ההבחנה ביניהם היא תנאי בסיסי לכל דיון אמיתי על מה שקורה ביהודה ושומרון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר