אתם, עם ישראל בארץ ובתפוצות, הייתם קרקע של אמון עבור כל משפחות החטופים וסימנתם את אופק התקווה בדרך לשחרור, שיקום וריפוי. המאבק שלנו עוד לא תם.
עבורנו, בני משפחות החטופים החללים, השמחה שבהשבת החטופים התערבבה עוד באותו יום בהבנה כי ההסכם שנחתם איננו מקוים במלואו, בחוסר אונים גדול ובחרדה רבה מההווה ומהעתיד.
ענת אנגרסט: "מתן דימם בין חיים למוות, התמודד עם חקירות אימה במנהרות" // מטה משפחות החטופים
אנחנו צריכים אתכם כדי להמשיך ולתמוך בנו, כדי להמשיך ולדרוש את קיומו המלא של הסכם טראמפ, שלא כלל רשימות או פעימות, אלא נועד לשחרר את כל 48 החטופים יחד עם סיום המלחמה ובניית הסדר מדיני ארוך טווח עם ערבויות בינלאומיות. כעת אנחנו בחלון הזדמנויות היסטורי - ואל לנו לוותר עליו.
אני חרד כי אני לא מאמין. אני כמובן לא מאמין לחמאס, שהוא ארגון רשע שדרך השקר היא חלק מהטרור המתמשך שלו, אבל אני גם חושש מהאינטרסנטים הרבים שהם חלק מההסכם, שלא בהכרח רואים את טובתנו, וגם מממשלת ישראל.
שורד השבי עמרי מירן: "אני מתכוון לעשות כל שביכולתי, כדי להשלים את המשימה - עד השבתו של החטוף האחרון" // מטה משפחות החטופים
גרירת הרגליים בשנתיים האחרונות עלתה בחיי 44 חטופים וחטופות שיכלו להיות בבית, עלתה בסבל ובסיכון אדיר לחטופים שהוחזקו בעזה ובסבל ובחרדה לכולנו.
הבאת 13 החטופים לקבורה מכובדת בישראל, בתאילנד או בטנזניה היא חובה אישית וגם חובה לאומית. אנחנו ניצבים מול קבר פתוח ומול פצע פתוח - כמשפחה, כקהילה וכעם.
עבור כל משפחתנו יהיה ערך גדול בהבאת אחי דרור לבארי. בפתרון החוסר המטריד הזה, שבו יש חלקת אדמה עם שלט "כאן ייקבר" שתחתיו אין שום דבר. אני וההורים שלי והילדים של דרור ויונת זכאים לזה וזקוקים לזה בתהליך האובדן והאבל שלנו. מגיע לנו להשתחרר ממשחק הכוחות האכזרי של חמאס.
וגם עבור כל עם ישראל יש ערך עצום בהחזרת החללים. חטיפת החללים התרחשה כתוצאה ישירה של המחדל, ההפקרה והתבוסה של 7 באוקטובר, והימלטות הרוצחים עם החללים נעשתה באין מדינה בדרך. כל עוד לא יוחזרו כל חללי השבת השחורה - היום ההוא לא ייגמר. זאת האחריות הברורה ביותר של הממשלה כלפינו.
תעזרו לנו לדרוש את המובן מאליו. תמשיכו איתנו במאבק.
אלעד אור הוא אחיו של החטוף החלל דרור אור, המוחזק ברצועה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו