שאגות השמחה עם חזרת שורדי השבי אחרי שנתיים התחלפו כבר בסוף השבוע בקריאה לעזרה. משפחות רבות, ובהן של התאומים גלי וזיו ברמן, רום ברסלבסקי, גיא גלבוע דלאל ועוד, פתחו עבורם מימון המונים שיסייע בשיקומם.
אלון אהל מתאחד עם משפחתו בבסיס הקליטה ברעים
למעשה, המשפחות פונות לציבור כדי שזה יסייע להם ולמשפחתם להחזיק את הראש מעל המים. יש לציין שהמדינה נותנת לשורדי השבי מענקי חזרה וקצבה חודשית, אך אלה לא מספיקים. השורדים נמצאים בתקופה קשה וזקוקים לסיוע וליווי צמוד. המשמעות: ההורים ובני הזוג צריכים ללוות אותם ולא יכולים לחזור לעבודתם.
האבסורד הראשון הוא ששורדי שבי, על אף כל מה שעברו, מתמודדים עם פוסט טראומה, ראו מראות נוראיים בעת החטיפה, ראו את חבריהם נרצחים מול העיניים, ועברו תופת והתעללויות בשבי - ועדיין זכאים רק ל-50 אחוזי נכות.
אומנם עברו שנתיים מאז 7 באוקטובר, אבל הכנסת עדיין לא אישרה את הצעת החוק הממשלתית לתיקון חוק פדויי שבי וחטופים ששוחררו. הצעת החוק, שאושרה על ידי הממשלה ונמצאת בשלבי הכנה לקריאה שנייה ושלישית, נועדה להגדיל את ההכרה מ־50% נכות ל־100% נכות לצמיתות.
במצב הקיים היום כל שורד שבי קיבל מענק חד פעמי ראשוני בסך 60 אלף שקלים, ובנוסף תגמול בסיסי בסך של כ-9,000 שקלים בכל חודש למשך כל החיים.
על הסכומים האלה צריך להתעכב: היום בלתי אפשרי לחיות מ-9,000 שקלים בחודש. שכירת דירה, ארנונה, חשמל, אוכל, ביגוד, דלק - את כל אלה צריך לממן. אמנם יש הנחות וסיוע בנסיעות, אך הוא חלקי בלבד.
השורדים יצטרכו לפקוד בתי חולים ואנשי טיפול, והם צריכים רכב ובן משפחה שילווה אותם. כאמור, המשמעות היא הפסד ימי עבודה של בני המשפחה. בנוסף, יש חטופים שנותרו חסרי כל כמו שורדי השבי שנחטפו מהקיבוצים שאליהם הם לא חזרו - למשל גלי וזיו ברמן, עמרי מירן, מתן צנגאוקר ודוד ואריאל קוניו.
כל שב מקבל מימון מלא לטיפולים רפואיים, שיקום נפשי, טיפולי רפואה אלטרנטיבית, החזרי טיפולים, שיקום תעסוקתי, מימון לימודים, הנחה בתשלומי ארנונה חשמל ומים ועוד, וכן מענקים וזכאויות נוספות לבני המשפחה.
המשפחות שניהלו את המאבק להשבת יקיריהן זנחו את חייהן והתעסקו בהחזרת הבנים והבנות. המשפחות יהיו זכאיות ל-2,000 שקלים לנסיעות לאחד מבני המשפחה ול-4,500 שקלים לחודש לסיוע למשק בית. זאת למשך שלושה חודשים בלבד, כאשר בפני החטופים ניצב תהליך ארוך של שנים. בנוסף, בן משפחה של השב זכאי לתשלום קצבת אובדן הכנסה למשך חודשיים, כאשר קיימת ירידה בהכנסות בעקבות צורך של השב בליווי.
כאמור, חטיפה של בן משפחה משפיעה על כל בני הבית - בני זוג והורים, ואחים שחלקם נשואים ובעלי משפחה משל עצמם. מסיבה זו, טענו משפחות רבות כי המענקים אינם מספיקים לשיקום, ופתחו במימון המונים.
בטווח הרחוק, שורדי השבי יקבלו מענק לרכישת דירה בסך 250 אלף שקלים (צפוי לעלות ל-300 אלף שקלים עם העלאה ל-100% נכות). יצוין כי שבים תושבי העוטף מקבלים דירה חלופית ממנהלת "תקומה".
בימים האחרונים מאז שבו השורדים נפתחו קמפיינים לגיוס המונים שמטרתם לשקם את השורדים מכספי הציבור שתורם ונרתם. גל גלבוע דלאל, אח של גיא גלבוע דלאל ובעצמו ניצול מסיבת הנובה, הסביר מה עמוד מאחורי מימון ההמונים: ״החבר'ה האלה עברו שנתיים שאנשים בכלל לא יכולים להבין. יש להם שיקום מאוד מאוד ארוך. לגיא יש עוד שיקום פיזי ונפשי. הוא מתכנן לעשות הרבה דברים והוא מפחד שהוא לא יוכל לעשות את זה בעצמו״.
עוד הוא הוסיף: ״מבחינה כלכלית אין לנו את היכולת לדאוג לו לבד. אף אחד מאיתנו לא עבד במשך הרבה מאוד זמן. לצד זה, צריך לאפשר לו להתחיל מחדש את החיים ואת המסע שלו. שורד שבי הוא לא בן אדם שיכול עכשיו, איך שחזר, ללכת לעבוד. אי אפשר לצפות שהוא ידאג לעצמו לבד מבחינה כלכלית, אם הוא רוצה לטייל או לקנות לעצמו משהו שיסייע לו בהליך השיקום״.
ממנהלת החטופים נמסר: "מדינת ישראל מחויבת לכל שב למשך כל חייו. מתוך כך, המדינה מעניקה סל נרחב של זכאויות, מענקים, טיפול, ליווי וסיוע לשבים ולבני משפחותיהם. השבים ובני משפחותיהם מלווים באופן ארוך טווח על ידי מנהלת החטופים והשבים במשרד ראש הממשלה, הביטוח הלאומי, משרד הבריאות ומשרד הרווחה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו