חגי שטדלר: "ישראלים תמיד צריכים לעבוד פי שתיים יותר קשה - אתה צריך לתת סיבה טובה לקנות ממך"

איש העסקים חגי שטדלר, שותף מנהל בקרן A.P. Partners, הגיע לשיחה עם עידן טנדלר בפודקאסט "בשביל ישראל". שטדלר שוחח על ההשקעות של החברה שלו במפעלים שמייצרים מוצרים ייחודיים ושפועלים באזורי העימות של ישראל.

"אנחנו מתעסקים במפעלים שמייצרים מוצרים ממשיים, אבל כאלו שיש להם ערך מוסף ואין דומה להם במפעלים בחו"ל. למפעלים כאלו יש יכולת להתפתח ולגדול בחו"ל בעקבות הערך המוסף של המוצר הייחודי שלהם. זה חשוב, כיוון שמבחינת מחיר ישראל אינה מקום זול, וכן גם מבחינת ייצור של מוצרים רגילים ללא ייחוד - אז יש המון מפעלים יצרניים בכל העולם. לכן מפעל ישראלי יכול לבלוט רק במקרה שיש לו מוצר עם ערך מוסף".

"הנקודה הזו נכונה עוד יותר אחרי שבת שמחת תורה ה-7.10", הוסיף שטדלר. "יש לי חבר טוב, איש עסקים לא יהודי מחו"ל. אחרי שבת שמחת תורה הוא אמר לי: 'אתם הישראלים גם לפני כן הייתם צריכים להתאמץ פי שניים מכל גורם אחר בעולם, וכעת אתם תצטרכו להתאמץ פי ארבעה'. האיש הזה צודק".

כדי להמחיש את המפעלים עליהם הוא מדבר ובהם הוא משקיע, הביא איש העסקים דוגמה מהמפעל "טופ גאם". "מדובר במפעל שנמצא בעיר שדרות ומייצר תוספי תזונה מתוקים - כלומר, אם כבר אתה לוקח תוסף תזונה, אז תהנה מזה. המיקום המיוחד של המפעל גרם לנו להעלות תמונות שלו ממשיך לעבוד גם אחרי שבת שמחת תורה ה-7.10".

"לקוחות מכל העולם רוצים בסוף לדעת שלמרות המלחמה אתה ממשיך לייצר, ולכן העלינו בהקשר לכך סרטון טיקטוק שבו המכונות נראות עובדות. אגב, כשפתחנו את המפעל לראשונה אחרי שבת שמחת תורה, נכנסנו אליו עם אקדחים שלופים, כי היה איום שיש מחבלים במפעל".

ייצור זרעים תחת אש

"יש לנו עוד חברה שמייצרת זרעים של פלפלים ומלפפונים. שמה של החברה הוא 'הרמוניז', והחממות שלה נמצאות בנתיב העשרה. האנשים שלנו בהתחלה בכלל לא יכלו להיכנס לשם להוציא את הזרעים, ואחר כך הם עשו זאת תחת אש".

"אחד העובדים עשה זאת אחרי שמשפחה לידו מהמושב נרצחה ואחרת נשרפה, והוא ניצל בעור שיניו. עכשיו זו חברה ייחודית ש-95 אחוז מהתוצרת המיוחדת שלה נמכרת בחו"ל ומוערכת מאוד על ידי הלקוחות. המפעל הזה עומד עוד מעט להוציא מוצר חדש: מלפפון שרי - מלפפון בגודל עגבניית שרי שאוכלים בביס אחד".

"מבחינתי, מפעלים במקומות כאלו, עם החדשנות המיוחדת שלהם, מהווים גם כן את זכות הקיום של המדינה. מדינה אינה רק צבא, אלא גם ייצור וגם מדיניות. את כל הדברים האלו גם כתב ראש הממשלה שלנו בנימין נתניהו בספר שהוא הוציא פעם, ושנקרא 'מקום תחת השמש'. גם הוא אמר שמדינה לא יכולה להתקיים אך ורק על צבא".

מסר לגרטה

"באותו אופן, יש לנו מפעל מטורף ברמת הגולן שמייצר פטריות כמהין בטעם וברמה יותר גבוהה מאלו שגדלות בצרפת ובגרמניה. הייתי אצלם בביקור לקראת סוף המלחמה עם איראן, והם עבדו בשטח כשכל פעם שהם שמעו שריקה חדה, הם הסתכלו למעלה לראות אם לא נופל עליהם כטב"מ".

"אחרי הביקור אצלם המשכתי לבקר בחברת 'זוגלובק' שגם בה אנו משקיעים. נסעתי אליה בכביש הצפון שהיה נטוש, ורק זאבים ושועלים היו עליו. הגעתי למפעל וכולו שוקק חיים. מדובר במפעל שנמצא בערך 200 מטר מהגבול. המפעלים האלו ביישובים האלו הם מה שנותן עוצמה למדינה".

"אם הייתי צריך לשוחח עם פעילת הסביבה והשלום גרטה, הייתי אומר לה שבישראל מייצרים דברים מדהימים שהעולם לא יכול בלעדיהם, ואילו מנגד - שתברר מה חמאס וחיזבאללה נתנו לעולם. אני צריך גם לציין כמה תוהו ובוהו שרר במדינה בשנים האחרונות, ואיך הבלנדר הזה והלחץ ייצרו יהלומים בתעשייה".

"היתה לנו הקורונה, הבחירות שלא נגמרות, הקרע סביב הרפורמה המשפטית, המלחמה עכשיו - ובכל זאת הכלכלה פעלה בתוך כל זה ועשתה דברים נפלאים".

"חמאס משחק מול שער ריק"

חגי שטדלר גם ביקר בחריפות את כישלון ההסברה של ישראל ואת התמשכות המלחמה ללא סוף. "בכל הנוגע להסברה ולקשרים מדיניים בעולם, שגם התחום הזה חשוב לקיומה של המדינה - כמו שראש הממשלה בנימין נתניהו בעצמו כתב. כוונתי להסברה של עמדת ישראל. כאן חמאס משחק מול שער ריק. ההסברה שלנו היא כישלון מובהק".

"כל מסבירן טוב היה צריך להיות מפוטר מהתפקיד שלו. הבעיה הזו גדלה כשאנחנו מתמודדים עם מדינות כמו קטאר ואחרות, שמשקיעות המון בהסברה נגד המדינה. אפשר להחזיר מלחמה עם ישראל לא פרייר, אבל לא עושים את זה".

"כמו כן, ההתמשכות של המלחמה היא בעיה. בהתחלה כולנו תמכנו בלחימה בחמאס, בחיזבאללה ובאיראן, אבל צריך להגיע לנקודה שעושים בה סוף. ישראל פגעה קשות בחמאס וחיסלה את רוב הכוח שלו, וכן פגעה קשות בערים ברצועה. היא פגעה גם בחיזבאללה ובאיראן".

"בשלב הזה צריך לעשות סטופ, ועוד בנקודה שיש לנו תמיכה בינלאומית. אי אפשר להמשיך להילחם כל הזמן, במיוחד שלא ניתן להכריע ארגונים כאלו שהם מבטאים עמים. כאן נראה שיש התמכרות לרעיון לא אפשרי".

"כמו שההתמכרות להסכם השלום ולהסכמי אוסלו הייתה טעות - כי שלום לא עושים בזבנג וגמרנו, אלא בתהליך איטי וארוך - כך גם לא ניתן להשמיד דעות עממיות לאומיות. ההתמכרות לרצון הזה לחסל את העמדות האלו לא שונה במהותה מההתמכרות לעשיית שלום בכל מחיר. גם זו טעות וגם זו טעות, ולכן צריך למתוח נקודה שבה מפסיקים את המלחמה. הרי השגנו ניצחון גדול ומטרות רבות מאוד".

איש העסקים ציין גם כי ישראל נכנסה למלחמות אחרי שהתחוללו בעם קרעים שגרמו לאויב לחשוב שנחלשנו לאומית. עוד הוא ציין שיש להתקדם עם המדינה ממציאות של ברית גורל - קרי, המציאות שרודפים את כולנו ורוצים להרוג אותנו - לברית של ייעוד, במסגרתה ישראל מייצרת לעצמה משמעות חיובית שלאורה היא פועלת בעולם.

"מלחמת לבנון השנייה, כמו גם מה שקרה בשבת שמחת תורה ה-7.10, קרו אחרי קרעים לאומיים קשים - אז זו הייתה ההתנתקות, והיום זה הייתה הרפורמה המשפטית. מה שקורה זה שהאויב מזהה אצלנו חולשה ותוקף אותנו".

מברית גורל לברית ייעוד

"אני חייב לציין, ביחס למציאות הזו, גם שינוי שהחברה הישראלית צריכה לעבור. אנחנו צריכים לעבור ממציאות של ברית גורל לברית ייעוד. כלומר, במקום לחיות בתודעה שכולנו אחים ואת כולנו רוצים להרוג ולכן אנחנו יחד, עלינו לראות מטרה משותפת שכולנו מתקדמים אליה. מדובר במטרה כזו שמחברת את כל המגזרים", אמר.

כשהוא מתייחס לכוונתו לברית ייעוד חדשה, הסביר חגי שטדלר כי הוא לא מבקש מהמחנות השונים במדינה לוותר על עמדותיהם, אלא להקשיב לאחר, להבין אותו ואת הגוון שלו, ולפעול יחד תוך הגעה להסכמות רחבות לפני עשייה של פעולות דרסטיות.

"אחת הבעיות המרכזיות היום במדינה, שצריך לשנות, קשורה לכך שכל צד עסוק בצד שלו בלי לראות את העמדות והכוונות של הצד השני. בעם ישראל יש גוונים וגווני גוונים, ולמעשה אפשר להגיד שכל עמדה בעולם מיוצגת במדינה. אלא שצריכה להיות אהבה, צריך שלכולנו יהיה ייעוד אחד שיאחד אותנו מעבר לכל המחנות השונים".

"לצערי, היום אין מישהו כמו הרב קוק שידע לזהות את האמת שיש גם בצד של אנשי הקיבוצים שמרדו בעולם הדתי חרדי. מבחינת עמדות הוא היה יריב גדול ומתנגד גדול שלהם, אבל הוא ראה את צד האמת שיש בהם ולה הוא רצה להקשיב ולקבל אותה".

"זו גם הסיבה מדוע אני ואחרים הפגנו בקפלן כנגד הרפורמה המשפטית. רצינו להביע את ההתנגדות שלנו למהלכים דרמטיים חד צדדיים שנעשים תוך כפייה, ולא בהסכמה רחבה. אותו דבר אגיד אם תקום כאן ממשלת שמאל שתרצה לפנות יישובים - גם במקרה הזה אגיד שאסור לפעול אלא מתוך הסכמה לאומית רחבה".

"הנקודה הזו של הקשבה והליכה קדימה יחד מחייבת גם עצימת עיניים מהבעיות שאתה רואה בצד השני. מנחם בגין ז"ל ידע, כשהיה ראש ממשלה, לא להתנקם באנשי מפא"י שבשעתו רדפו את אנשי האצ"ל. הוא ידע להצביע על הטוב הרב שהיה בעשייה שלהם. את היכולת הזו צריך לפתח היום במדינה".

"היהדות תפסה צד פוליטי"

"הכוונה היא שיהיה רעיון משותף, ברית ייעוד, שבה לא יבוטלו דעות של הצד השני אלא תהיה אליהם הקשבה, וכל פעולה תיעשה בהסכמה לאומית רחבה. אני גם אומר את זה לצד השני: ברור שיש בעיות במערכת המשפט שצריך לפתור".

"אגב, גם המציאות הזו שהיהדות כאילו תפסה צד פוליטי והפסיקה להיות בסיס לכל החברה בישראל - זו בעיה. זה כשל שחלקים גדולים מהעם לא פתוחים לתלמוד ולגמרא ולעשייה הרוחנית הענפה של עם ישראל במשך אלפי שנים. מדובר בחיבור לעולם תרבותי רוחני, כשאני אגב לא רוצה להחזיר בתשובה מישהו. הכוונה היא שמדובר במשהו ששייך לכל העם ולא רק לחלק בתוכו".

"כמובן, כדי להחזיק בעמדה כזו צריך לוותר על להגדיר את עצמך לפי מחנה מסוים מימין או משמאל. כשאתה משייך את עצמך למחנה, לקבוצה, אתה כבר מאבד את העצמאות הרוחנית רעיונית שלך. אתה כבר לא יודע להיפתח ולראות צדדים טובים גם בעמדות של אנשי הצד השני, וזו טעות קשה".

"למשל, יו"ר דירקטוריון של חברה יטעה מאוד אם כל שאר הדירקטוריון יסכים איתו כל הזמן - זה לא יקדם אותו ולא יאפשר לו לבחון דברים בצורה רחבה יותר", הסביר.

בהמשך התייחס איש העסקים לסירוב של הציבור החרדי להתגייס ולשאת בעול הצבאי ובשאר התחומים במדינה, וציין שזו בריחה מלחיות בעולם אל מצב דומה לזה שהיה בו בתורה דור המדבר. גם דור המדבר, לדבריו, סירב להיכנס ארצה ולחיות בתוך העולם, וזה היה החטא שלו.

"ראשית, צריך להגיד שהיום יש בצה"ל חוסר בלוחמים, ולכן חבר שלי בגיל מבוגר - עוד מעט סבא, שכבר שוחרר מהשירות הצבאי - חזר למילואים, כי התקשרו אליו ואמרו לו שאין מי שיילחם, אין מספיק חיילים".

"כאן גם הביקורת שלי על העולם החרדי. התורה היא לא רק לימוד תורה, אלא חיים בתוך המציאות ותיקון שלה. לשם כך צריך לפעול בתוך המדינה, גם להילחם. זו המשמעות של התורה מבחינתי, וכך גם היה בעבר של עם ישראל. דוד המלך לא הסתגר בישיבה למשל, אלא לחם במציאות והוביל את העם".

"באופן דומה, משה רבנו כועס מאוד על אנשי שבט ראובן וגד כשהם הציעו כי הם יחיו מעבר לירדן במקומות שכבר נכבשו על ידי משה רבנו. משה צעק עליהם ואמר: 'אחיכם ילכו להילחם ואתם תשבו כאן?' זו הביקורת שלי על החברה החרדית".

"הבן שלי שלומד במכינה קדם צבאית ויצא להילחם - אז מבחינתי התורה שלו הרבה יותר משמעותית מחרדי שמסתגר בבני ברק. עם זאת, ברור לי שאסור להכניס חיילים לבני ברק ולרדוף אחרי צעירים חרדים בצורה ממשית. צריך לבטא מולם את הביקורת שלנו".

"אגב, יש גם המון חסד ועשייה טובה בעולם החרדי שאסור להכחיש אותה ולהתעלם ממנה. אם פעם אפול ברחוב, אז אשמח שזה יהיה בעיר חסד כמו בני ברק, שישר ייגשו אלי ויסייעו לי ויטפלו בי. את העשייה המרגשת הזו אני חושב שצריך להעריך ולהודות עליה, ואף לחקות אותה. אבל מנגד, ההימנעות שלהם מנשיאה בעול היא דבר חמור מאוד".

אופטימיות לעתיד

בסוף דבריו ציטט שטדלר את דברי ראשת הממשלה גולדה מאיר, שאמרה כי ליהודים אין אפשרות להיות פסימיים אף פעם, וחזר ואמר כי "אם נדע לראות את 80 אחוז ההסכמה בין הצדדים - את הרוב המשותף לכולנו - אז נוכל להתקדם".

"אני אופטימי ביחס לכך, כיוון שאני רואה את הדור הצעיר, את החברה שנלחמים כעת בעזה, ואני נדהם מהם. מדובר בצעירים שלמרות כל הטרלול בתקשורת שהם גם שומעים, ולמרות כל הקרעים, הם ממשיכים הלאה - וזה ממלא אותי באופטימיות שהם יתגברו גם על הקשיים בתוכנו בהמשך", סיכם.

תמלול ועריכה: אסף גולן