30 שנה אחרי רצח רבין - השנאה כל כך גדולה והשסע כה עמוק, שלא צריך מאות חשודים. מספיק רק זאב בודד אחד, ולא משנה מאיזה מחנה, או עדה, שיחסל ראש ממשלה, שר משפטים, ראש אופוזיציה, יועמ"שית. לא חסרות מטרות וכתובות על הקיר.
"עד רצח רבין חשבתי שלא ייתכן רצח של ראש ממשלה על ידי יהודי, אבל עולמי התהפך, כמו על רבים, והתברר שאנחנו חברה ככל החברות", אומר אלוף (מיל') דני יתום, שהיה מזכירו הצבאי של רה"מ יצחק רבין ז"ל.
"מרצח רבין החברה בישראל לא שקטה. היא יותר עצבנית, בחלקה יותר קיצונית, ואותו מקרה הוכיח שבקרבנו מחבלים יהודים המוכנים בכל רגע לממש את האספירציות החזוניות ולהרוג את מי שעומד בדרכם, כולל ראש ממשלה. זה קרה פעם, וזהו - עברנו קו אדום ואי אפשר לחזור".
מי חשב לפני 30 שנה שסטודנט מאוניברסיטת בר־אילן, גם כזה שהוא בעל דעות קיצוניות, ירים נשק ויהרוג את העומד בראש המערכת. זה נושא המעסיק גם כעת את פרופ' ידידיה שטרן, שהיה דיקן הפקולטה למשפטים, שממנה יצא הרוצח.
הרבנים נתנו היתר?
"יגאל עמיר רצח את ראש הממשלה ממה שראה כמניע דתי. הוא סיפר שרבנים נתנו לו היתר", אמר השבוע פרופ' שטרן. "הגורמים שנותנים לקיצוניות ולפונדמנטליזם דתי לפרוח קיימים גם כיום, אבל אז היה בנוסף שורש פוליטי כמו סוגיית הסכמי אוסלו, היחסים עם הפלשתינים, סוגיות שכרגע פחות מטרידות, אבל במקומן יש חזית רחבה.
"בעיני רבים רה"מ נתניהו הפך לדמון מסוכן, ומהצד השני של המפה יש כאלה המכונים 'בוגדים'. מצב של ריבוי חזיתות מקשה להבין מהיכן תגיע הסכנה. זה יכול לגרום לאנשים לחשוב שאין ברירה אלא לקחת את החוק לידיים, וקיים סיכון ממשי לפגיעה באישיות משטרית, או במישהו המחזיק בעמדת כוח, וזה צריך להדיר שינה מעינינו".
על פי סקר שנערך על ידי "המכון למדיניות העם היהודי" בראשות פרופ' שטרן, 81% מכלל הישראלים חשבו שרצח פוליטי מרחף באוויר, ו־52% מתוכם משוכנעים שקיים סיכוי גדול שזה אכן יקרה.
"במשך 30 שנה אפקט רצח רבין היה משמעותי", פרופ' שטרן משוכנע. "מצד ימין עברנו את ההתנתקות שהיתה רגשית ושברה חיי רבים. בצד שמנגד, מאות אלפים חשבו שגונבים להם את הדמוקרטיה. גם אם היתה אלימות לא היה רצח, או ניסיון לרצח של אישיות בכירה, רק שלא לעולם חוסן, בוודאי לנוכח השיח שמחריף".
אבטחה צמודה לשר
כשעמר בר־לב שימש השר לביטחון הפנים, הספיקה פגישה עם תת־מזכירת המדינה האמריקנית ויקטוריה נולנד, ובעקבותיה ציוץ שלו "היא התעניינה בין היתר באלימות המתנחלים", כדי שהשב"כ יצמיד לו אבטחה.
"גורמים מוסמכים הגיעו למסקנה שאני צריך להיות מאובטח", אומר בר־לב, שכיהן כשר במשרד לביטחון הפנים עד דצמבר 2022. "זו אווירה שבה כל אחד יכול לאיים ברשתות החברתיות ולהפיץ את האיום, ואף אחד לא מבטיח שזה יסתיים רק באמירות".
בר־לב משוכנע שאם קיים איום, הוא מגיע בעיקר מצד אחד במפה הפוליטית. "לא חושב שהאיום כנגד רה"מ נתניהו כזה גדול", הוא אומר. "אין סימטריה בין ימין לשמאל כמו שמנסים לעשות. הימין הקיצוני הרבה יותר אלים. אני לא מאמין שיש משהו מאורגן במובן של רצח פוליטי, אבל אם מדובר בזאב בודד, סביר להניח שהוא יגיע מהימין הקיצוני".
גם יתום, ראש המוסד לשעבר, חושב כך. "בימין החלק הקיצוני משפיע יותר. בטח כשמדובר במפלגות משיחיות שלטעמן יש להן קשר ישיר עם היושב במרומים והן מרשות לעצמן דברים שעלולים להביא לקרעים גדולים בחברה, וכתוצאה מכך להגברת ההסתברות שרצח כזה יקרה פעם נוספת".
דווקא מהצד השני של המפה נורו נורים על בית ראש הממשלה.
"קשקוש", אומר יתום, "לא היה סיכון, ולא משנה אם ביבי ורעייתו היו בבית. אי אפשר להשוות הצתת פחים למישהו עם אקדח שהגיע אל גבו של ראש הממשלה וירה בקור רוח מקפיא שלושה כדורים".
להגיע לנבחרי הציבור
צריך להזכיר שרק השבוע עמרם אגמון, טייס לשעבר, נידון למאסר על תנאי בגין עבירות הסתה כנגד ראש הממשלה, אחרי שפרסם בעמוד הפייסבוק שלו: "עד שלא אראה את ראשו הכרות מתגלגל על מדרגות ביתו ברחוב עזה, דמי לא יתקרר".
הפוליטיקאים האחרונים שהתנקשו בחייהם היו מהימין. השר רחבעם זאבי נרצח באוקטובר 2001, וב־2014 ח"כ לשעבר מהליכוד, יהודה גליק, נורה ונפצע קשה. נכון שבשני המקרים מדובר במחבלים ערבים, אבל זה רק הראה את הקלות שבה ניתן להגיע לנבחרי ציבור.
"לפני חודש, כשרצחו את צ'ארלי קירק, קיבלתי תזכורת כמה אני בר מזל, כי חטפתי ארבעה כדורים מטווח אפס", מספר ח"כ לשעבר גליק. "במקרה שלי הכתובת היתה על הקיר, באיומים שהופיעו בעמודי פייסבוק, ולצערי המשטרה זלזלה. אנשי ציבור בישראל חשופים, הם יעד קל וללא הגנה. בשבוע שעבר דיברתי עם ח"כ אלי דלל, שנדחף על ידי מפגינים, והוא סיפר שחש מאוים. הרבה אישי ציבור מסתובבים בתחושה הזו".
מספיק מטורף אחד.
"האחד לא צומח מכלום, אלא מאווירה לא בריאה", מוסיף גליק. "בזמן המלחמה אמרו שצריך להתאחד מול האויב ושהקרע הפנימי יחכה, אבל כשהמלחמה זזה זה הזמן של הנהגה אחראית לדאוג שהאווירה תירגע והשיח יהיה מכבד".
בתוך ים של שנאה וכעס, קשה לעלות על עקבות הרוצח הפוליטי. "אני מניח שיש אנשים במדינה שיכולים לתקוף או לרצוח אישים מאובטחים", אומר שלמה הרנוי, שהיה מפקד היחידה לאבטחת אישים בשב"כ ובין היתר שמר על רבין ז"ל ועל נתניהו.
"המצוקה, הייאוש וחוסר האונים שחשים רבים, כמו גם קבוצות שנפגעו על רקע המלחמה, עלולים להוביל בודדים לבצע רצח. במגזר היהודי היכולת לסכל בעייתית, בעיקר בבודדים, מאחר שלגביהם לא קיים בדרך כלל מידע מקדים. עם זאת, מאז רצח רבין השב"כ והיחידה לאבטחת אישים נוקטים תפיסה שמטרתה כיסוי ומניעת איומים גם ללא מודיעין".
כשהמתועב "מצליח"
מבצעי רצח פוליטי על רקע אידיאולוגי מעוניינים בדרך כלל בשינוי, או במניעת מהלך שנראה בעיניהם הרסני. ד"ר יאיר יאסן, מרצה מן החוץ בתוכנית לניהול וליישוב סכסוכים של אוניברסיטת בן־גוריון, קמפוס אילת, חקר את הנושא.
"יש מחקר מפורסם של פרופ' אריקה צ'נוות מאוניברסיטת הרווארד", הוא מספר. "היא הראתה שכדי שמחאה לא אלימה תהיה אפקטיבית היא צריכה השתתפות המונית של בערך 3.5% מהציבור הרחב ובאופן עקבי. אלה מספרים שגירדנו במחאות הענק ב־2023. ואכן, כל מיני חוקים לא עברו, אבל לא כל מחאה יכולה להוציא המונים במשך זמן ממושך. לעומת זאת, המעשה המתועב, הנוראי והלא דמוקרטי של רצח רבין הצליח. למרבה האבסורד, הוא עצר את הסכמי אוסלו והביא לחילופי שלטון שמחזיקים עד היום".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו