הספורט הלאומי של הקנאים למינהם, הוא לחבוט בתל אביבים. לכאורה היה פה שבעה לאוקטובר ואחים אנחנו, אבל בפועל זה לא משנה מה התל אביבים יעשו תמיד תהיה ראקציה מבחוץ. פעם זה הומואים, פעם זה אוכל לא כשר, פעם זה שמאלנות, פעם זה אוטובוסים בשבת, פעם זה הפועל תל אביב ופעם אחרת זה תפילין ליד בית ספר. עכשיו זה ליל כל הקדושים, הלוואין בשפת הלעז.
צריך להבין, תל אביב היא הרפרנס של מדינת ישראל. וטוב שכך, כי היא העיר הליברלית, הנאורה והיצרנית ביותר במדינה בה אנחנו חיים. תל אביב כל כך בטוחה ביהדות שלה, בישראליות שלה שגם אם כמה ילדים קנו דלעת והלכו לבקש ממתק או תעלול, זה לא ימנע מהם לחגוג גם בר מצווה, גם לשרת בצבא וגם לשלם פה מיסים. אל תדאגו, הציביון לא יפגע ואת המיסים של אלה שחוגגים הלוואין, ישמחו לקחת בבני ברק לחגיגות פורים.
ברור שמדובר בצביעות. עשרות גברים ישראלים התחתנו והקימו משפחות עם נשים ממוצא רוסי ואוקראיני. מי שמסתובב באשדוד יכול לראות ילדים שקוראים להם ואדים אבוטבול שחוגגים גם נוביגוד וגם ראש השנה, ותסתכלו השמיים לא נפלו.
ומה עם כל הישראלים החביבים שהביאו לארץ לחיים של עושר ואושר, תאילנדיות שמביאות להם ילדים לא יהודים על פי הדת אבל ישראלים לכל דבר. הם פשוט גרים בפריפרייה ומצביעים לביבי או בן גביר, אז זה כבר לא התבוללות או חלילה פגיעה בצביון היהודי. זה פולקלור.
תופעה שולית כמו חגיגת הלוואין בקרב האוכלוסיה היהודית בגולה וגם פה, לא תסכן כמובן שום דבר: לא יהודי ולא ישראלי, אבל כשאתה רדוף רגשי נחיתות, קנאה עזה לכל מה שליברלי, מכיל ומקבל את האחר אתה גם יודע בתוכך שבסופו של דבר אולי עין לירושלים צופיה אבל הלב רוצה לתל אביב. וכך גם המנהג המשעשע הזה, הופך גם הוא כלי לניגוח בתל אביביים. לא נורא, ברוכים תהיו בצל קורתנו.
טור תגובה לאלי ברק שכתב נגד חגיגות ליל כל הקדושים
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו