"טוב שדיווחת לנו": התקשרנו למוקד "צבע שחור" שמגן על משתמטי הגיוס החרדים | הצצה למנגנון

הרחק מאור הזרקורים: במגזר החרדי פועלת מערכת מורכבת ורבת זרועות, שנועדה לספק הגנה לעשרות אלפי עריקים המתחמקים מצה"ל. אין מדובר בהתארגנות שולית אלא במנגנון מאורגן שמנסה לחלץ ממעצר את העריקים, שמספרם עומד כיום על כ-25 אלף בני אדם.

התהליך, כפי שמתאר עסקן בכיר בפלג הירושלמי הקיצוני, מתחיל הרבה לפני המעצר. "ברגע שמזוהה רכב של המשטרה הצבאית באזורים חרדיים, נעשית שיחה למוקד חירום הפועל 24 שעות ביממה", הוא מסביר. המוקד, המכונה "צבע שחור", מקפיץ באופן מיידי הודעה למאות חרדים באזור, ואלו יוצאים למקום כדי לייצר הפגנת מחאה ולסכל את המעצר. "ברוב המקרים, המעצרים נמנעים כך", טוען העסקן. "וגם אם מתבצע מעצר, הוא מלווה בהתנגדות ובהפגנה סוערת".

בשיחה שלנו עם המוקד, דיווחנו על נוכחות של ניידת משטרה צבאית בבני ברק. המוקדן, כנראה אדם מנוסה, השיב שהניידת לא קשורה למעצר משום שלטענתו מעצרים אינם מתבצעים ביום, ולא באמצעות ניידת גלויה של המשטרה הצבאית. "אבל טוב שאתה מדווח לנו, ואנחנו נקבל החלטות נוספות. אתה היית הראשון שדיווח. אשריך. תודה".

עו"ד שלמה חדד, המייצג עריקים חרדים, אומר כי ההליך המשפטי עצמו אינו שונה במהותו בין עריק חרדי לעריק שאינו חרדי. עם זאת, ההבדל טמון בחוויה האישית. "הבחור החרדי אינו מכיר את העולם החיצוני. השפה שונה, יש יותר שאלות ותהיות לגבי העתיד לבוא". הטענות המשפטיות הנטענות בהגנה מגוונות, החל מטענות טכניות כמו אי קבלת צווים עקב מגורים בישיבה וחוסר מודעות למצב המשפטי, ועד לבעיות רפואיות שלא טופלו כראוי. חדד מדגיש כי אינו חש ביחס שונה מצד בתי הדין הצבאיים כלפי חרדים.

בנתב"ג, לעומת זאת, מעצר של מי שנחשד כמשתמט או עריק מצה"ל הוא כמעט ודאי, שכן בניגוד לרחוב, בנתב"ג הפלג הקיצוני של המגזר לא יכול לארגן הפגנה ספונטנית שתמנע את המעצר. עם זיהויו על ידי גורמי הביטחון בשדה התעופה, העריק נעצר באופן מיידי ונשמר בנקודה ייעודית עד להגעת המשטרה הצבאית שתטפל בעניינו. לעיתים, בזמן ההמתנה, יוצר העצור קשר עם בני משפחתו או עם עורך דינו כדי לקבל ייעוץ משפטי ולברר את המשך התהליך.

מרגע שהמעצר הושלם, המערכה עוברת לזירה המשפטית והעסקנית. "ארגונים ייעודיים לוקחים אחריות, ומפעילים סוללות של עורכי דין. הכספים מוזרמים מגורמים בחו"ל, כך שהמשתמט עצמו אינו נושא בעלות הייצוג המשפטי, שעשויה להגיע לעשרות אלפי שקלים", מתאר גורם בכיר בפלג הירושלמי. במקביל, "העסקנים נכנסים לתמונה ומנסים להפעיל לחצים כדי להביא לשחרור מהיר ולהקלות בתנאי המעצר".

נקודת תורפה משמעותית במערכת התמיכה הזו היא מעורבותם של גורמים לא מקצועיים. "יש המון עסקנים שאינם אנשי מקצוע", מזהיר עו"ד חדד, "וזה לעיתים גורם למתן ייעוץ משפטי שגוי שהזיק לנאשם". אותם עסקנים, הפועלים מתוך רצון טוב אך ללא ההכשרה הנדרשת, עלולים לסבך את התיק ולהחמיר את מצבו של העריק.

היבט תמוה במיוחד בתופעה הוא הנתק הכמעט מוחלט של חברי הכנסת החרדים מהנעשה בשטח. "חברי הכנסת בכלל לא באירוע", אמר הבכיר מהפלג הירושלמי. "הם מנותקים לחלוטין, אין להם מושג מה קורה והם גם לא מנסים להראות שאכפת להם". בעוד הקהילה סוערת והפעילים עובדים מסביב לשעון, נראה כי הנציגים הפוליטיים מדירים את רגליהם מהנושא הרגיש, אולי מחשש להתעמת ישירות עם רשויות החוק.

דוגמה לכך ניתן היה לראות בהפגנת "המיליון" שהתקיימה בשבוע שעבר בכניסה לירושלים, בעקבות מעצרו של צעיר חרדי מאחת הישיבות הנחשבות. ההפגנה פרצה לאחר לחץ כבד שהופעל על חברי הכנסת מצד רבני הישיבות, בדרישה לפעול לשחרורו ולמנוע מקרים דומים בעתיד.

הסנקציות שמפחידות את המשתמטים

העיצומים בטיוטת חוק הגיוס הם שיחת היום במגזר החרדי: מה בדיוק יקרה לצעיר שלא יתייצב? הרבנים ועסקני המגזר לוחצים למזער את הענישה ככל האפשר, אך ברור לכולם שבלי מנגנון של תמריצים ומקלות - הצעירים החרדים לא יגיעו ללשכת הגיוס.

תקועים בארץ

צו עיכוב יציאה מהארץ עד גיל 30 נחשב לאחת הסנקציות שמדאיגות ביותר את הציבור החסידי, שמרבה לטוס לאומן, לניו יורק (קבר הרבי מלובביץ') ולקברי צדיקים באירופה. מעבר לכך, בקהילות החסידיות מקובל לעשות שידוכים עם חסידים מחו"ל, וצו עיכוב יציאה מהארץ צפוי לעורר מהומה.

*רמת האפקטיביות: גבוהה במיוחד.* הציבור החסידי מחתן את בניו בגיל 18-19, והגברים יוצאים לעבוד מייד לאחר החתונה. חלקם אף מתגייסים לצבא, משום שאחרי החתונה פוחתת ההתנגדות הרבנית. "אף חסיד לא יכול להרשות לעצמו שלא לצאת מהארץ עד גיל 30", מסביר גורם בכיר במגזר החרדי. מכאן ההתנגדות העזה של אגודת ישראל לסנקציה, שעלולה לדחוף חסידים לבקו"ם.

בלי תואר ובלי רישיון

שלילת האפשרות ללמוד לתואר אקדמי ולהוציא רישיון נהיגה מכוונת בעיקר לציבור הליטאי והספרדי. בחורים שוהים בישיבות לעיתים עד גיל 23 ומעלה, חלקם מוציאים תארים ורישיון נהיגה בשנים אלו.

*רמת האפקטיביות: גבוהה.* הסנקציה פוגעת בדיוק בגיל המכריע - תקופת הישיבה הגבוהה, שבה צעירים מתחילים לחשוב על עתידם המקצועי והכלכלי. שלילת השכלה גבוהה ורישיון נהיגה משמעותה הגבלה משמעותית על העתיד הכלכלי.

 אי-סבסוד מעונות

את שלילת סבסוד המעונות ירגיש הציבור הליטאי והספרדי בכיסו. שיעור גבוה של אברכים תלוי בסבסוד, ובלעדיו לא משתלמת יציאת האישה לעבודה.

*רמת האפקטיביות: בינונית עד גבוהה.* הרבנים חוששים שאברכים ייאלצו לחפש פתרונות שבסופו של דבר יגרמו לבעל לעזוב את הכולל. זה עדיין לא קרה, אך הפוטנציאל קיים. הסנקציה יוצרת לחץ כלכלי על משפחות צעירות - לבחור בין קריירת לימוד תורה לבין יכולת לגדל ילדים בכבוד.

 ביטול הנחות ארנונה וביטוח לאומי

שלילת ההנחה בביטוח הלאומי לבחורי ישיבה מחויבי גיוס מטרידה במיוחד את ההורים, שיתחילו לשלם בשנה הבאה את הסכום המלא. אם למשפחה יש שניים או שלושה בנים בישיבות, מדובר בסכום משמעותי. חשש נוסף הוא ביטול ההנחה בארנונה למחויבי גיוס.

*רמת האפקטיביות: בינונית.* זו לא סנקציה דרמטית חד-פעמית, אלא הכבדת נטל כלכלי מצטבר שמפעיל לחץ מתמיד על המשפחות החרדיות. השפעתה הדרגתית, אך מורגשת ופוגעת ישירות בתקציב המשפחתי.

חסימת עבודה חוקית

שלילת היכולת לעבוד בתלוש משכורת חוקי פוגעת ישירות ביכולת הפרנסה וצעירים חרדים מודאגים ממנה.

*רמת האפקטיביות: גבוהה.* שוק העבודה השחור מוגבל, והצעירים החרדים של היום יודעים שעליהם לפרנס משפחות. בעידן שבו גם במגזר החרדי גובר הצורך בהכנסה מסודרת, זו סנקציה משמעותית - שיוצרת תמריץ כלכלי ישיר ומיידי לשקול התגייסות.

האסטרטגיה שמאחורי הסנקציות

חוק הגיוס בנוי על שילוב של סנקציות ממוקדות ומכאיבות, וכל אחת פוגעת בנקודה שונה: החסידים ירגישו במיוחד את עיכוב היציאה מהארץ, הליטאים והספרדים את ההגבלות על לימודים ותעסוקה, וכולם את הקושי הכלכלי המצטבר על המשפחות.

המטרה של נציגי הציבור החרדי היא למזער את המחויבות למספרי הגיוס שהממשלה תציב, מתוך הבנה שאין מנוס מהעברת חוק כלשהו כדי למנוע את המשך מעצרי בחורי הישיבות. בקרב חברי הכנסת שוררת תחושת דחיפות: אם החוק הנוכחי לא יעבור, הממשלה הבאה - שבה אולי לא יהיו החרדים - תקדם חוק מחמיר בהרבה.