נתניהו בהר הרצל: "מי שמניף עלינו את ידו - ישלם מחיר כבד"; הרצוג - "מזועזע מרוח הפלגנות"

שנתיים לטבח הנורא: הטקס הממלכתי לזכר חללי מלחמת חרבות ברזל מתקיים בשעה זו (חמישי) ברחבת אנדרטת חללי פעולות האיבה בהר הרצל בירושלים, במעמד משפחות החללים, אישי ציבור ונציגי מערכת הביטחון.

במהלך הטקס נשאו דברים נשיא המדינה יצחק הרצוג וראש הממשלה בנימין נתניהו. בין הנוכחים: יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, הרמטכ"ל אייל זמיר, נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית ועוד.

ראש הממשלה בנימין נתניהו פתח את דבריו בטקס ואמר: ״רעייתי שרה ואני מחבקים כל אחד ואחת מכם, כפי שאנחנו מחבקים את משפחות החללים - ואנחנו מחויבים להשיב את כולם, עד האחרון שבהם. מאז פרוץ המלחמה, בשמחת תורה לפני שנתיים, אנחנו חושבים בכל יום על גיבורינו שנפלו".

נתניהו הוסיף: ״אני יודע את גודל יגונכם, אני מכיר את החיים שהשתנו באבחת חרב, את הרגע שבו מתברר לנו עד כמה החיים שלפני היו מאושרים. אני מביע בפניכם את הוקרת העם, שחייו מובטחים בזכות יקיריכם שנפלו".

נתניהו: ״יהודים, דרוזים, נוצרים, מוסלמים, בדואים, צ'רקסים - הם פעלו למען השגת מטרות המלחמה, ואנחנו נשיג את מטרות המלחמה. לפני שנתיים קיבלנו המחשה מזעזעת לביטוי 'רצח עם'. אני לא מדבר על 'רצח עם' פיקטיבי - כזה שמטיחים בנו בעלילות אנטישמיות. טבח ה־7 באוקטובר היה רצח מפלצתי במלוא מובן המילה: קטל חסר רחמים של תינוקות, ילדים, מבוגרים וזקנים. אם הרוצחים הללו היו יכולים - הם היו שוחטים כל אחד ואחד מאיתנו. זהו רצח עם אמיתי. המפגש עם הרצח התהומי הזה המם אותנו - ובו בזמן ליכד אותנו לאגרוף ברזל".

״נשיג את כל יעדנו - רק בלכידות פנימית"

"מהר מאוד הבנו את המזימה של המשטר הקנאי באיראן ושלוחות הטרור שלו: רצו לחנוק למוות את מדינת ישראל בטבעת אש קטלנית. אבל אויבנו לא לקחו בחשבון דבר אחד - את הכוח שטומן בנו. נעמדנו על רגלינו כאיש אחד, גייסנו תעצומות נפש, לחמנו בעוצמה חסרת פשרות והעברנו את מוקד הלחימה לשטח האויב. הנחינו עליו מכות מחץ. עם ישראל קם", אמר.

הוא המשיך: ״המאבק לא תם. אבל דבר אחד ברור: כל מי שמניף עלינו את ידו כבר יודע - הוא ישלם מחיר כבד על תוקפנותו. אנחנו נחושים להשלים ניצחון שישפיע על סדרי חיינו לשנים רבות".

ישראל ניצבת בקו החזית של ההתנגשות בין הברבריות לנאורות, בין אכזריות שלא יודעת קץ לבין אנושיות. המאבק הזה חובק עולם ונוגע בשאלה אחת: האם נחזור אחורה, לקנאות החשוכה של ימי הביניים, או שנצעד קדימה לעתיד של יציבות, שגשוג ושלום. ישראל היא השכל שבכלי כוחות החורבן של האיסלם הקיצוני".

״דור הניצחון יודע על מה הוא נלחם - הישגיו מדברים בעד עצמם. הפכנו את הקערה על פיה: הגענו לפסקת החרמון, לשמי טהרן, ולחיבוק מרטיט לב של משפחות החטופים עם יקיריהם. כוחות היבשה, האוויר והים ראויים לכל המליאה של ההערכה - ועוד יסופר על הגבורה שלהם. אני רוצה לציין כוח נוסף שהצטרף אליהם במלחמה הזאת: מפלסי הדרך, מפעילי הדחפורים והבאגרים שהיו חשופים לאש; הם הצילו חיים ושילמו בחייהם. גם כלי ההנדסה - גם הם ספוגים ברוח עזה, משל רוח בפלדה".

