העורך הראשי של עיתון הארץ חשף בהודעה לעובדי "הארץ" כי חיים לוינסון קיבל 200 אלף שקלים משרוליק איינהורן, אחד המעורבים בפרשת קטארגייט. לפי הודעת "הארץ", הוחלט לסיים את דרכו. לוינסון טען שהתפטר.
פרופ' איינהורן הפסיקה את הראיון אצל אופירה ולוינסון// קשת 12
"לעיתונאיות ועיתונאי הארץ שלום, אני מבקש לעדכן אתכם בהתפתחויות האחרונות בעניינו של חיים לוינסון", כתב העורך הראשי אלוף בן.
"לפני כמה חודשים, בעקבות תהיות שעלו לגבי שני מאמרים - אחד שכתב ואחד שתיווך - הוא הוזמן לשיחת בירור. הוא נשאל לגבי מאמרים אלו, והשיב שלא קיבל תמורה משום גורם שהוא, לרבות ידידו שרוליק איינהורן".
בן המשיך: "לפני ימים אחדים הגיעו לידי כתב הארץ בר פלג חומרים שמצביעים על קשרים כלכליים בין חברת פרספשן שבבעלות איינהורן לחברה בבעלות לוינסון. בעקבות המידע זומן לוינסון לשיחה והודה בקבלת כספים מאז 2019. בעקבות זאת הודעתי לו שלא ימשיך לעבוד בעיתון".
"הארץ דרש ודורש מעיתונאיו לשמור בקפדנות על כללי האתיקה המקצועית. בימים הקרובים נעדכן ונחדד את הדרישה לדיווח על עבודות נוספות".
לוינסון: "שימשתי ככותב צללים של חברי שרוליק בבלקן"
עם פרסום ההודעה של עיתוון הארץ, כתב לוינסון בחשבון ה-X שלו: "בדקות אלה מתפרסמת כתבה בהארץ על קשריי המקצועיים עם שרוליק איינהורן. עוד טרם פרסומה הודעתי למערכת על התפטרותי.
"עומד מאחורי כל המילים של הבוקר ומוסיף על כך גם את הדברים האלה: בשנת 2019, כדי לא להעלות לי את השכר בעיתון, אלוף בן עורך ״הארץ״ אישר לי לעשות עבודות מהצד. עבדתי בסמכות וברשות במגוון חלטורות ועבודות צד בתשלום: השתתפות בכנסים כמו של פורום קהלת, פאנלים בטלויזיה, הרצאות, רדיו, וכתיבת צללים עבור אנשים וארגונים.
"בין היתר, שימשתי ככותב צללים ומאמרים של חברי שרוליק איינהורן במערכות בחירות שהוא עבד בהם בבלקן. אני עומד מאחורי העבודות שביצעתי, כולן משעממות מתועדות וממוסמכות. העיסוק מהצד עם איינהורן הסתיים באמצע 2024 כשהתחלתי להגיש תוכנית שבועית בטלויזיה. כל הכתיבה שעשיתי לא הייתה קשורה בשום צורה לעבודה העיתונאית שלי. גם אותי תפסה פרשת קטאר בהפתעה. לא ידעתי שאיינהורן נותן שירותים גם לקטאר, והאמת שכעסתי מאוד. אילו ידעתי על הקשר, הייתי מנצל אותו כדי לקבל סיפורים וחומרים מהקטארים.
"בטח רתחתי על ההדלפה לבילד, במקום לעיתון הארץ. אמרתי את דעתי לו בפרטי, כמו שאמרתי בפומבי: קטאר היא דיקטטורה איסלאמית, לא הייתי עובד למענה כמו שלא הייתי עובד למען סין, פוטין, או הפלנגות בסודן. זה שיפוט מוסרי. לא פלילי. טעיתי טעות חמורה עליה אני מבקש להתנצל. טעיתי בכך שלמרות שהפסקתי את הקשר לא שילבתי גילוי נאות מלא.
"אמרתי את דעתי בעניין קטאר והחקירה. אני מאמין בנכונות דעתי בפרשת קטאר, שנוגעת גם לאנשים שאני מתעב, אבל הייתי צריך להציב לעצמי סטנדרט עיתונאי הרבה יותר גבוה שלא יחשבו שדעתי מוטה ממשהו. כשלתי ואני מתנצל על כך. מעולם לא ביצעתי עבודה עבור קטאר וכאמור גם לא ידעתי על הקשר בין איינהורן לבינם. ביקרתי את קטאר - והדברים מתועדים ומצולמים - איפה שהיה צריך לבקר, ושיבחתי איפה שהיה צריך לשבח".
"מלאכת הכתיבה היומיומית כבר לא מדברת אליי"
בהודעת הפרידה מעיתון הארץ שפרסם הבוקר (חמישי) חיים לוינסון, הוא כתב: "אני עוזב את "הארץ" אחרי 17 שנים. הצטרפתי ב-2008 כשדב אלפון הגיע כעורך חדש. עברתי תפקידים: מנהל (כשלתי כישלון טוטאלי), כתב שטחים, כתב פוליטי, טורן ופרשן מדיני. אין משהו בחיים שעשיתי 17 שנים ברצף. אני בהארץ יותר מהחברה שהייתה לי הכי הרבה זמן, יותר שנים מששרדתי בישיבה.
"העיתון הוא המנוע של היקום הליברלי בישראל, נלחם נגד הברית הקלפטוקרטית-חרדלי"ת-כהניסטית. היה לי את הכבוד לעבוד בו. אני אוהב שהארץ הוא "קולקטיב עריכה" - מקום שנותן חופש אדיר לעיתונאים.
"למה אני עוזב: בשנה האחרונה לקחתי על עצמי להיות הפרשן המדיני, מתוך תקווה למצוא את חדוות העשייה שאבדה. אבל אחרי 25 שנה בעיתונות - מלאכת הכתיבה היומיומית כבר לא מדברת אליי כמו שהייתה. פעם חיכיתי למוכר העיתונים, תייקתי כל מילה. מתישהו הפסקתי. כשהבחנתי שאני כבר לא מחכה ליד המסך לראות שמה שכתבתי התפרסם, הבנתי שזה הזמן להמשיך הלאה.
"לכתוב בעיתון היה החלום הכי גדול שלי. אבל יש לי חלומות נוספים, בעיקר בתחום הכתיבה. תאלצו להמשיך לסבול אותי על המסך ובעוד מקומות. תודה ענקית לכל הקוראים - בלעדיכם, אני כלום. כותב בלי קוראים זה כמו בריכה בלי מים. אתם הגשמתם לי את החלום".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו