פרס עיטור נשיא המדינה מוענק בשעה זו לתשעה זוכות וזוכים על "תרומה ייחודית למדינת ישראל ולעם היהודי".

הפרס, שנוסד על ידי הנשיא לשעבר שמעון פרס ז"ל ב־2012, יוענק כדי להוקיר ולהכיר תודה ממלכתית לדמויות המשקפות את רעיון הישראליות במיטבה: שילוב של חדשנות, חזון ואחריות מוסרית. בין הזוכים גם מו"ל "ישראל היום", ד"ר מרים אדלסון.

״אמרתי להם (לחטופים) כשכולם ישתחררו אעשה ארוחה לכולם" אמרה ד"ר אדלסון בנאומה. ״הייתי רוצה לשתף את הפרס עם בעלי, שלדון אדלסון שהיה שותף שלי לאורך כל חיי".

״אני ניצבת כאן היום מולכם ומול דגל המדינה שאני כה אוהבת בהתרגשות עבודה ובענווה גדולה" אומרת אדלסון. "זו הזדמנות לעמוד כתף אל כתף עם אנשים מעוררי השראה מכל תחומי החיים, שכל אחד מהם מהווה עדות חיה לאופייה של החברה הישראלית".

"ציונות היא ניצחון יום-יומי של הרוח על החומר, של הנחישות מול סיכויים קלושים. של הכרעת האויב והשגת חברים חדשים בקצוות העולם. זו הציונות שהביאו את הוריי היקרים ארצה. הציונות הובילה אותי למכון הביולוגי בנס ציונה. משם, היה זה טבעי שאבחר בקריירה ברפואה. התמחיתי ברפואה פנימית, ואז בחדר המיון. למדתי שחיי אדם תלויים לא רק בידיים מיומנות, אלא בלב פתוח״.

היא התייחסה גם למלחמה בעזה ואמרה כי ״לפני שנתיים גם אני צללתי לתוך מצולות הטראומה של המלחמה בעזה. עשיתי את מה שיכולתי על מנת לסייע. לא לבשתי את מדי צה״ל, השארתי זאת לנכדיי. גם בחלוק הרופאה לא היה צורך, הייתה לי הזכות לעזור בהעלאת המודעות באמריקה. במשבר ההומניטרי האמיתי - החטופים. כמו כולנו, לצד היגון העמוק על אלה שאבדו, היה לי את הסיפוק העצום להביט בהם יוצאים אחד אחד מגיהנום המנהרות - משוועים לגן עדן״.

ד"ר אדלסון שיבחה את הנשיא הרצוג גם. "כבוד הנשיא הרצוג. במהלך כל המשבר החוקתי והמלחמה הפגנת אומץ ומסירות הן בישראל והן בזירה הבינ״ל. אתה מעל הפוליטיקה, אך בחרת לא להימנע וכן להיאבק למען הטוב כשהיה צריך. מי ייתן ותמשיך להנחות אותנו בזמן שהמדינה מחלימה מפצעיה״.

רגעים לפני תחילת הטקס, נשיא המדינה הפגיש בין ד״ר מרים אדלסון שפעלה להשבת החטופים לבין שורדי השבי מתן אנגרסט ושגב כלפון.

ד״ר אדלסון ידועה כמי שפעלה רבות להשבת החטופים ובמפגש המרגש שנערך בלשכת הנשיא, שורדי השבי והוריהם הודו לאדלסון על פועלה בנושא.

אחרי המהומה בפתיחת מושב החורף בכנסת, הנשיא פתח את נאומו בדברי שבח לנשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית. ״האל ברא את העולם אבל השאיר לנו, בני האדם, את המשך היצירה על מנת לשפר אותה במילותינו ובמעשינו. אנחנו שמחים על כך שנשיא בית המשפט העליון יצחק עמית נמצא איתנו כאן״ אמר הרצוג.

הרצוג שיבח בנאומו את ד"ר אדלסון ומאבקה להשבת החטופים: "ד״ר אדלסון - רופאה, חוקרת, אשת חזון ומעש. אצל מרים הכל מתחבר לאישיות אחת יוצאת דופן. כרופאה, מירי הקדישה שנים לטיפול בנפגעי התמכרויות, יחד עם בעלה שלדון ז״ל שאף הוא היה איש חזון ומעש בכל רמ״ח איבריו. היא השקיעה משאבים עצומים למען הבטחת עתידו של העם היהודי ולמען עתידה של מדינת ישראל. מרים עמדה בחזית המאבק הציבורי למען השבת חטופינו, כשהיא מגייסת את קשריה בעולם ובארה״ב במיוחד, מצילה נפשות וקשובה למשפחות״.

רשימת הזוכים בעיטור הנשיא:

ד"ר מרים אדלסון

ד"ר מרים אדלסון נולדה בתל אביב וגדלה בחיפה. בצבא שירתה כקצינת רפואה, ולאחר מכן למדה רפואה במקביל ללימודי גנטיקה. לאחר לימודיה נסעה אדלסון לארה"ב, ושם התמחתה בטיפול בהתמכרויות. מחקריה שינו את דרכי הטיפול בהתמכרויות ובשיקום מטופלים - מה שהקנה לד"ר אדלסון מוניטין בינלאומי בתחום הטיפול בהתמכרויות.

ביחד עם בעלה המנוח שלדון אדלסון ז"ל, בני הזוג עסקו בפעילות פילנתרופית חובקת עולם בתחום החינוך למוסדות כמו יד ושם, פרויקט תגלית, תמכו במחקר רפואי והקימו את הפקולטה לבריאות באוניברסיטת אריאל - כמו מגוון רחב של מוסדות תרבות וזהות יהודית.

בני הזוג אדלסון הקימו את עיתון "ישראל היום", ומאז 2018 מכהנת ד"ר אדלסון כמו"ל "ישראל היום". לאחר מותו של שלדון ז"ל בשנת 2021, המשיכה ד"ר אדלסון את מורשתם הפילנתרופית.

במהלך השנה האחרונה בלטה ד"ר אדלסון בקידום המאמצים הבינלאומיים להשבת החטופים הישראלים.

עיטור הנשיא מדגיש את סיפור החיים הייחודי שלה, כמי ששלבה בין מחקר מדעי, השפעה ציבורית ומחויבות אנושית ופילנתרופית.

פרופ' אבי עורי

פרופ' אבי עורי הוא ממובילי רפואת השיקום בישראל ובעולם. עורי נולד ב־1948 וגדל בנתניה להורים שנמלטו מפולין במהלך מלחמת העולם השנייה. הוא למד רפואה כעתודאי, ובשנת 73' התנדב להישאר במילואים עוד שלושה ימים כדי שיהיה רופא במעוז חיזיון בתעלה.

במלחמת יום הכיפורים עורי נפצע קשה מלהביורי המצרים ונלקח בשבי לחקירות ולעינויים. החוויה האישית הולידה בו הבנה ששיקום נפגעים דורש טיפול כוללני - גוף ונפש. פרופ' עורי החל את דרכו במרכז השיקום בביה"ח שיבא בתל השומר והתמחה בנושא, עד שניהל את מרכז השיקום. בהובלתו הפך שיבא מוקד בינלאומי לידע ולניסיון בשיקום מורכב.

פרופ׳ עורי הקים מרכזי מחקר לשיקום פצועי טראומה ופיתח מודלים טיפוליים אינטגרטיביים ששילבו פיזיותרפיה, פסיכולוגיה והכשרה תעסוקתית ואשר הוטמעו בחברה האזרחית ובצה״ל.

השופט בדימוס ג'ורג' קרא

ג'ורג' קרא, מבני העדה הנוצרית־ערבית ביפו, הוא דמות מרכזית סמכותית ובולטת במערכת המשפטית הישראלית. קרא התחיל כעורך דין ואחר מכן התמנה לשופט בימ"ש השלום בתל אביב. פסיקותיו והישגיו הפכו אותו להיות מהראשונים מקרב האוכלוסייה הערבית אשר מונו לשופטים בביהמ"ש העליון.

לאורך שנותיו כחבר בית המשפט העליון נודע קרא בפסיקות שנשענו על אמונתו בשוויון הזדמנויות דמוקרטי, בהגנה על זכויות מיעוטים וביצירת איזון בין אינטרסים של מדינה, קהילה ואזרח בודד.

מעבר לכך, קרא הותיר את חותמו המשפטי דרך הכשרות שופטים צעירים ממגזרים שונים, קידם תוכניות לשילוב מערכתי של ערבים במערכת המשפט ולאורך כל שנות כהונתו על כס המשפט הציג קול בולט בדיונים על אתגרי השילוב החברתי.

הענקת העיטור מהווה הוקרה אישית וציון דרך חשוב בשילוב קהילות אזרחיות שונות בכלל מרכזי החיים הציבוריים בישראל.

גלילה רון־פדר-עמית

גלילה רון־פדר-עמית היא מבכירי סופרי הילדים והנוער בישראל. נולדה וגדלה בחיפה והחלה לכתוב בגיל 9. לאחר לימודי ספרות באוניברסיטה העברית החלה את דרכה כעורכת וכעיתונאית, ובהמשך ייסדה את אחת ממערכות ההוצאה לאור המובילות בתחום.

עד היום פרסמה רון־פדר-עמית יותר מ־400 ספרים, רובם לילדים ולבני נוער. חלקם תורגמו לשפות זרות ועובדו לטלוויזיה, לתיאטרון, ואף ליצירות מולטימדיה.

מעבר למספרים, יצירתה משקפת עולם ערכים של אהבת הזולת, אהבת הארץ, סבלנות, סקרנות ופתיחות תרבותית. גיבורי ספריה הם בעלי זהויות ישראליות מגוונות ומורכבות, עם כבוד לשורשים ויכולת התמודדות למול אתגרים אישיים וחברתיים עכשוויים.

רון־פדר-עמית ייסדה והובילה את העמקת החיבור בין הספרות למערכת החינוך דרך יצירת חוגי קריאה ומתן הדרכות למורים. גוף יצירתה ועשייתה לאורך השנים הרחיבו את השפעת ספרות הילדים והנוער מישראל ברחבי העולם כולו.

עיטור הנשיא משקף את ההשפעה שלה על עיצוב הישראליות וחינוך לתרבות ולקריאה בישראל.

פרופ' דינה פורת

פרופ' דינה פורת היא חוקרת מרכזית בתחום חקר השואה ואנטישמיות. פורת נולדה ב־1943 בבואנוס איירס ועלתה לישראל כילדה. את דרכה האקדמית החלה באוניברסיטת תל אביב והפכה לאחת הדמויות הבולטות בתחום חקר השואה.

פורת כיהנה כראש המחלקה להיסטוריה יהודית, וראש מכון קנטר לחקר יהדות אירופה העכשווית, וכיום מכהנת כהיסטוריונית הראשית של יד ושם.

נוסף על מחקריה, עוסקת פורת בהגדרת האנטישמיות ובפרקטיקות התמודדות עימה. במחקריה חושפת פרופ' פורת את הקשר בין ההיסטוריה היהודית לעולם העכשווי.

ספריה, מאמריה והדרכותיה הנחילו למוסדות ולחוקרים רבים כלים מחקרים, לימודיים וחינוכיים. עשייתה רבת השנים חיזקה את המודעות הציבורית לכך ששואה אינה רק עבר, אלא מורשת חיה המשפיעה על החברה הישראלית והיהודית בכל רחבי העולם.

ד"ר יוסי ורדי

ד"ר יוסי ורדי הוא אחד האבות המייסדים של תעשיית ההייטק הישראלית. עשייתו החלוצית הובילה לכך שישראל נמנית כיום עם המדינות המובילות בעולם. בראשית דרכו ייסד את חברת Mirabilis שפיתחה את תוכנת    ICQ,  ציון דרך בתקשורת דיגיטלית כלל־עולמית.

שייח' מוואפק טריף

מנהיגה הרוחני המוערך של העדה הדרוזית בישראל, מוביל דרך של מתינות וכבוד הדדי בין דתות וקהילות.  וכך גם מחויבותו העמוקה לברית החיים הייחודית בין העדה הדרוזית לכלל החברה הישראלית שהיא חלק ממנה, ולמדינת ישראל היהודית והדמוקרטית. שייח' טריף ביסס זה מכבר את מקומו כמנהיג בעל השפעה עמוקה על החברה הישראלית כולה, וכקול ציבורי המוקדש לבניית גשרים ולשותפות גורל ויעוד במדינת ישראל ובאזור כולו.

 שהשייח'  הפך לשם דבר עולמי בכל הנוגע למעמד הדרוזים באזור מאז החל לכהן כמנהיגה הרוחני של העדה הדרוזית בישראל. הענקת עיטור הנשיא מוקירה את שייח׳ טריף ובה בעת מבטאת הערכה עמוקה לבנותיה ובניה של העדה הדרוזית בישראל.

ד"ר מתיאס דופפנר 

מנכ״ל ושותף בקבוצת התקשורת הגרמנית הבינלאומית "אקסל שפרינגר". הוא אחד הקולות האמיצים והבולטים באירופה ובעולם במאבק ארוך השנים נגד תופעת האנטישמיות ובתמיכה נחרצת במדינת ישראל. דופפנר הטמיע בקונצרן התקשורת שבהובלתו עקרונות מוצקים של מחויבות למדינת ישראל, ברוחו של המייסד המיתולוגי - אקסל שפרינגר.

לצד פועלו התקשורתי, עמל לאורך השנים על חיזוק הקשרים בין גרמניה לישראל, תוך תמיכה בשיתופי פעולה מדעיים, תרבותיים וחינוכיים, ועידוד יוזמות המקדמות הבנה היסטורית ומוסרית של השואה ולקחיה. מאז השבעה באוקטובר ובמשך המלחמה, נקט צעדים פומביים וחסרי תקדים להפגנת סולידריות עם ישראל, והפך לסמל בינלאומי של מחויבות, אומץ ונאמנות לערכיה, גם בשעותיה הקשות ביותר.

מוטי מלכא

מייסד התזמורת האנדלוסית הישראלית, ומי שהעניק למוזיקה האנדלוסית-היהודית במה מרכזית במדינת ישראל. בזכות חזונו ופעילותו, המוזיקה שנולדה מתוך המפגש בין המורשת היהודית והמוסלמית שהגיעה ממרוקו.כמי שהוביל את המהפכה הרב-תרבותית בישראל ,מלכא יזם, הקים וניהל  מוסדות תרבות, פסטיבלים ואירועים לקידום המוזיקה האנדלוסית והפיוט היהודי.

כמו כן, מלכא היה למקימי התזמורת האנדלוסית, שזכתה בפרס ישראל בשנת 2006, ופועלו לאורך השנים, הפך את המוזיקה האנדלוסית לחלק בלתי נפרד מהפסיפס התרבותי של ישראל.