שינויים בשוק העבודה: צעירים עובדים פחות ומתייאשים יותר מחיפוש עבודה

מגמת ירידה חלה בשיעור התעסוקה וברמות ההשתתפות בכוח העבודה של צעירים בישראל. כך עולה ממחקר של שירות התעסוקה המתייחס לעשור האחרון. שירות התעסוקה מפרסם היום (שישי), דוח מיוחד על מצב התעסוקה של הצעירים בישראל עד גיל 34.

מהדוח מסתמנת תמונת מצב לפיה שיעורי התעסוקה שלהם, ובעיקר של צעירים בגילאי 20-29, מצויים בירידה מתמשכת. נתונים אלו "מסתתרים" מאחורי שיעור אבטלה נמוך יותר, אך מהדוח עולה כי שיעור המובטלים נמוך משום שרבים מהצעירים כלל אינם בכוח העבודה: אינם עובדים, אינם מחפשים עבודה ובחלק גדול מהמקרים לומדים באקדמיה. לכן הם אינם זכאים לדמי אבטלה או שאינם תובעים אותם גם אם הם זכאים.

שיעור האבטלה של בני 15-24 בישראל גבוה משל קבוצות גיל אחרות בישראל, אך בהשוואה למערב, שיעור אבטלת צעירים נמוך משמעותית - כאשר בכל המדינות יש עלייה בשיעור האבטלה. 

רמות ההשתתפות בכוח העבודה מתייחסות לשיעור העובדים ומחפשי העבודה מסך האוכלוסייה. בקרב בני 20-24 בישראל נרשמת בשנים האחרונות ירידה עקבית בשיעור ההשתתפות, לעומת עלייה מתונה בארה"ב ובמדינות ה-OECD. עד לא מזמן שיעור ההשתתפות בישראל היה גבוה יחסית ודומה למקובל בארה"ב, אך ירד בשנים האחרונות והוא דומה כיום לממוצע במדינות ה-OECD.

באשר לשיעורי ההשתתפות בכוח העבודה של בני 20-24 בישראל, עולה כי בעוד רמות ההשתתפות של נשים יציבות ואף עלו בשנים האחרונות, בקרב גברים נרשמה ירידה עקבית. כתוצאה מכך נשחק הפער המגדרי ברמות ההשתתפות: ב-2014 שיעור ההשתתפות של גברים עמד על כ-80% ושל נשים על כ־-68%. בשנת 2025 השיעור בשני המגדרים עומד על 68%. בשירות התעסוקה משערים שאחת הסיבות לכך היא העלייה בשיעורי השתתפות של צעירות ערביות.

שירות התעסוקה השווה את שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של בני 20-24 לשיעורי ההשתתפות בקרב קבוצת הגיל העיקרית (25-66). בעוד שבקרב הצעירים נרשמת ירידה, בקרב קבוצת הגיל העיקרית נרשמה עלייה עקבית.

מספר המועסקים בישראל בשנתיים האחרונות עולה בקצב מהיר יותר מאשר בארה"ב. עם זאת, כאשר בוחנים את העלייה ביחס לספטמבר 2023 (לפני המלחמה), שיעור העלייה במספר המועסקים בישראל (2.01%) ובארה"ב (2.05%) כמעט זהה. בישראל העלייה נמשכת, בעוד שבארה"ב מספר המועסקים הכולל נותר יציב ועולה מעט מאוד בחודשים האחרונים - תופעה חריגה, לדברי שירות התעסוקה.

בחינה לאורך תקופה ארוכה יותר מראה כי הירידה בשיעורי התעסוקה בקבוצות הגיל הצעירות בישראל החלה בעיקר בשנת 2017. מאז נרשמת ירידה עקבית כמעט עשור.

בניגוד לצעירים, תעסוקת קבוצות גיל אחרות בישראל ממשיכה לצמוח. גילאי הביניים (30-54) נחשבים עוגן של יציבות, ונהנים מרמות תעסוקה גבוהות וגוברות בהשוואה למדינות מערביות. גם קבוצת המבוגרים (55+) רושמת שיעורי תעסוקה גבוהים וגוברים.

שיעור המתייאשים מחיפוש עבודה, כלומר כאלה הנפלטים מכוח העבודה (אינם עובדים ואינם מחפשים עבודה) - גבוה משמעותית בקרב צעירים לעומת קבוצות גיל אחרות. בעוד שבקרב המבוגרים שיעור המתייאשים נמוך ויציב, בקרב הצעירים הוא גבוה ועולה עם השנים.

בעלי משלח יד "חלשים" - כמו עובדים בלתי מקצועיים ועובדי מכירות ושירותים – מתייאשים הרבה יותר מאשר בעלי משלחי יד אקדמיים, מנהלים ומקצועות טכניים. צעירים המתחילים את הקריירה במקצועות בעלי פריון נמוך ואפיקי קידום מוגבלים נוטים להתייאש מהר יותר מחיפוש עבודה.

עו"ד עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה, מסכמת: "ישראל היא חלק מכלכלה גלובלית, והאירועים המתרחשים בעולם משפיעים גם עלינו. לפיכך שירות התעסוקה עוקב מקרוב אחר המגמות התעסוקתיות בארץ ובעולם ופועל פרואקטיבית ובאסטרטגיה ארוכת טווח להיערכות לשינויים הצפויים. הירידה בשיעורי תעסוקת הצעירים באה במקביל לעלייה מבורכת בהשתתפותן של קבוצות שהיו עד לאחרונה בשולי שוק העבודה".