מתן אנגרסט בהלוויית דניאל פרץ: "תהיה המפקד שלי עד שאמות - אני מוכן להכנס עכשיו לעזה להחזיר את איתי"

יומיים לאחר שגופתו הושבה לישראל במסגרת מתווה עסקת החטופים וסיום המלחמה, סרן דניאל פרץ הובא הערב למנוחות (רביעי) בבית העלמין הצבאי בהר הרצל. שורד השבי מתן אנגרסט, פקודו של דניאל, ששוחרר בעסקת החטופים יחד עם 19 חטופים חיים, הגיע מבית החולים איכילוב בו הוא מטופל, מלווה באביו חגי ואימו ענת. מתן עלה לשאת דברים לזכרו של סרן דניאל ז"ל באופן לא מתוכנן לצד אביו של דניאל דורון, וזכה למחיאות כפיים מהקהל הנרגש. 

בטרם הגיע להלוויית מפקדו, אנגרסט נפגש בבית החולים איכילוב עם הרמטכ"ל אייל זמיר, שאת פניו קיבל בהצדעה. נשיא המדינה יצחק הרצוג הגיע גם הוא לחלוק כבוד אחרון לסרן דניאל פרץ, כמו גם ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט וחברי כנסת נוספים. עם כניסתם של ענת, חגי ומתן אנגרסט ללוויה, הקהל עמד לכבודם. עוד נכחו בהלווייה הוריהם של שאר חברי צוות פרץ, איתי חן ז"ל ותומר לייבוביץ' ז"ל. 

ראשון הדוברים, נשיא המדינה יצחק הרצוג, ספד לסרן פרץ: "באנו הנה כולנו קהל עצום ורב בלב שבור ללוותך למנוחת עולמים, בשובך אלינו ואל נוף מולדתך אחרי שנתיים של כאב עצום. כעת סופסוף דניאל שב הביתה לעמו מולדתו. הוא לא שב לבד, הוא שב עם עוד חטופים שזוכים גם הם למנוחת עולמים".  

"להרכין ראש ביראה ולומר תודה"

"אחיותיי ואחיי כולנו קיימנו השבוע בגופנו ממש את המשפט 'עין במר בוכה ולב שמח', כולנו שמחים כל כך בשיבת ציון של אחינו ממעמקי השכול וכולנו שבורי לב על חטופינו החללים בנינו, בנותינו אחינו, אימותינו ואבותינו שביום מר לפני שנתיים נפלו, נחטפו נטבחו ונאנסו בידי הרשע הברברי והנורא מכל שמטרתו הייתה להשמיד את העם היהודי, ובנינו הלוחמים והגיבורים שילמו בגופם וחייהם כדי להרחיק את הרשע בגופו".

"באותו בוקר מר פיקד סרן דניאל פרץ על הצוות בכוח עילאי, הוא היה הקו הראשון מול גלי האויב יחד עם חבריו תומר ליבוביץ' הגיבור ז"ל ומתן אנגרסט הגיבור שהתרגשתי לדבר איתו, ואיתי חן הגיבור ז"ל שאנחנו מחבקים את משפחתו וזועקים לחזרתו. באותן שעות התעקשו דניאל וצוותו לחתור למגע עד שמתו מות גיבורים. הוא נלחם עד טיפת הדם האחרונה, סיפרת אתה אביו, חברי הרב דורון היקר". 

"ברגע הזה, הכואב כל כך, בהר הגבורה והתקומה, הר הגעגועים, הדמעות והאמונה בצדקת הדרך, אני מבקש לפנות אל כל המשפחות השכולות כולן, להרכין ראש ביראה ולומר תודה בשם מדינת ישראל. תודה לכן על הבנים שגידלתן - לוחמים מלאי גבורה שלא היססו כשיצאו להציל את מדינת ישראל, להילחם באויב ולהשיב את החטופים".

"לוחמים שבכיסם תמונות החטופים ובליבם עוז ותעצומות. בזכות הבנות והבנים הגיבורים, בזכות המשפחות השכולות, בזכות הפצועים שהקריבו כל כך הרבה - בזכות כל אלה הגענו לרגעים הללו - רגעים שגם נותנים תקווה לעמנו ולאזור כולו; רגעים שייזכרו לנצח נצחים בתולדות מדינתנו".

