"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"הספרנית מאושוויץ", ניצולת השואה דיטה קראוס, הלכה לעולמה בגיל 96
בשנת 2014 השיאה את אחת משש משואות יום השואה ביד ושם • לפני ארבעה שנים יצא לאור הספר "הספרנית מאושוויץ" שנכתב אודותיה
דיטה קראוס. צילום: נטליה הירשפלד

"הספרנית מאושוויץ", ניצולת השואה דיטה קראוס, הלכה לעולמה בגיל 96

בשנת 2014 השיאה את אחת משש משואות יום השואה ביד ושם • לפני ארבעה שנים יצא לאור הספר "הספרנית מאושוויץ" שנכתב אודותיה

מערכת היום
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

ניצולת השואה אדית (דיטה) קראוס הלכה היום (שבת) לעולמה. דיטה הייתה הספרנית בבלוק הילדים באושוויץ, והדליקה משואה ביום הזיכרון לשואה והגבורה ב-2014. היא הייתה גיבורת הספר "הספרנית מאושוויץ" שתיאר את חייה במחנה ההשמדה בפולין.

דיטה קראוס נולדה בשנת 1929 בפראג בשם אדית פולאך למשפטן האנס פולאך ואליזבת. כשהייתה בת 10 פלשו הנאצים לצ'כוסלובקיה וסיפחו אותה. אביה האנס פוטר מעבודתו בשל היותו יהודי והוריה של דיטה שלחו את ביתם היחידה לכפר עם פתיחת מלחמת העולם השנייה עד שתחלוף הסכנה. בשנת 1940 חזרה אדית לבית הוריה וכעבור שנתיים גורשה המשפחה לגטו טרזיינשטט, שם לנה בצריף המיועד לבנות ועבדה בחקלאות, השתתפה בהעלאת מחזות זמר וציירה.

דיטה קראוס באושוויץ,

ציוריה של קראוס מופיעים עד היום במוזיאון היהודי בפראג ובשנת 1943, וכשנשלחה משפחתה לאושוויץ, היא הכריזה שהיא ציירת, מה שהוביל לכך שחייה ניצלו בהתחלה. אימה הלכה לבידוד ואביה נפטר לאחר שישה חודשים באושוויץ.

דיטה עצמה מונתה להיות הספרנית בספרייה הקטנה בבלוק הילדים. היא שמרה על הספרים המעטים שהיו ברשותה ונרדפה על ידי יוזף מנגלה. בשנת 1944 נשלחו מחצית מהילדים בבלוק לתאי הגזים ודיטה, שעברה סלקציה על ידי מנגלה, נשלחה לעבודות כפייה בהמבורג ומשם למחנה ברגן-בלזן, ששוחרר שבועות מספר לאחר הגעתה. אימה של דיטה נפטרה במחנה העקורים באזור כחודש לאחר סיום המלחמה.

דיטה קראוס, צילום: נטליה הירשפלד

דיטה הכירה את בעלה אוטו קראוס כששבה לפראג לאחר המלחמה. הם נישאו, עלו לארץ ושם הקימו משפחה של שלושה ילדים וארבעה נכדים. שניהם עסקו בהוראה במשך 30 שנה. בשנת 2014 השיאה את אחת משש משואות יום השואה ביד ושם ובשנת 2021 כתב אנטוניו איטורבה את הספר "הספרנית מאושוויץ" שנכתב אודותיה. היום היא הלכה לעולמה בגיל 96.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...