39 שנים חלפו מאז נפל הטייס רון ארד בשבי בלבנון. בתו יובל הייתה אז בת שנה ושלושה חודשים, ידעה לומר כמעט רק "אבא" והמתינה לו בכל ערב על המדרגות בכניסה לבית המשפחה בשיכון משפחות ברמת דויד. אתמול (רביעי) פרסמה אשתו תמי ארד פוסט נוקב בפייסבוק, בו היא משלבת את שמחת שחרור 20 החטופים עם ביקורת חריפה על הממשלה ועל ראשה בנימין נתניהו.
"סיפרנו לה כמה אבא אוהב אותה"
"באחד המכתבים שקבלנו מרון הוא ביקש שאספר לה עליו כדי שלא תשכח אותו", כותבת תמי ארד. "הראינו לה תמונות של אבא רון, סיפרנו לה כמה הוא אוהב אותה ובשנים הראשונות שלחתי לסניף הדואר הקרוב לביתנו 'מתנות מאבא'. חשבתי שכך אצליח לתחזק את הקשר ביניהם עד שישוב".
"יחד עם בתיה חן, לי, דודו ומירב, המשפחה הלוחמת של רון, וקומץ של אנשים וחברים שלא ויתרו על רון, נאבקנו להשיב אותו הביתה", היא ממשיכה. "39 שנים חלפו... יובל היא אימא לשלוש בנות וביום שני האחרון שתינו בכינו מאושר כשאמה ויולי, עלמה ורוני וראם זכו לחבק את אבא דוד, ואבא עמרי, ואבא אלקנה, ושרון ולישי ורבקה זכו לחבק את האהוב שלהן".
"אין שמחה גדולה מהצלת חיים"
"אין שמחה גדולה מהצלת חיים", כותבת ארד. "20 אנשים צעירים שבו מהמתים. הם נכנסו ללבבות של כולנו, ופתאום לרגע אפשר היה לנשום, ולחייך ולהתרגש עד דמעות ולצפות בעינב מחבקת את מתן שלה ובענת מחבקת את מתן שלה. וכך יום שלם עבר מול המסך בדמעות מול הסרטונים המרגשים של 20 הצעירים ששבו סוף סוף הביתה".
ארד משבחת את עינב צנגאוקר, אם מתן זנגאוקר ששוחרר בעסקה: "'אימא עולה על בריקדות' הוא מושג ישראלי חדש ועל הפטנט הזה חתומה עינב צנגאוקר, שלא בכדי קיבלה את הכינוי אימא לביאה. בסיוע קומץ של אנשים מסורים עם נטלי ואילנה, בת הזוג המסורה, שהצטרפה מיד אחרי שחזרה מהשבי, הן הבינו את מה שלרבים לקח זמן להבין. השגרה והנירמול משכיחים את החטופים. הלחץ הצבאי מסכן את חייהם".
"המאבק הציבורי לא הבדיל בין חטוף לחטוף"
"המאבק של עינב על מתן הפך למאבק על כלל החטופים", מסבירה ארד. "עינב סחפה אחריה משפחות נוספות למאבק אמיץ ולא מתנצל ובשנה האחרונה עוד אימהות ואבות יצאו לרחובות לזעוק 'הצילו - ממשלת ישראל מפקירה את ילדינו'. החטופים ששבו מעידים שההפגנות חיזקו את רוחם בשבי. הם ראו את בני משפחותיהם, הם ראו אנשים זרים נושאים את השלטים עם תמונותיהם והבינו שהציבור בארץ לא מוותר עליהם".
"20 צעירים ישראלים קיבלו את החיים במתנה השבוע וחזרו למשפחותיהם האוהבות. ביניהם מי שמשפחותיהם התנגדו לעסקאות ולסיום המלחמה", היא כותבת. "אני מזכירה את העובדה הזו כדי לציין את המאבק של הציבור למען החטופים שלא הבדיל בין חטוף לחטוף. הקראת שמות כל החטופים בבגין וליד בתי השרים הזכירו למי שניסה להפריד ולסכסך שהציבור רוצה את כולם בבית".
"נתניהו טרפד הזדמנויות להשיבם הביתה"
ואז מגיעה הביקורת החריפה על ראש הממשלה: "סביר להניח שהשבים לא יאמינו כשישמעו שראש ממשלת ישראל טרפד הזדמנויות להשיבם הביתה משום שהקונסטלציה הפוליטית לא התאימה לו. השיקום שלהם יצטרך לטפל גם בזה".
ארד תוקפת גם את האווירה בכנסת ביום שני: "כנסת ישראל נראתה ביום שני כמו מפגש 'על האש' של מרכז הליכוד. סמלי השלטון הביביסטי תפסו את מקומם של היועמ״שית ונשיא בית המשפט העליון. יו״ר הכנסת הודיע שתם ונשלם פרק החטופים והסיר בעליצות את סיכת החטופים אל מול פניהם ההמומות של משפחות חטופים שכולות שיקיריהם נותרו בעזה. דקות ארוכות הדהדו באולם מחיאות כפיים שלא היו מביישות את הפרלמנט של קים ג'ונג און".
איימן עודה ועופר כסיף מורחקים מהאולם בזמן נאום טראמפ
"נתניהו מקדש רק את נתניהו"
"נתניהו לא התעניין בנאומי היום שאחרי. החנינה מטרידה את מנוחתו הרבה יותר מסיום המלחמה", כותבת ארד בחריפות. "טראמפ הוא הפוליגרף המביך של ביבי אבל מבוכה מתרחשת כשלאדם יש מודעות לנורמות מקובלות ולהגדרת גבולות. השנתיים האחרונות הוכיחו שנתניהו מקדש רק את נתניהו".
בסיום, ארד כותבת: "עוד נכונו לנו ימים ארוכים עד שישובו כולם לקבורה ראויה, ועוד נכונו לנו ימים לא פשוטים במאבק על דמותה של ישראל כפי שהשתקפה מכיכר החטופים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו