בשבת השחורה לפני כשנתיים הייתה זו הפעם הראשונה שבה ילדיו של אמיר לבקוביץ' שהו אצלו בקיבוץ. בבוקר הוא יצא לפגוש את חברו דוד עם קבוצת רכיבת האופניים, אך כחצי שעה לאחר מכן החלו אזעקות צבע האדום, והשניים מיהרו לחזור לארז להצטרף לכיתת הכוננות לבלימת חדירת המחבלים.
"סלון עוטף" הינו מיזם חברתי שנוצר בהשראת "זיכרון בסלון" ומאפשר לשורדי ושורדות ה-7 באוקטובר לספר את סיפורם במפגש אנושי, בגובה העיניים, בסלון הבית מתוך אמונה שבכוחו של המפגש האנושי לרפא, לעודד ולבנות אמון מחודש בינינו. המפגשים מתקיימים ברחבי הארץ, משלבים עדויות, מוזיקה ושיח פתוח.
"אנשים מקבלים מקום לספר את הסיפור שלהם. לא בחדשות, לא בטקס רשמי, אלא שיחה בגובה העיניים בסלון הבית, ממי שחוו את השבת הארורה הזאת ממקור ראשון", מספרת הדר לבינגטון, מנהלת 'סלון עוטף'. "הרבה שורדים אומרים לנו שזו הפעם הראשונה שמישהו באמת שאל אותם מה קרה להם ואיך הם מרגישים. זה גם נותן למארחים ולמשתתפים תפקיד אמיתי - לא להיות צופים אלא להיות חלק מעיצוב הזיכרון שלנו."
בערב לציון יום השנה השני ל-7 באוקטובר, התקיים במסעדת "אייבי" מפגש מיוחד בהנחיית אליאנה תדהר. שם שיתף אמיר לבקוביץ' את סיפורו האישי מהשבת השחורה, בליווי שירה מרגשת של גיא מזיג.
הקהל הקשיב, שאל והתחבק. "אנשים ממשיכים בקשר אחרי הסלון, נוצרים חיבורים, והשורדים מרגישים פחות לבד. זה בעצם מה שהפרויקט עושה - יוצר מרחב שבו אפשר לשמוע את הסיפורים האמיתיים ולהיות חלק מהם", שיתפה לבינגטון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו