נתניהו: "הרוע האלים ביותר מאז השואה פרץ לחיינו"; הרצוג - "לא אשכח את שלוליות הדם"

החל הטקס הממלכתי לזכר נרצחי ה־7 באוקטובר ברחבת אנדרטת חללי פעולות האיבה בהר הרצל.

בטקס משתתפים נשיא המדינה יצחק הרצוג וראש הממשלה בנימין נתניהו, לצד משפחות הנרצחים, שרים ונציגי מערכת הביטחון. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו פתח בדבריו: ״משפחות החטופים והחללים - אנחנו נחושים להחזיר את כולם, עד האחרון שבהם. אני ורעייתי שרה מחבקים כל משפחה בכאב. אנחנו יודעים את מי אתם איבדתם; אני אומר לכם מעומק ליבי - גם אנחנו יודעים את מי כולנו איבדנו. כולנו איבדנו אנשים, גברים, נשים וילדים מופלאים. הסיפור האישי של כל חלל וכל נפגע טרור יישאר חקוק בנו בדרך לביסוס תקומת ישראל".

״לעולם לא תהיה מחילה לחיות האדם שתקפו אותנו באכזריות מחרידה בשבת שמחת תורה ב־7 באוקטובר לפני שנתיים. הם עשו זאת מתוך שנאה יוקדת ליהודים, לישראלים - שנאה יוקדת לבני אנוש באשר הם. יש כאן משהו חייתי ולא אנושי באכזריות המשולחת רסן הזאת. בגלל שהננו בני תרבות, נשבענו לנצח את הפראים שקמו עלינו - נשבור וננצח אותם. הרוע האלים ביותר מאז השואה פרץ לחיינו, אך כוחות החיים שפרצו מאיתנו התגלו כחזקים עשרת מונים".

״אינני יודע אם זה היה מרסן אותם, אבל היום זה מרסן אחרים. כבר למעלה מ־150 שנה עמנו מתמודד עם איבה חסרת מעצורים של אנשי דמים. הם טבחו בתינוקות בעריסותיהם, במשפחות במיטותיהם. הם ערפו ראשים, חטפו ואנסו, התעללו ושרפו - ואף צילמו את מעשיהם בשידור חי, כולל את צהלות השמחה שלהם".

"המאבק ימשך במלוא העוצמה"

״תושבי עוטף עזה, חלוצים מסורים בקיבוצים, במושבים ובערי הנגב המערבי, נפלו קורבן לקנאות המזעזעת. מה הם ביקשו? חופש? מוזיקה? אהבה? גם אותם ידם הזדונית של מבקשי נפשנו גדעה".

״מאז היום הראשון של המלחמה אנחנו מהדקים את אחיזתנו בחרב המגן - היא חרב דוד. מתקפת שמחת תורה היתה הפתיח לניסיונה של איראן לחסל את מדינתנו, באמצעות שלוחות הטרור שלה. גדענו את זרועות המוות הללו אחת אחת; פגענו בראש הנחש - איראן עצמה, שהקימה מפעלים לפיתוח נשק גרעיני שמכוון להשמיד את מדינתנו. באנו בחשבון עם מתכנני הרצח ובעשרות אלפי מחבלים שהשתתפו בפלישה. לאחרונה חיסלנו את המחבל שהתפאר בפני הוריו שהרג עשרה יהודים, וכך גם את המחבל שהרג את גיבור ישראל ארנון זמורה, שנפל במבצע לשחרור ארבעה מחטופינו. המאבק ימשך במלוא העוצמה".

״בד בבד נמשיך לבנות את מדינתנו בתנופה עצומה. מי ששוגה באשליות שיכול לעקור אותנו ממולדתנו יגלה את עוצמת נחישותנו להעמיק שורשים - לדורי דורות".

נשיא המדינה יצחק הרצוג פתח בדברים: ״התכנסנו כאן היום להיות אתכן באבלכן - המשפחות האהובות והיקרות, ששכלו את האהובים להם מכל בטבח שבעה באוקטובר ובמערכה שפרצה בעקבותיו; לחבק אתכן ולכאב את האבל הפרטי והאבל הלאומי, כשהמעמד המקודש הזה שוזר אחד בשני".

הוא המשיך: ״שנתיים הן פרק זמן קשה ולעתים מבלבל, בו ההלם הראשוני אולי שוכך מעט, אבל הכאב והשכול עודם טריים ועזים כאחד; אין לגעגוע סוף ואין לכאב קצה".

״לא אשכח את הסיפורים והשמות, את הפנים ששמעתי מכן - המשפחות השכולות - כשנפגשנו שוב ושוב לאורך ימי המערכה. על התום, על הטוהר, על הגבורה ועוז הרוח - על כל שהיה ואיננו ועל מה שנשאר בכן ובנו לנצח". ״ביקרתי ביישובי מערב הנגב מיד לאחר הטבח - לא אשכח את שלוליות הדם, את ריחות הזוועה ואת קרעי הזיכרונות. כמו ביאליק, ההפרש בין הגן הפורח לבין מראות הזוועה מקפיא את הדעת".

״אני מבקש לספר סיפור אחד מני אלפים: יפתח טוויג, שנפל כשגונן בגופו על צעירות שהתחבאו איתו - גבורתו ואצילות נפשו ראויות להילמד בדורות. משפחתו היא פסיפס ישראלי של חרדים, חילונים, דתיים ומסורתיים; המופת הזה הוא מה שעושה אותנו ישראלים". אני חובש ראשי מרוחה ובקש סליחה בשם מדינת ישראל על המחדל ועל כך שלא הגנו עליכם באותו יום הנורא. עלינו לחקור את האסון באופן מעמיק ולקוות שתזכו למזור ולנחמה.״

״אני מצדיע לכם - משפחות השכול, הפצועים, חיילי צה״ל וכוחות הביטחון - על תרומתכם היקרה. הימים הללו היסטוריים ומטלטלים; המשימה לא הושלמה, ועלינו לפעול בכל כלי העומד לרשותנו כדי שכל החללים והחטופים יובאו למשפחותיהם.״

לסיום אמר:" למדנו בשתי השנים האחרונות שהאחווה - 'כל ישראל ערבים זה בזה' - היא רוח החיים המפעמת בנו. אין מקום לפילוג ולשנאה; העם והמדינה גדולים על כל מחלוקת. תהא נשמת נרצחי מתקפת ה־7 באוקטובר צרורה בצרור החיים, ויהי זכרם ברוך וחקוק על לוח לבנו לעד".