ענבר הימן: האגדה העצובה על הנשמה המוארת שנאבקה בכוחות האופל

לוחמת גיבורה. מפקדת אמיצה. אוהדת ירוקה. נשמה חופשיה. אמנית גרפיטי חלוצה ונועזת. אישה צעירה. ענבר הימן, עם השיער הערמוני השופע, החיוך העדין והעיניים הטובות, שמביטה אלינו כבר שנתיים מתוך שלטים, וכרזות ויצירות וורודות - היא לא רק האישה החטופה האחרונה ששוחררה משבי חמאס, היא עולם ומלואו, וסיפורה הוא משל למאבק העתיק והנורא של הנשמה היוצרת - מול הזרוע האכזרית, שגודעת חיים.

שלוש שעות היא הייתה עם חבריה במנוסה. נרדפת על ידי צוררי הנוחבות. בטייץ בצבעי ורוד וסגול, כחול וצהוב, עם טופ כהה ועליונית לבנה. עם גרביים מעוטרות בפטריות.

היא רצה ונמלטה בכל כוחה מפני הרשע המוחלט. עם קעקוע של פרפר על הרגל. ופתית שלג על העורף וכנפי קליפסים שמרחפים בשיערה. היא נמלטה לשדות ונאבקה במחבלים עד טיפת הכוח האחרונה. היא נחטפה לעזה בחיים ונרצחה.

ענבר הימן היא לא רק החטופה האחרונה. ענבר שעבדה עם ילדים, ש"האמינה שבאמצעות חינוך, אהבה ואומנות היא תשנה את העולם ותהפוך אותו למקום טוב יותר". שהגיעה למסיבת הנובה כ"הלפרית", כחובשת לנפש. זו שרוקדת למען החיים ונמצאת שם כדי לעזור למי שחלילה ירגיש רע.

"קשה לי שהכול מהיר ומתחלף", היא כתבה בספוקן-וורד. "שכל לחיצה מובילה לעוד סרטון ועוד תמונה... פעם היה לנו באמת במה להיאחז... דברים השתנו וימשיכו לנוע". 

ביצירותיה בראה עולמות קסומים, בדיוניים. חייזרים חביבים ומפלצות נחמדות. באחד הפרויקט בשנה השנייה ללימודיה היא יצרה סיפור מאויר שמתעד את הרפתקאותיה שלה ושל חבריה, אמני הרחוב, שיוצאים בלילה לצייר על הקירות. להאיר את העולם עם צבע וערכים ומסרים של תקווה.

היום תובא ענבר למנוחת עולמים בחלקה שהכינו עבורה הוריה, ותתכסה באדמת הארץ המנחמת ועם חלוף הימים - גם במצבה הוורודה. היא משאירה אחריה שובל של צבע וורוד, חוט עדין של תקווה.

השבתה של ענבר הימן, שהיא גם האישה החטופה האחרונה שהוחזקה 740 ימים בשבי, בעיקר מדגישה ומעצימה את החובה שעוד מוטלת עלינו - לבחור באנושי, במוסרי, בטוב, ולהשיב לקבורה בישראל גם את האחים, הבנים, הגברים הצעירים שגופותיהם עדיין מוחזקות במקום הכי חשוך ואפל שקיים. לאפשר לאור שהביאה לעולם להמשיך לנצח את האופל שרצח אותה.