דרך דלת הסתרים: קולות המלחמה, הפרוטוקולים וההחלטות הדרמטיות

יומה הראשון של מלחמת ששת הימים, יוני 1967. תחת רעש ארטילרי כבד של הצבא הירדני, ממשלת החירום הלאומית שהוקמה זה עתה, אותה אחת שהכתירה את משה דיין לשר הביטחון הישראלי, מקיימת ישיבת ממשלה מתוחה במשכן הכנסת. דיון זה יקבע איך תתנהל המדינה הצעירה במהלך הימים הקרובים.

עם תחילת המלחמה, ההפגזות הירדניות בירושלים המערבית הצליחו לפגוע במשכן החדש, שנחנך באופן רשמי זמן קצר לפני כן - אחרי שנים בהן המוסד שכן בכלל בבית פרומין, ברחוב המלך ג'ורג' בבירה. כשברקע צלילי ניפוץ חלונות לצד רעשי סירנות שמגיחים מכל עבר, הובהלו השרים למקלט שנמצא בקומה הראשונה של המבנה, שהפך ברגע לחדר מלחמה מאולתר. בחדר, שגודלו כ-13 מ"ר בלבד, התקבלו החלטות גורליות של "ממשלת הליכוד הלאומי", וכן שם קראו השרים לשחרור ירושלים ולאיחודה.

"זוהי שעת כושר היסטורית", הצהיר השר מנחם בגין, שיזם את הישיבה. "אני מציע שעכשיו תחליט הממשלה לשחרר את העיר העתיקה מהשליטה הירדנית", הוסיף כשהוא מתעקש להעמיד את הנושא על סדר היום, על מנת להגיע לפתרון בסוגיה. ראש הממשלה לוי אשכול, מצדו, שימים ספורים לפני כן נשא ברדיו את "הנאום המגומגם", תמך במהלך שחרור העיר, אולם ביקש שלא להחליט על ביצועו באותה הישיבה. הוא אמר שיש "לשקול את התוצאות המדיניות שיש לזה", וציין ששוחח בנידון עם הרמטכ"ל, שטען כי "זה טעון מחשבה ודיון".

ההשלכות המדיניות לא היו היחידות שעוררו את דאגתם של שרי ממשלת האחדות, שהוקמה כמענה לתחושת הסכנה הקיומית אחרי תקופת ההמתנה; אלה דנו גם בהשלכות הביטחוניות שיגרור המהלך, באלה הדתיות ואפילו – בלגיטימציה לפעולות הממשלה. "אמרנו להם (לירדנים) שאם יהיו שקטים, לא נפגע בהם", אמר אשכול. "הם המשיכו, וזו אולי ההזדמנות להיכנס לעיר העתיקה". בתגובה, שר החוץ אבא אבן לא נשאר חייב. "האם בכיבוש יש פגיעה במקומות הקדושים?", הקשה. אז, השר בגין הדגיש ש"אם יהיו חילופי יריות, המקומות הקדושים עלולים להיפגע".

מתוך ההבנה הזו, השר יגאל אלון הציע תכנית מבצעית מותאמת לחששות שהועלו: "לכתר את העיר בכיוון נבי סמואל, הגבעה הצרפתית והר הצופים. ניתן להבטיח את כיבוש העיר העתיקה בלי להיתקל במקומות הקדושים שהם בעיקר בתוך החומה, אלא אם המטה הכללי לא יכול להפריש לכך מספיק כוחות בגלל הפעולה בסיני, כי שם הבעיה העיקרית".

מייד לאחר מכן, לקראת סוף הישיבה, עלתה גם סוגיית ירושלים המזרחית. "השאלה אם יש יכולת צבאית", ציין אשכול. "אפשר קודם כל לקחת את העיר העתיקה כדי להסיר את סכנת ההפצצות וההפגזות הבלתי פוסקות", הוסיף. שר השיכון מרדכי בנטוב, מצדו, הציע להוציא לפועל "קמפניה גדולה בעיתונות על הפצצת ירושלים", עוד טרם המהלכים הצבאיים.

הצצה לרגעים ולקולות

58 שנה אחרי אותם פרוטוקולים דרמטיים ורגע לפני פתיחת מושב החורף של הכנסת, ייחנך היום (שני) החמ"ל ההיסטורי שיאפשר הצצה לרגעים ולקולות שעיצבו את יעדי המלחמה דאז. בטקס ישתתפו רה"מ בנימין נתניהו ויו"ר הכנסת אמיר אוחנה. באמצעות חיישני מגע ותאורה משוכללים, קירות החדר יתעוררו לחיים, וכך גם מקבלי ההחלטות וביניהם לוי אשכול ומנחם בגין שנדרשים בסוגיות שונות, בתוכן גם סוגיית ירושלים.

אל המתחם, שכניסתו מלווה בקולות הדי פיצוצים, יכנסו המבקרים דרך דלת סתרים (שלצדה אזהרת טריגר להלומי קרב), ומעתה הוא יהיה חלק מהסיורים שמציעים במשכן.

"הכנסת היא המקום שבו התקבלו ההחלטות המכריעות והחשובות בתולדות המדינה", ציין יו"ר הכנסת אוחנה. "מדובר בפיסת היסטוריה ישראלית שכל אזרח צריך להכיר וכעת הוא ייפתח לקהל המבקרים באופן חדשני וראוי. אני מבקש להודות למנכ״ל הכנסת משה (צ׳יקו) אדרי על הובלת הפרויקט וכן לכל השותפים שהפיחו חיים בהיסטוריה הפרלמנטרית שלנו".