״אנחנו נשיג את כל יעדנו - רק בלכידות פנימית, בערבות הדדית ובחיזוק המשותף על פני המפריד. המדינה האהובה שלנו היא סלע איתן במזרח התיכון הגועש והפראי. אבותינו הקימו פה בית, ואנחנו שצועדים בדרכם ממשיכים להבטיח את הבית ואת קיומה של שרשרת הדורות למען ילדינו, לנכדינו ולדורות הבאים".

״האובדן הנורא קורע את ליבנו. ובזכות החותם שהנופלים השאירו, לכולם שמור מקום בארץ ישראל. אני מאחל החלמה מלאה, בגוף ובנפש, לפצועי הלחימה".

הרצוג: "אני מבקש להרכין ראש ביראה ולומר תודה בשם מדינת ישראל"

נשיא המדינה יצחק הרצוג פתח את נאומו בטקס האזכרה הממלכתי בהר הרצל בדברים אישיים למשפחות השכולות: "על דעת המקום ועל דעת הקהל, אני מבקש רשות לעמוד לפניכן היום, משפחות שכולות אהובות ויקרות, כשליח הציבור של עם שלם, ולדבר אל ליבכן - אל ליבכן היקר, שלקול הדופק שלו הצטרפו בשנתיים האחרונות דפיקות מן החוץ, שהפכו לבשורה המרה מכל".

הנשיא ציטט את המשורר והאב השכול גיורא פישר: "הכחול באוויר ילך ויחוויר אחרי זה... דבר לא יכסה את החור בחזה אחרי זה", והוסיף: "אתם, שמחוגי חייכם קפאו מלכת בשנתיים האחרונות, וימיכם נחצו באיבחה אלימה אחת ל'לפני זה' ו'אחרי זה' - אתם יודעים היטב עד כמה הפצע פעור ולא באמת מגליד. לעולם".

בהמשך דבריו קשר הרצוג בין דורות השכול בישראל: "חוט בוער וכואב עובר בין נופלי תש"ח ושנות התקומה, דרך כל מערכות ישראל, ועד נופלי המלחמה הקשה של השנתיים האחרונות - מהאסון הנורא של השבעה באוקטובר ועד הימים האחרונים ממש. חוט של מסירות נפש, של אהבה, של גבורה ושל אובדן".

הנשיא הודה בשם מדינת ישראל למשפחות השכולות: "אני מבקש להרכין ראש ביראה ולומר תודה בשם מדינת ישראל - על הבנים שגידלתם, לוחמים מלאי גבורה שלא היססו כשיצאו להציל את מדינת ישראל, להכריע את האויב ולהשיב את החטופים. בזכותם ובזכותכן אנחנו כאן - לא נשכח זאת לעולם".

בהתייחסו לרגעי השיבה של החטופים והחללים אמר הרצוג: "אי אפשר שלא לחוש שהנה - גם אם זה לא הסוף, אולי אנחנו קרבים אליו, בגרונות חנוקים מדמעות כאב וגם הקלה הנמהלות זו בזו. המשימה לא הושלמה - עלינו לפעול בכל דרך כדי שכל החללים והחטופים יובאו למשפחותיהם ולמנוחת עולמים".

הוא הוסיף דברי אזהרה נגד פילוג פנימי: :מזעזע אותי לראות ולשמוע כיצד גם עכשיו, בעודנו ממשיכים לקבור את מתינו, רוח הפלגנות, הקיטוב והשנאה שבה ומרימה את ראשה המכוער. האח שלנו שמתווכח איתנו - הוא לא האויב! האויב הוא חמאס, מי שהרגו את דניאל פרץ, מי שרוצה להשמיד אותנו".

בהמשך הדגיש את חשיבות הערבות ההדדית: "יזכרו את גיבורי ישראל שנפלו על הגנת העם והמולדת, את דור מופלא, טובי בנותינו ובנינו, מכיתות הכוננות ומכל כוחות הביטחון, אשר נלחמו בגבורה ובעוז - יחד. הערבות ההדדית הזאת חייבת להמשיך ולעמוד לנגד עינינו, כי היא זו שהופכת אותנו לראויים".

לקראת סיום דבריו קרא הנשיא לאחדות ותקווה: "אנחנו צריכים ליצור לנו אופק של עתיד, של יום שאחרי. למדנו שאסור לנו להיות אטומים או זחוחים, ושעלינו לזכור תמיד - אחיות ואחים אנחנו. כשהאחווה נחלשת, אנחנו בסכנה קיומית של ממש."

הרצוג סיים את נאומו בהתחייבות אישית: "אני מתחייב בפניכם - נוסיף ללכת בדרככם. נרפא את הפצעים, באמונה, בסבלנות ובתקווה, ויחד נחלום ונגשים עתיד טוב לילדינו בארץ האהובה הזאת. גבורתם ואצילותם של הנופלים הן מקור עוצמה לנצח. יהי זכרם ברוך וחקוק על לוח ליבנו לעולם ועד".