שורד השבי רום ברסלבסקי, ששוחרר השבוע משבי הג'יהאד האיסאלמי בעזה אחרי 738 ימים, סיפר היום (חמישי) על ההתמודדות הארוכה בתנאים הקשים וקרא לאחדות בעם.
לשי גראוכר שבא לברכו, סיפר ברסלבסקי בדמעות: "לפני יומיים חזרתי, נולדתי מחדש ואבא שלי נולד מחדש. עצוב לי שיש אנשים שנחטפו כמוני ולא חוזרים בחיים, ההורים שלי חיבקו אדם חי, ויש מי שיחבקו ארון. עצוב מאד שככה נגמר הסיפור שלהם".
"לעם ישראל אני רוצה לתת הרבה כוח. אני חושב שהדבר היחידי שנתן לי כוח בשבי היה הידיעה שהסיבה שאני יושב שם היא כי אני יהודי. הם (השובים) כל הזמן היו מבדילים - אנחנו המוסלמים, אנחנו הערבים, אתם היהודים. תראה מה קרה לי: חטפו אותי רק מעצם זה שאני יהודי. זה אומר שבן אדם יהודי צריך לדעת שהוא במקום גדול, שהוא שונה מבן אדם שהוא לא יהודי, וצריך לחזק את היהדות שבנו. אני מקווה שעם ישראל יישאר חי ומאוחד", אמר.
"העזתים דפקו על החלונות"
תמי ברסלבסקי, אימו, חשפה אתמול (רביעי) בפני כלי התקשורת בבית החולים שיבא שבו הוא מטופל, עדויות מהזוועות שעברו על בנה בשבי חמאס. לדבריה, בארבעת השבועות הראשונים רום הוחזק במקום לא טוב, "היה מורכב" היא סיפרה. "הוא חילץ את עצמו מהאזיקים, לא הצליח להדליק גז, אז הצית שם בגדים וגרם לשריפה, ואז הגיעו הרבה עזתים והוא חשש מלינץ׳".
"הוא הוחזק בחדר מטר על מטר, העשן יצא מהחדר וההמון העזתי החל לדפוק על החלונות. כשרום לא ענה הם התחילו לדפוק על הדלת ורום היה בלחץ היסטרי. 'מה אני עושה עכשיו - אם הם מגלים שאני פה אני מת בלינץ'. מה שעבר לו בראש היה הלינץ' ברמאללה, של המחבל עם הידיים עם הדם והוא אמר 'אני לא גומר ככה' - הוא נכנס מתחת לשמיכה שם עליו את השמיכה והם פרצו את החלונות, משהו כמו 40 איש, והם ראו את האזיק והוא אמר זהו, הם הבינו שיש כאן משהו מצאו יהלום, הבינו שיש כאן אסיר שבוי ואז הם התחילו לחפש".