מתן אנגרסט: "מוכן להכנס עכשיו לעזה להחזיר את איתי" 

אביו של דניאל, הרב דורון פרץ: "כפי שעדינה ושיר סיפרו, קשה לתאר לא רק את השנתיים האחרונות אלא גם את היום שהתבשרנו לראות את מתן. כמה בכינו מרוב התרגשות. ענת אני רוצה לומר לך, האמונה שלך שמתן חי, זה היה פשוט מדהים. אמרת כל הזמן שכפי שדניאל שמר על מתן בעולם הזה הוא ממשיך לשמור עליו מלמעלה, ואמרת לי כמה פעמים 'מתן יחזור ודניאל יחזור באותו יום', וכשראינו את מתן חוזר ומה שכתבת על חבריך, זה חיזק אותנו מאוד".

בשלב זה, מתן ניגש לאביו של דניאל, חיבק אותו על הבמה ונשא דברים לזכר מפקדו. "שלום לכולם אני בקושי עומד על הרגליים ובקושי מדבר", אמר. "האנשים שנלחמו איתי הם גיבורים אמיתיים באמת. לא התכוננתי מראש לשום דבר, אני ילד ביישן, ולא רגיל לכמות כזו של אנשים. תודה וסליחה. לא מאמין שהגעתי לכאן בכלל, זה המעט שיכולתי לעשות למען מתן והצוות, ואני בטוח שהשם שומר עליהם עכשיו ונמשיך להילחם עד שאיתי יחזור. אני מוכן להכנס עכשיו לעזה להחזיר את איתי. דניאל הוא בן אדם שמי שזכה להכיר אותו יודע - הוא סמל - סמל במדינה - גיבור ישראל ביחד עם כל הצוות".

"אני רוצה להגיד תודה לכולם, אני רוצה לנשק את דניאל המפקד שלי. הוא יהיה המפקד שלי עד הרגע שאני אמות. אני חסר מילים. המשפחה היקרה של דניאל, אני אלווה אתכם לכל החיים ודניאל ילווה אותי לכל מקום בחיים - הוא שם איתי, וגם תומר ואיתי, שהם חלק בלתי נפרד ממני, מהלחימה בשבעה באוקטובר, הם הדמויות המרכזיות. אי אפשר להסביר מה הלך לשם. גאה שהרגנו מחבלים בפיקודו של דניאל שהוא באמת תותח, אלוף, ודמות להערצה. זה לא נתפס בשבילי לראות אותו כך. הוא עזר לי ואמר לי 'אני שמח שאתה בצוות שלי ואני אעשה הכל כדי לעזור לך'".

בסיום דבריו, באופן חריג בהלוויות, זכה מתן אנגרסט לפרץ של מחיאות כפיים מכל באי הלווייה. 

הרב דורון, אביו של דניאל המשיך בדבריו: "הייתי בטוח שאיתי יהיה בין הארבעה הראשונים ואני אומר לך רובי (אביו של איתי, ל.ד) אני בטוח שהוא יחזור - הצוות הזה אף פעם לא יהיה שלם עד שהצוות כולו יחזור".

מחובקים יחד | אבות הלוחמים של מתן, תומר, דניאל ואיתי 

האב דורון הזמין לבמה את חגי אנגרסט ורובי חן לצידו לבמה ואת שי, אביו של תומר לייבוביץ'. "יהונתן בני נסע להלווייה של תומר לייבוביץ' לפני חתונתו, ואמרתי לו 'אתה מתחתן הערב', והוא אמר 'אני חייב', ואחרי זה התבשרנו על מותו של איתי כשרובי התקשר אליי. אני רק רוצה לומר שהפכנו למשפחה, הפכנו לצוות, וברשותכם אני רוצה לדבר על האמהות, אני אוהב אתכן ולמדתי רבות מאשתי, מענת מקרן ומחגית". 

אני רוצה לומר שהיום היינו שלוש וחצי שעות במחנה 'שורה' להיפרד מדניאל כמשפחה גרעינית, כל אחד מאיתנו, וביקשתי סליחה מדניאל על כמה דברים אישיים ובפרט על דבר אחד, שהרשיתי לעצמי לנתק את עצמי רגשית מדניאל כשנודע לי שהוא נחטף, ראיתי כמה אשתי סובלת ולא יכולה לתפקד, ואמרתי לו 'דניאל סלח לי, אמא דואגת לך, אני חייב לפעול ולעשות כל מה שאני יכול', ושילמתי מחיר על הניתוק הזה - עשיתי אז זה בשליחותך ואני מבקש ממך סליחה".

"דניאל אני יודע מה זה להיות אבא אבל לא יודע מה זה להיות אמא, אבל אני חייב לספר לך דבר שלא האמנתי, כשנודע לנו מה קרה לך ובשבעה שאלתי את אמא ולא האמנתי מה השיבה לי. 'איך את בסדר?' שאלתי, והיא אמרה משהו שלימד אותי הרבה, היא אמרה 'דורון אני מרגישה הקלה, יותר טוב'. ולי זה היה היום הקשה בחיי והיא לימדה אותי מה זה אמא. 'דורון', היא אמרה, 'למרות שלא נראה אותו אני יודעת שהוא לא סבל, לא סובל ולא יסבול', ואמרתי 'לא נראה את בנינו יותר, אבדה תקוותנו'". 

"אני כן רוצה לספר לך דניאל, שכבר עשרה ילדים נקראו על שמך, גם האחיין שלך אורי דניאל. ואספר לך גם שחייל מילואים של שריון התקשר אלינו, קוראים לו אסף ולאשתו תהילה ואמר לי דורון 'אני רוצה לקרוא לילד שלנו שיוולד עוד כמה חודשים על שם בנך דניאל. חשוב לי שהבן שלנו ילמד מהבן שלך - האם תסכים להיות הסנדק בברית של בננו?' והייתי הסנדק אצל דניאל מירון בתל אביב שנקרא על שמך".  

"בני יכיר אותך בכל שלב של חייו ויבין על שם מי הוא נקרא"

יהונתן, אחיו של דניאל ספד לו בכאב רב: "בימים האחרונים אני לא מבין ממש מה אני מרגיש. מצד אחד שמחת חזרת החטופים, ומתן בראשם, ומנגד העצב שלא תחזור. משמחת תורה כשנלחמתם ונפגעתם ונחטפת לרצועה בברוטליות, החתונה שלי שהיית חסר בה, ההבנה שנפצעת, הציפייה ואז קבלת ההודעה שנפלת והציפייה לשובך לקבר ישראל".

"אנחנו בעיקר מתגעגעים אליך מאוד, לצחוק ולחיוך לארוחות השבת איתך, המשפחה שלנו לא אותו דבר בלעדייך. אני מתגעגע לשיחות איתך ובעיקר לחבר הכי טוב שלי, והדבר שהכי חסר לי זה אותך כדוד לאורי דניאל, שקרוי על שמך. קשה לי לחשוב עליו גדל בלעדייך כדוד שלו, ותדע שהוא מכיר אותך, כל פעם שהוא רואה את התמונה שלך על המקרר, הוא ננעל על התמונה ל-20 שניות ואז מתחיל לאכול את התמונה. הוא יכיר אותך בכל שלב של חייו ויבין על שם מי הוא נקרא. כשיגדל נספר לו על הקרב ועל איתי ותומר ומתן שכל כך כיף לראות אותך. נספר לו איזה דוד אמיץ היה לו שנלחם כדי להגן על המוצב ועל נחל עוז ועל ההחלטות שקיבלת שהבנת שזה תלוי רק בך ובכם ואם לא אתם אז מי - הסתערתם בכל הכח ובלמתם עד שנפגעתם. דניאל אתה השראה בשבילי. אני אוהב אותך וגאה בך".

"תודה לחיילי צה״ל, לעם המדהים שלנו ולמנהיגים שלנו. אני יודע שהנשמה שלך לא הייתה בעזה בשום שלב, ובכל זאת אני חושב שאתה ראוי לחזור גם בגופך ולהיקבר בירושלים, בהר הרצל, כמו שמגיע לגיבור כמוך״.

"מפחדת לשכוח את הקול שלך, את הריח שלך"

האחות, עדינה, ספדה לו באנגלית: ״דניאל, הנה היום הזה הגיע, והוא מחזיר אותי למרץ 2024 לרגע הנורא שהודיעו לנו. כעת, הרגשתי הקלה עצומה אחרי שאמרו שגופתו זוהתה, ותוכל סוף סוף לנוח על משכבך בארץ הקודש. אני לא אחבק אותך יותר, לא אזכה לומר שאני אוהבת אותך. אתה גיבור ישראל״.

שירה, האחות: ״היום אתה פה, לא עומד על רגליך אלא בארון עטוף בדגל המדינה. אני חיה כבר שנתיים בלעדיך, התרגלתי לחדר הריק שלך ולזה שאתה לא פותח לי את הדלת של הבית ביום שישי בבוקר אחרי שבוע בצבא. אני מפחדת לשכוח את הקול שלך, את הריח שלך, ומנסה בכל כוחי להיאחז במה שנשאר מהחיים הקודמים שלי, בהם היית חי. דמיינתי את החתונה שלך, את הילדים שלך קוראים לי ׳דודה׳, אותנו מזדקנים. ביום בין הגורליים ביותר בתולדות המדינה, בחרת לפעול ולא להיכנע, להקריב את עצמך למען מדינת ישראל ואזרחיה. הפכת לסמל של גבורה אגדית שילווה את דורות העתיד. אחרי שנתיים, אתה פה. כאן לנצח״.

תת אלוף אוהד מאור, קצין שיריון ראשי, נפרד מסרן פרץ: "אנו עומדים כאן היום, גאים בסיפורו של לוחם, אדם, קצין, דמות מופת שמובא לקבורה באדמת ישראל. אנו מציינים היום שנתיים לנפילתו של דניאל הגיבור. למדתי עליך, בעיקר בגבורתך ביום הקרב; זכינו להכיר את משפחתך החמה והאוהבת. באנו לחבק, אך קיבלנו מהם חיבוק גדול יותר בחזרה".

"בשבעה באוקטובר לא היססת לרגע. הבנת את תמונת המצב, הקפצת את הצוות, עליתם על הטנק והסתערתם לכל עבר אל מול נחיל המחבלים. לחצתם בעוז ובעוצמה. את הסיפור של טנק פרץ לא נשכח לעולם, ונמשיך לחנך עליו דורות שלמים של לוחמים. הצוות הזה הוא מגדלור של ערכים המבטאים אומץ, אחריות, אחווה הדדית ורעות אחד בשביל האחר. הם מבטאים את צבא העם, חיבור של ארבעה לוחמים אמיצים, ערכיים, למשימה אחת גדולה - ניצחון בקרב ורעות שריונאית. דניאל, הלחימה שלך הגיעה לסיומה".

בהמשך הוסיף: ״מתן, התרגשתי לפגוש אותך. חיזקת אותנו. דניאל, המשימה לא תמה עד לחזרתו של איתי חן, התותחן שלך. לחיל השיריון יש שלושה בנים חטופים, החזרתם לקבורה באדמת ישראל היא משימה עליונה״.

"גיבורים, מעטים מול רבים"

מפקד חטיבה 7, אל״ם שאול ישראלי, ספד לדניאל: "בני משפחת פרץ היקרים. אנו עומדים כאן בלב כבד. התפללנו לשובו של דניאל לקבורה ראויה. ב-6:29, בוקר 7 באוקטובר התחילה מלחמת הפתע ומהדקות הראשונות היו הטנקים במלחמה עיקשת, מעטים מול רבים. סימני הטנק באדמה העידו שהצוות פעל, וחתר למגע כדי להגן, נלחמו והצילו רבים. דניאל היה מפקד יוצא דופן, שפעל במקצועיות בתוך חוסר הוודאות, ניהל את קרבות הטנק הבודד בנחישות ופיקד באופן חד וברור. שנתיים עברו מאז ומאותו בוקר לא הפסקנו להילחם". 

"עלית לארץ עם משפחתך והתגייסת לשירות קרבי כלוחם. סיימת קורס קצינים בהצטיינות, ואת המצוינות שלך הבאת לביטוי בכל משימה. הנחלת את צוות פרץ להיות מוכנים תמיד, כפי שקרה הלכה למעשה בבוקר השבעה באוקטובר".

אתמול, חמאס השיב גופות של ארבעה חטופים חללים לישראל, גיא אילוז ז״ל (שנטמן היום), ביפין ג׳ושי ז״ל, יוסי שרעבי ז"ל ודניאל פרץ ז"ל. בנוסף, גופותיהם של אוריאל ברוך, תמיר נמרודי ואיתן לוי ז"ל זוהו הלילה (בין שלישי לרביעי) במכון לרפואה משפטית באבו כביר. לאחר שעות ארוכות של נסיונות זיהוי נקבע כי הגופה הרביעית שהועברה לזיהוי בישראל היא של פלשיני תושב עזה ולא בחלל חטוף ישראלי, דבר שעורר זעם רב בישראל.

במרץ 2024 צה"ל התיר לפרסום כי גופתו של סרן דניאל פרץ, ששימש כמפקד מחלקה בגדוד 77, הוא חלל צה"ל שגופתו מוחזקת בידי חמאס. הרב הראשי היה זה שקבע את מותו על פי הממצאים שאותרו. 

דניאל היה מפקדו של סמ"ר איתי חן ושל שורד השבי מתן אנגרסט. סמ"ר חן נפל ב-7 באוקטובר סמוך למוצב נחל עוז, בקרב גבורה מול מאות מחבלים. שניהם לחמו יחד באותו הקרב, אך לא ברור האם גם דניאל נפל בשבת השחורה. דניאל נחטף אחרי שהטנק שעליו פיקד נפגע מ-RPG.