5 חטופים חללים נותרו בעזה: עצרת משפחות החטופים התקיימה הערב (שבת), כמידי שבת בכיכר החטופים, בסימן "לא משאירים אף אחד מאחור".
העצרת מגיעה על רקע חזרתו של החטוף החלל שהושב הלילה לישראל, רס"ב (במיל') ליאור רודאיף, ועל רקע הדיווחים כי חמאס צפוי להשיב בקרוב חטוף חלל נוסף ומסתמן כי החטוף הינו סגן הדר גולדין ז"ל, שנפל ונחטף לעזה במלחמת "צוק איתן" בשנת 2014.
המונים התכנסו גם במרכז חורב בחיפה ובשער הנגב, במחאות למען החטופים. לאור ההתפתחויות האחרונות, חמי גולדין, אחיו של הדר, לא ינאם הערב בכיכר החטופים.
"עד שיהיה פה בית בטוח"
נדב רודאיף, בנו של החטוף החלל ליאור רודאיף ששב לארץ ביממה האחרונה, בעצרת בצומת הקשתות: "אני נדב, בנו של ליאור רודאיף, גיבור כיתת הכוננות של ניר יצחק, לא מתכוון לעצור, לא מתכוון לשתוק ולא אוותר עד שכולם יהיו בבית. עד שהחטוף האחרון יוחזר, עד שכל חיילינו האמיצים בסדיר ובמילואים ישובו לבתיהם, עד שתוקם ועדת חקירה ממלכתית, עד שתיהיה פה מדינה שנוכל לקרוא לה בית בטוח לחיות בו.
שורד השבי נמרוד כהן נאם: "כשהייתי בגיהינום בעזה, במנהרות, סיפרו לנו כל הזמן שעם ישראל ויתר עלינו. שאף אחד לא יוצא להפגין ולהילחם עבורנו. שהחיים ממשיכים כרגיל ולאף אחד לא אכפת. אבל ביום שחזרנו הביתה, ברגע שחציתי את הגבול חזרה לארץ - הבנתי שהכל היה שקרים.
"נלחמנו ארבעה ונחטפנו ארבעה"
"כבר ברכב, בדרך מהגבול לרעים ראיתי בעיניים שלי את אלפי האנשים שחיכו לנו במחיאות כפיים ואת השלט שהכינה החטיבה שלי, החברים שלי, חטיבה 7, ששנתיים לא הפסיקו להילחם שאחזור הביתה. בשבעה באוקטובר היינו ארבעה, בטנק מספר 3, נלחמנו ארבעתנו ונחטפו ארבעתנו. שקד דהן חזר ראשון, אני אחריו, והשבוע חזרו ה-2 האחרונים: סמל ראשון עוז דניאל וסרן עומר נאוטרה ז״ל.
"הם חזרו לקבורה ראויה , אבל כל אחד מהם היה עולם ומלואו. שקד הצטרף אלינו מאוחר לצוות, אבל ישר התחברת יאליו. אהבנו לשחק ביחד והוא תמיד היה שם בשבילי ברגעים הקשים לעודד ולהצחיק. עוז תמיד שידר רצינות, חדור מטרה, צהוב ותמיד עושה את הכי טוב שלו. עם הזמן למדתי גם להכיר את הצד השני שלו- של הצחוק והמוזיקה והשטויות.
"הצוות שלי חזר אבל לא כולם חזרו. עדיין יש חמישה חטופים בשבי החמאס. אין לי ספק שחמאס יודע איפה הם נמצאים, ופשוט נהנה מהמשחק המטורלל הזה שהוא עושה. כל יום שעובר הוא עוד יום שאחד מהם יכול להעלם לתמיד, אין זמן! אני קורא מפה למקבלי ההחלטות- כמו שאני חזרתי וכמו שהצוות שלי חזר- כולם צריכים לחזור. אני לא אוכל להשתקם והעם לא יוכל להשתקם כל עוד יש חטוף אחד בעזה. אני אמשיך להילחם עד החטוף האחרון".
"דורשים המשך קיום ההסכם"
"באתי לכאן הערב כדי לזעוק ולדרוש את המשך קיום ההסכם. הכי מהר שאפשר. בלי איומי מלחמה, בלי פוליטיקה ובלי ספינים. באתי לתבוע את זכותנו הבסיסית ביותר להיפרד מדרור ולכבד אותו. דרור היקר, אח שלי הגדול, שנשאתי אליו עיניים כל החיים, שהאנרגיה שלו קרנה באמצע המשפחה שלנו והאירה אותה - הופקר בדרך נוראה כל כך.
"דרור הופקר ב-7.10 בבארי הכבושה, יחד עם יונת אשתו ועם כל השכונה, במחדל העצום הזה, שנתן למרצחי החמאס והג'יהאד האיסלמי לפעול באין מפריע, עד שהציל והבריח את נעם ועלמה מחוץ לבית הבוער, ונרצח בעצמו. אנחנו יודעים שלא תעזבו אותנו. הרקמה האנושית שתפרתם יחד איתנו, יחד עם כל משפחות השבים, שליבם פועם איתנו בלילות ההשבה ובימי החרדה, היא רקמה חזקה ומחזקת. זאת ישראל הסולידרית שנותנת תקווה לחיים כאן".
שירה גואילי, אחותו של רס״מ רן גואילי ז"ל: "כשכתבתי את המילים הללו קיוויתי שלא אזכה לעמוד כאן לפניכם, קיוויתי שיגיע הטלפון המיוחל, הנס שלנו, הנס שאנחנו מחכים לו. אבל רן עדיין שם, הגיבור שלנו, לא חזר הביתה עדיין ואני כל כך מחכה. בגיל שלי ההמתנה לטלפון צריכה להיות שונה. אני אמורה לחכות לצלצול מחברה שבא לה לקפוץ לביקור, לטלפון מהבחור שפגשתי בים, לא לטלפון שאמור לבשר לי שהסיוט הזה או לפחות הפרק הזה של הסיוט המתמשך נגמר.
"באיזה עולם זו השיחה שלה אני צריכה להמתין? באיזה עולם אני אמורה לקנא במשפחות שקוברות את יקיריהן? אני מפחדת מהסוף - כי לפי מה שאומרים לנו הסוף שלנו לא טוב, אבל עבורנו ועבור עוד ארבע משפחות גם סוף רע, הוא סוף וזה פרק שחייב להיחתם.
"נמשיך להיאבק"
תמי ברוך, אימו של החטוף החלל סהר ברוך: "סהר שלנו שרד חודשיים בשבי עד הרצחו. קיבלנו את הידיעה על הרצחו אך לקחו כמעט שנתיים עד שזכינו לקבור אותו, זכות זו מגיעה גם ל-חמשת המשפחות הנותרות. לרוב אני ממעטת לדבר, אבל היום החלטתי לדבר כי חשוב לי להדגיש שגם אם סהר שלנו הוחזר המשפחה שלנו, יחד עם משפחות אחרות, נמשיך להיות חלק מהמאבק.
"כעת, עם תחילת החזרת החללים, הרגשנו שוב שאנחנו בסוג של רולטה רוסית. כל פעימה יכולה הייתה להיות של סהר ויכולה להיות של מישהו אחר, המתח הזה קשה מנשוא. כל פעימה מקרבת את החזרת החטוף שלך אך לא מבטיחה דבר, אנו למודי אכזבות כבר יותר משנתיים. אנחנו נמצאים כעת בחלון הזדמנויות היסטורי, אם נפספס אותו תהיה זו בכייה לדורות. אסור שאף חטוף יינטש ויישאר מאחור".
"מצטער על מי שנשאר מאחור"
שורד השבי רום ברסלבסקי: "חזרתי. לא הכנתי נאום מראש, הלב שלי על 200. אני לא מאמין שאני במקום שראיתי בטלוויזיה בעזה ואמרתי שהחלום שלי להגיע לשם. אין יותר מאושר ממני לעמוד פה מולכם. אני רוצה להגיד שטוב להיות פה איתכם. אני אוהב את כולכם.
"המסר שלי הוא להגיד תודה לכולם. תודה רבה לכוחות צה"ל, לשלד"ג, יהלום, גבעתי, נח"ל, לכל מי שנכנס לעזה - בידיעה שאולי ימותו - כדי שאני אחיה. אני מצטער בפני משפחת גולדין, משפחת מנגיסטו ורון ארד. כל אלו שנשכחו מאחור ואף אחד לא הציל אותם. זה הזמן שלנו להציל את כל מי שנשאר בעזה. אסור לנו לעצור. אני מאחל לכל המשפחות השכולות שיקירהן יחזרו, למרות שעצוב שיחזרו בארון. מחויבותינו להחזיר את כולם. אנחנו נגיע לכל מקום, לבנון, איראן, סוריה". במהלך הנאום הוא ראה את מתן צנגאוקר ואמר לו שלום. "את כולם עכשיו!", עצק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו